כותרות TheMarker >
    ';

    בסימן כתיבה

    שירים ,סיפורים וכל מה שבא לכתוב במוזה האישית...

    0

    היה או לא היה...חלק שישי

    9 תגובות   יום שישי , 27/9/19, 22:43

    אז אחרי הרבה זמן שבתי לכתוב...

    מקווה שתיהנו ואשמח לחוות דעתכם בסיפור שלא נגמר ...

    קישור לחלק החמישי הקודם

     

    http://cafe.themarker.com/post/3363313/ 

     

    ===============================================

     

    ושוב, עברו שנתיים , אלה היו השנתיים הכי קשות בחייה...

    ביד המקרה (או שאולי , לא...) עיניה צדו וראו שהוא פעיל מחדש ולא האמינה

    ששב לבקרה .
    ברגשות מעורבים של שמחה מצד אחד וכעס על שבחר לעזוב אותה ואולי אפילו

    חצוף הבחור שהפציע שוב מחדש ,כאילו לא קרה דבר...

    ענתה לו מבלי לפתח תקוות שווא מחדש.
    הפעם, החליטה שתפעל יותר מהראש ופחות מה-♥ (הבטחות,הבטחות....)
    היא כתבה לו ושיתפה בקצרה על מצבה הבריאותי  שהיה קשה אך תודה לאל 

    השתפר ובזכות תמיכה אוהבת של משפחתה וחבריה התחזקה והמשיכה הלאה במסע חייה.

    "התקופה הבריאותית הקשה שעברת  זה מצמרר ואני שואל, למה לא הייתי לידך?

    אם הייתי צריך להיות אתך זה הזמן...לצד זה, מתעוררים בי התחושות שידענו במילים

    לחבר שני לבבות כאחד ,כאילו היו אלה נשמות תאומות ששוטטו בנפרד ומלמעלה

    הפגישו אותם שוב מחדש. אני מתאפק לא להיסחף  לרגשות והתרגשויות  שידענו,

    זה לבטח מוקדם מידיי..."

    כך כתב לה והיא ,שנכוותה כבר בעבר, חששה להתלהב שוב מחדש... ול ♥ מסתבר

    הדרך משלו להתלהב מחדש מהרצון והכמיהה לאותן התחושות, מה זה קורה לנו?

    ככל שמתבגרים, אנחנו מחפשים להתאהב כאילו היינו בני טיפש עשרה מחדש,
    כאילו שזה יחזיר לנו את ימי נעורינו  עם המחשבה הנאיבית, שאהבה תנצח הכול..

    השכם בבוקר למחרת הוא שוב כתב לה ...
    "קצת  לפני שתיים בלילה התעוררתי והרגשתי קצת אחרת מההתעוררות הרגילה ,

    כי הרגשתי מחוייך.כנראה,שחלמתי משהו שגרם לי הנאה רק שאני ממש לא זוכר על

    מה היה החלום והמשכתי לשכב עוד דקות ארוכות במחשבה  מה הביא אותי  לכתוב לך

    שוב אחרי חודשים ארוכים בלי סיבה ובאותו הערב, גם את נכנסת וראית אותי פעיל.

    תשובה לא הייתה לי ועדיין איין..."
    ושוב , הגורל מתעתע בנו...
    מחד, קשר מן הסוג הזה , הוא מתנה נדירה  ואין מקריות בחיינו כך השיבה לו

    יחד עם זאת, מאידך  ל ♥ יש את הרגישות משלו עד כמה הוא מוכן לספוג  וזה לא כמו

    השריר ביד או  ברגל, משקיבל מכה או נמתח לאחר טיפול נכון הוא מתאחה ומחלים
    ל ♥ יש את הקצב משלו  להחלים  ולוקח לו זמן להתאושש ולהיפתח כך מחדש , אם בכלל...

    למחרת הוא כתב לה שוב...

    "האתגר בלכתוב  קל כשיש בשביל מי וככול שאני עטוף ברגשות כך יוצא  לי יותר בקלות.

    אם תרצי את המילים ממני הן לא יפסקו וזו רק ההתחלה...

    הצימאון למילים שלך והרעב לכתוב לך חזקים ממני..."

    בלילה (כפי שתמיד אהבה לכתוב לו בשקט החרישי) היא ענתה לו:

    "כל פעם שאתה כותב לי איזה משפט, אתה מזכיר לי נשכחות וכאילו שהזיכרון לא

    נמחק מהדיסק והיה זה רק אמש שהתכתבנו רבות, וכאילו לא עברו להם שנתיים

    ויותר והיה זה רק אמש שנפרדו מילותינו ,כך בין לילה..."

    הרגשות שצפו מחדש והכתיבה אליו, הלחיצו אותה  וביקשה לקחת "פסק זמן" למחשבה...
    ושוב מלחמת הרגש בהגיון החלה  בתוכה, רק שהפעם  החששות היו כבדות יותר, לאור

    העבר ביניהם.
    הזוי, איך ששוב מחדש נדלק הניצוץ הזה ביניהם מחדש, ולא היה צריך הרבה ,

    רק לזרוק גיץ אחד למדורה שתתלקח מחדש.
    לאחר שבועיים של שקט הדדי, הוא כתב לה שוב...

    "שבועיים עברו מאז שעזבנו את המקום הזה. שבועיים,שמידי פעם הייתי נכנס ומוצא

    את תיבת הדואר שלי ריקה.
    שבועיים של ריקנות, בלעדייך ובלעדיי המילים בנינו...
    והנה עכשיו אני מרגיש כמו לחזור לפינה הפרטית שלנו, למקום שבן אנו יכולים לדבר על הכול.
    לחזור למקום שנעים בו,לחזור למקום שבו מישהי מחכה לך, רוצה אותך ואולי פעם אף תאהב אותך...

    הבנתי אותך ומבין אותך גם עכשיו לגמרי כשכתב לי איך הרגשת שאנו תקועים בקשר

    ושניקח פסק זמן כל אחד לעצמו  אני מרגיש שכבר קילפת ממני כמה וכמה קליפות

    ואם תמשיכי כך,

    תגיעי לנימיי הקטנים והעמוקים ביותר שבי,כאלה שאני מכיר ואולי כאלה שעוד לא

    הכרתי בעצמי, אני בטוח שרק טוב תמצאי שם, בטוח לגמריי...

    אני לא יכול לבקש ממך סבלנו לקשר איתי, אבל אני חושב שיהיה טוב אם נמשיך באותה

    הסבלנות שהייתה לנו, כי בתוך תוכי אני מרגיש לאן אני רוצה שנגיע מכאן,

    אבל תמיד תדעי שאכבד כל החלטה שלך,

    כי לפני הכול, אני מכבד אותך!"

    והדילמה בתוכה, רק יותר התעצמה...המשך יבוא

    ===========================================================

     

     




    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        14/10/19 19:02:

      תודה על התגובות והחיבוק החם שלכם/כן חברים/ות ומועדים לשמחה ♥

        4/10/19 14:30:
      נחמה יקרה,שמח ששבת לכתוב כאן. מצב מורכב,אבל אני תמיד מצטט חבר טוב שטוען שכל אחד שעמד בניסיון כנראה שהיו לו הכוחות והזמן לכך. שנה טובה ומתוקה וגמר חתימה טובה!
        3/10/19 21:58:

      איזה יופי שחזרת לכתוב!

      נהניתי מכל משפט .

      למרות שכתבת 

      "הפעם, החליטה שתפעל יותר מהראש ופחות מה-♥ "

      ניצוץ האהבה הופיע שוב .

      מרגש ומעניין .

      מחכה להמשך (קראתי הכל ,בלי הפרעות ).

      שנה טובה בבריאות ואהבה נשיקה 

        28/9/19 17:27:

      נחמה יקירתי ❤
      מרגש, מורכב ולא פשוט בכלל.
      אין כאן "פתרון בית ספר".
      אחרי שנכווים ממישהו זה כבר לא יכול להיות כמו קודם.
      אבל....
      מחכה להמשך שלך ❤

      ובאותה הזדמנות - מאחלת לך שנה טובה
      עם הרבה שמחה ואהבה ❤❤

        28/9/19 14:56:
      יפה... חג שמח ושנה טובה...
        28/9/19 10:31:

      ו.....

      ''

        28/9/19 10:28:

      נחמה'לה יקירתי נשיקה

      נפלא שחזרת אלינו, ברוכה השבה

      קראתי את הפוסט הקודם שלך ( כדי להיזכר)

      וגם את תגובתי אז שאני עדיין עומדת מאחוריה בחיי האישיים,

      אך הזמן חולף, ואנחנו חיים רק פעם אחת

      ומי יודע מה צופן לנו העתיד 

      ואולי עדיף לה ללכת לפי צו ליבה,

      עדיף לטעות בבחירתנו מאשר לחיות בידיעה שפספסנו איזו הזדמנות

      בגלל קול ההיגיון

      נחמה'לה יקירה מאחלת לך שנה טובה ונהדרת

      ו...

      ''

      * כוכב אהבה וחיבוקים אוהבים

      שבת טובה ומבורכת

        28/9/19 00:55:

      קשתיתי יקרה, בעוונותיי לא קראתי את החלקים הקודמים, לא היה לי אז ראש לא לקריאה ולא לכתיבה (ומי כמוך תבין את זה). אבל קראתי את מה שכתבת עכשיו, ומצאתי את עצמי מזדהה מאוד עם המסר - לב שכבר ספג בעבר הרבה מכות, מתלבט בין הרצון להיפתח לאהבה לבין הפחד מפגיעה מחודשת. כתבת יפה - מעניין איך הגיבורה תפתור את הדילמה בהמשך.

      שנה טובה ומתוקה לך. חיוךנשיקה

        28/9/19 00:45:
      ברוך שובך לקפה כייף לחזור ולקרוא את הסיפורים שבהם הכתיבה זורמת בקלילות, בחן שזור שמאפיינים אותך...שבת שלום נחמה ושנה טובה

      ארכיון

      פרופיל

      הקשתית
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין