כותרות TheMarker >
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    פרשת השבוע : ניצבים

    4 תגובות   יום חמישי, 26/9/19, 22:22

    משמעותה של הברית הנכרתת ערב הכניסה לארץ ישראל

    עם ישראל נמצא ממש ערב הכניסה לארץ ישראל.

    "אתם ניצבים היום כלכם..."- "מלמד שכינסם משה לפני הקב"ה ביום מותו".

    ערב הכניסה, ביום מותו של משה, מכנס משה את כל העם למעמד גדול וחשוב יותר, מעמד ברית בין עם ישראל לבין הקב"ה. העם שנמצא עתה לפני הכניסה לארץ, הוא לא אותו עם שיצא ממצרים, אלו הבנים שלהם. אבותיהם חטאו במדבר בחטא המרגלים ונגזרה עליהם מיתה. רק אלו שהיו מתחת לגיל עשרים ביציאת מצרים, הם היחידים שעוד חיים וזוכרים במעט את יציאת מצרים שהייתה לפני ארבעים שנה.

    לכן, משמעותו של המעמד כאן, של הברית הזאת, הוא מעין מעמד הר סיני לעם שרובו לא נכח במעמד זה.

    עם אבותיהם נכרתה ברית, אך היא הייתה במדבר. יש כנראה צורך בחידוש הברית הזאת עם הכניסה לארץ ישראל.

    מדוע יש צורך בברית זאת כאן ועכשיו? מה השתנה עם הכניסה לארץ ישראל שלא היה במדבר?

    מסביר הרש"ר הירש בתחילת פרשת ניצבים, שמטרתה של הברית הזאת לעקור שתי תפיסות מוטעות שיתכן שקיימות בעם ישראל כרגע:

    "אתם ניצבים היום כולכם, ראשיכם שבטיכם, זקניכם ושוטריכם, כל איש ישראל. טפכם נשיכם וגרך אשר בקרב מחניך, מחוטב עציך עד שואב מימך" (דברים כ"ט).

    "פסוקים ט-יד מפריכים את התפיסה המוטעית שמחויבות ישראל לקיום התורה מכוח הברית מוגבלת לקבוצות מסוימות באומה, לדורות מסוימים, או לפרק זמן מסוים. למעשה, הברית והשבועה חלות על כל בני האומה ועל כל הדורות הבאים.

    פסוקים טו-כ מפריכים את התפיסה המוטעית כאילו הברכות והקללות נוגעות רק לבגידה הלאומית, ואילו היחיד חופשי לחיות את חייו בניגוד לתורה, כל עוד הציבור בכללותו נאמן לה׳ ולתורתו.

    יש צורך לעסוק כאן בטעות מסוכנת זאת, לאור האמור בפרק כ"ז, עִם התחלקות העם ליחידים היושבים בכל רחבי הארץ. הכתוב מדגיש שם, כדי לענות על צרכי אותה תקופה, את האחריות המשותפת של כל ישראל להחזקת התורה ולקיום מצוותיה. לפי עיקרון זה, היחיד אינו מקיים את תפקידו אם הוא נאמן לחובתו בחייו הפרטיים בלבד, אך אינו עושה כמיטב יכולתו לקדם את שמירת התורה בקרב כל קהילתו".

    עם ישראל הנכנסים לארץ יכולים לטעות בשתי נקודות. לומר שהתורה והמצוות שייכים רק לחכמים, לגדולים, וכן שהתורה שייכת לאומה בכללותה, אך לא מחייבת כל פרט ופרט.

    הפרט יכול לחיות כרצונו ולא תהיינה השלכות למעשיו.

    טענה זאת יכולה לבוא רק כאשר נכנסים לארץ ישראל, שם יהיו הבדלי מעמדות, שם העם יתפזר ולא ישב עוד בצורה מרוכזת, מאוחדת ומלוכדת סביב המשכן.

    אם כן, הברית באה להדגיש לעם ישראל היושב בארץ ישראל כי התורה שייכת לכולם, לכל אחד יש חלק בתורה ולכל אחד החובה והזכות ללמוד תורה ולקיים את מצוותיה. כך גם האחריות בעם ישראל היא קולקטיבית, הפרט לא יכול להבדל מן הכלל, יש לכלל אחריות כלפיו, וגם לו יש אחריות כלפי הכלל.

    זוהי משמעותה העמוקה של הברית הנכרתת עם העם ערב הכניסה לארץ, דבר שיחייב את העם לאורך כל הדורות:

    "ולא אתכם לבדכם אנכי כורת את הברית הזאת... כי את ישנו פה עמנו עומד היום לפני ה' אלוקינו, ואת אשר איננו פה עמנו היום"...

     

    הטבע האמיתי של כל יהודי

    "העידותי בכם היום את השמיים ואת הארץ, החיים והמוות נתתי לפניך, הברכה והקללה, ובחרת בחיים, למען תחיה אתה וזרעך" (דברים ל ,יט).

    מה פירוש שהקב"ה מעיד בנו את השמיים ואת הארץ? שהשמיים והארץ הם עדים לברית שבין הקב"ה לביננו?

    אומר רש"י על פי המדרש: "שהם קיימים לעולם... דבר אחר אמר להם הקב"ה לישראל, הסתכלו בשמיים שבראתי לשמש אתכם, שמא שינו את מדתם? שמא לא עלה גלגל חמה מן המזרח והאיר לכל העולם...? הסתכלו בארץ שבראתי לשמש אתכם, שמא שינתה מידתה?... שמא זרעתם חיטים והעלתה שעורים? ומה אלו שנעשו לא לשכר ולא להפסד- אם זוכין אין מקבלין שכר, ואם חוטאין אין מקבלין פורענות- לא שינו מידתם, אתם שאם זכיתם תקבלו שכר ואם חטאתם תקבלו פורענות, על אחת כמה וכמה!".

    שואל השפת אמת (שנת תרל"א) מה הראיה מהשמיים והארץ? הרי הם אין להם כלל בחירה חופשית! וכי יש לשמש אפשרות לבחור שלא לזרוח?! וכי יש לאדמה אפשרות לבחור שלא להצמיח?! וזה שהשמיים והארץ לא משנים את מידתם, לא מרצון, אלא מחוסר בחירה לפעול אחרת, כך היא מידתם, כך הוא טבעם!

    אבל לאדם יש הרי בחירה, ולכן בידו אם לבחור בטוב או לבחור ברע, ולא ניתן ללמוד מהשמיים והארץ אל האדם!

    אלא אומר השפת אמת, שהשמש והירח, הטבע שלהם הוא אכן לזרוח ולהצמיח. אכן הם לא משנים מטבעם, וזאת משום שאין להם כל מניע שיכול להזיז אותם מהטבע שלהם, אין להם בחירה, אין להם יצר הרע, זה הטבע שלהם.

    כך גם האדם, יש לו טבע פנימי לעשות טוב, לעשות את רצון ה', לשמור את התורה ואת המצוות. זה הטבע של האדם, ודרכו של כל נברא הוא להימשך אחר הטבע שלו. של כולם מלבד האדם, כי יש לו גוף, יצרים ותאוות.

    אך אם האדם יזכך את עצמו, אם האדם יצליח לגבור על התאוות, היצרים ושאר הטרדות, הרי שהאדם ימשך אחר הטבע שלו לעשות טוב, לעשות את רצון ה'.

    כלומר, טבעו של האדם הוא להיות ישר, זך, טהור. רק צריך לדאוג לכך שלא יגבר הרע על הטוב, ואז ימשך האדם אחרי טבעו הטוב. כך מסביר גם השפת אמת את מצוות עשה של "ואהבת", הרי לכאורה לא ניתן לצוות על הרגש. אלא, שעל האדם לסלק את כל המניעות והמפריעים ואז ימשך האדם אחרי טבע נפשו- שהוא לאהוב את ה' בכל לבבו ובכל נפשו.

    ערב ראש השנה, יום המלכת ה' עלינו, זאת הזדמנות להזכיר לעצמנו שבכל יהודי יש כתר של מלכות ה', כל יהודי נוטה אחר הטוב, רוצה בקרבת אלוקים, זהו הטבע האמיתי. רק נסלק את כל המניעות, את כל המסכים ונגלה אחדות אמיתית בין כל חלקי העם, ובין הלב היהודי של כל אחד לבין אבינו מלכנו שבשמיים.

        


      


     


    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/9/19 21:08:

      ר' שלמה ידידי היקר באדם נרו יאיר, 

       

      תודה על הפוסט המחכים והמרחיב את הדעת. 

      מאחל לך וליקיריך

      שנה טובה וברוכה

      וגמר חתימה טובה

       אמן ואמן!!

       

        אוהב אותך ואת דבריך, 

           ידידך הנאמן

              ב ר ו ך

       

        28/9/19 14:46:
      שנה מבורכת לך ולמשפחתך..
        27/9/19 16:42:
      מתאימה לי הגישה שכל יהודי אמור לקיים את התורה, ואני מאוד רוצה להאמין שכל יהודי נוטה אחר הטוב. ובעצם - כלל האנושות. בפרט היום, טרם תחילת שנה חדשה, ובכלל.
        27/9/19 16:31:

      שנה טובה לך ולמשפחתך

      תוצאת תמונה עבור שנה טובה