כותרות TheMarker >
    ';

    פיד RSS

    תגובות (0)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    אין רשומות לתצוגה

    0

    התראה ושמוע חשד לעברות תכנון ובניה / הגשת בקשה לביטול/ עיכוב צו הריסה מנהלי, באילו מקרים?

    0 תגובות   יום חמישי, 3/10/19, 22:02


    עברות בניה, התראה ושימוע:
     

    טרם הגשת כתב אישום מקבל בדר"כ האזרח התראה ע"מ להסדיר עניינו.
    לאחר מכן מוזמן האזרח לשימוע בפני פקח/מהנדס הועדה, אשר כמעט תמיד אין בקיומו כדי להפסיק הליך הגשת כ. האישום (ולמעט משהוברר בשימוע כי אין המדובר באדם הנכון או כי יש היתר ו/או כל טעות אחרת שנפלה מצד הועדה).

    הפנייה לעו"ד איננה תחליף לפנייה למהנדס ע"מ לפעול לקבלת היתר בנייה / הכשרת הבנייה ו/או השימוש החורג הנעשית ע"י הגשת בקשה מתאימה כשקיימת תב"ע (תוכנית בניין עיר) המאפשרת הבנייה הנדונה או השימוש החורג או קודם על דרך של בקשה לתב"ע נקודתית.

    הפנייה לאיש מקצוע זה צריכה להיות במיידי וע"מ לבחון בכלל סיכויי הכשרת הבנייה, היות ועל פי זה ניתן יהיה גם לתכנן טוב יותר דרך ניהול התיק עצמו בביהמ"ש, כאשר השאיפה היא להגיע להכרעת הדין בפני ביהמ"ש כשהיתר ורשיון כבר מצוי ביד, ואז הענישה (על עצם הבנייה ללא היתר/שימוש חורג עד אותו מועד) תהיה משמעותית נמוכה יותר.

    לעניין זה כדאי להזכיר את דו"ח ועדת קדמון ובעקבותיו השינויים שהוכנסו בתב"עות השונות במיגזר החקלאי לפיהן, בתנאים מסויימים,ניתן להכשיר בנייה וכן שימוש עיסקי ואף בהיקף גדול יותר מבעבר( עד 500 מ"ר, בחלקה ב’ בשטח הצהוב וכו’).

    יצויין דרך אגב כי פרשנות תקנון התב"ע וכמו כל חיקוק או תקנה,יפורש תמיד, מקום בו הינו נתון למס’ אפשרויות פרשנות, לטובת האזרח. 

    בדר"כ הבעיה עם השימוש החורג – מעבר לפניה לועדה המקומית מצריך גם:
    אישור משטרה, כיבוי אש, תברואה משטרה,פקוד העורף ואיכות הסביבה. 

    הרישום הפלילי – ישנם כתבי אישום בהם מצויינת כמאשימה: מדינת ישראל (מן הסתם כותרת מפחידה יותר), וכאלה בהם מופיעה: הועדה המקומית לתכנון ובנייה, מגישת כתב האישום בפועל, אך המשמעות זהה בשני המיקרים: התובע שהינו בעל הסמכה כנציג היועהמ"ש לממשלה (הפרקליטות), תובע אותך, האזרח הקטן, בעבירה על חוק התכנון והבנייה.

    ואולם – גם אם המדובר בעבירה הנחשבת כפחותת ערך בציבור הרחב (ולצערינו, שכן המדובר כידוע ב"מכת מדינה") הנדונה לעיתים אף בביהמ"ש לעניינים מקומיים, הרי דינו של כתב אישום זה ככל כ. אישום אחר – ולאחר הרשעה יופיע לאזרח המורשע בדין רישום פלילי במשטרה.

    ואין המדובר דווקא בעבירות בנייה רבות היקף ומטראז’, וכך אף בסתם סגירת מרפסת או העמדת מיבנה יביל קטן/מחסן הניתן להעתקה/הריסה בכל עת, התוצאה מבחינת הרישום הפלילי תהיה זהה (אגב, מן הסתם יבוצע רישום גם על הזכויות במקרקעין בטאבו במסגרת הערת אזהרה בדבר גזר הדין שניתן, בדר"כ צו הריסה מיידי או דחוי).

    (אגב, לא אחת הגשת כ. האישום מקורה בהלשנות שכנים, ומוטב לכן לשמור על יחסי שכנות נאותים ובבחינת "טוב שכן טוב מאח רחוק").


    הרישום הפלילי: 

    לא הרבה מודעים לכך אך רישום פלילי שכזה עלול להרוס מטה לחמם של בעלי הרישום, אשר רבים מהם נדרשים לרישום פלילי "נקי", כתנאי לקבלתם ו/או המשך העסקתם בעבודתם (וכגון: אלה העובדים הם עצמם או עיסקם עם רשויות המדינה והצבא, או גורמים ציבוריים אחרים, בעלי מקצועות חופשיים כרו"ח, מהנדסים, עו"ד ורופאים הנדרשים אף הם לרקורד "נקי" ועוד.

    המבחן הוא שקילה בין האינטרס הציבורי שבענישה והרתעה (ובפרט בתיקים אלה הנחשבים בציבור משום מה כפחותי ערך ואשר הפרקליטות משכך שמה עליהם דווקא הדגש, להחמיר) לבין האינטרס הפרטי – שלא יימצא האזרח נענש בצורה קיצונית מידי, שאיננה פרופורציונלית לעבירה עצמה.

    אגב לעניין הרישום פלילי הרי שבניגוד לתו"ב, שם מצווה התובע לדווח על כל הרשעה למשרד הפנים – היחידה הארצית לפיקוח על הבנייה (המעבירה בתורה הדיווח לרישום הפלילי במשטרה), רישום שכזה איננו מתבצע בפועל בעבירות עפ"י חוק רישוי עסקים או עפ"י חוקי העזר. 

    מחיקת/תיקון כתב אישום: 

    עפ"י הנחיותיה הקשוחות של הפרקליטות , אין התובעים מסכימים בדר"כ למחיקת כתב אישום (ואפילו תוך השארת החברה בלבד כנאשמת ומחיקת מנהלה) או לענישה ללא הרשעה (שמשמעה: אי רישום פלילי), אך עם זאת ביהמ"ש סוברנטי ורשאי להחליט ולקבוע כרצונו ועפ"י שיקול דעתו, גם שלא בהסכמת המאשימה מחיקת/תיקון כתב אישום, כאשר לעיתים אף מתקבע קוד פנימי בין התובע לביהמ"ש, בהמלצת האחרון, "להתנגד לפרוטוקול" (כלומר: כלפי חוץ) כאשר בפועל – אין התנגדות של ממש, ובפרט לנוכח העובדה כי ידוע לתובע שהשופט יקבל את הבקשה ממילא בכל מיקרה. 


    תסקיר קצין מבחן: 

    דרך ביניים ובהתעקשות תובע היא לבקש מביהמ"ש ובטרם מתן החלטה לשלוח הנאשם לתסקיר קצין מבחן ותוך שמירת זכותו של התובע להוסיף ולהתנגד גם לאחר קבלתו.
    אצל אדם נורמטיבי (חיובי)מן הישוב – תסקיר זה ימליץ כמעט תמיד כי יש מקום לאור אישיותו ונתוניו של הנאשם לפסוק במסגרת גזר הדין נגדו בענישה ללא הרשעה, ומשתסקיר שכזה בידי הסנגור, מלאכתו מאותו מועד (כמו גם של השופט) לקבלת הבקשה’ קצרה יותר.

    שעות  לטובת הציבור 

    במסגרת ענישה ללא הרשעה מוטלת בדר"כ על העבריין ענישה על דרך של עבודה לטובת הציבור, בהיקפים של מס’ עשרות-מאות שעות, כעבודה בעמותות צדקה וכו’.

     

    בקשה לביטול צו הריסה מנהלי ניתן להגיש כאשר הבנייה חוקית ואין הצדקה להריסת המבנה שבגינו הוצא הצו, או כאשר הצו אינו נדרש לצורך מניעת עובדה מוגמרת, או אם נפל פגם בהחלטת הרשות המקומית להוציא את הצו, אשר מבטל את תוקפו.

     

    באילו מקרים ניתן צו הריסה?

     

    הרשות המקומית רשאית להוציא צו הריסה למבנה שחרג או נבנה ללא היתר, כדי להתמודד במהירות עם בנייה בלתי חוקית, ולמנוע את השלמת הבנייה והיותה עובדה מוגמרת. סעיף 238א לחוק התכנון והבניה עוסק במתן צו הריסה מינהלי. על פי סעיף זה, כאשר הוקם בניין חורג, לרבות ללא היתר או בסטייה מהיתר או מתכנית, או הוחל בהקמתו, רשאי יושב ראש הוועדה המקומית להורות כי הבניין, או חלק ממנו ייהרס, יפורק או יסולק.

     

    חוות דעת מנומקת של מהנדס

     

    כדי להוציא צו הריסה, יש צורך בהגשת חוות דעת מנומקת חתומה ביד מהנדס הוועדה המקומית או מהנדס הרשות המקומית או מהנדס אחר או אדריכל, שאחד מהם הסמיכו לכך, המציינת כי על פי הידוע לו, הבניין או חלק ממנו הוקם ללא היתר או שהוא חורג, וכי לא הסתיימה הקמת הבניין או שהסתיימה לא יותר משישים ימים לפני יום הגשת התצהיר, וכי ביום הגשת התצהיר, אין הבניין שלגביו מבוקש הצו מאוכלס, או שהוא מאוכלס במשך תקופה שאינה עולה על חודש ימים.

     

    ביטול צו הריסה מינהלי

     

    סעיף 238 (ז) לחוק עוסק בביטול צו הריסה מינהלי, וקובע כי אדם הרואה עצמו נפגע על ידי צו הריסה רשאי לבקש מבית המשפט לבטל אותו. הגשת הבקשה לא תתלה את תוקפו של הצו אלא אם בית המשפט נתן צו זמני לעיכוב ביצועו של הצו.

     

    בית המשפט רשאי לתת צו זמני במעמד צד אחד, אם שוכנע כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין, ובתנאי שתוקפו לא יעלה על 15 ימים, ואולם לאחר שבית המשפט קיים דיון במעמד הצדדים, הוא רשאי להאריך את תוקפו של הצו הזמני לתקופות נוספות. בית המשפט לא יבטל את הצו אלא אם הוכח שהבנייה שבגינה ניתן הצו בוצעה כדין או שביצוע הצו אינו דרוש לשם מניעת עובדה מוגמרת.

     

    הגשת בקשה לביטול בתוך שלושה ימים

     

    בעל נכס שהוצא נגדו צו הריסה מנהלי, רשאי לפנות אל בית המשפט לעניינים מקומיים ולהגיש בקשה לביטול הצו, או לבקש לדחות את הפעולה הננקטת נגדו. חובת ההוכחה מוטלת על בעל הנכס והוא נדרש לפעול במהירות האפשרית לפני שיהיה מאוחר מדי, עד שלושה ימים ממועד קבלת הודעה על הוצאת הצו.

     

    את הבקשה ניתן להגיש אם מתקיים לפחות אחד מהמקרים הבאים: האחד, הבנייה שבגינה הוצא הצו חוקית - בניגוד לחוות דעת המהנדס. השני, קיימת הוכחה שביצוע הצו אינו דרוש לצורך מניעת עובדה מוגמרת. והשלישי, נפל פגם בצו המנהלי המבטל את תוקפו. לאחר בחינת המקרה, רשאי בית המשפט על פי שיקול דעתו, להורות על עיכוב הביצוע לתקופה קצרה, על ביטול הצו או על דחיית הבקשה.

    https://www.google.co.il/search?q=קלינגר+רישוי+עסקים+והתרי+בנייה&ludocid=9754612634791521970&lpsid=2973158898676367625&source=sh/x/localposts&lsig=AB86z5UapbcQYs8QkR1ZvB

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      benklinger
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין