כותרות TheMarker >
    ';

    בונו

    עברה ראשונה

    3 תגובות   יום שני, 7/10/19, 09:41

    עברה גוררת עברה, רוצה לומר שלא צריך להתאמץ יותר מדי, מספיק לעבור עברה אחת והיא כבר תגרור אחריה את השאר. ואם רוצים לדעת מה הקשר בין עברה אחת לשנייה ועד לאן מגיעה השרשרת בסופה, צריך לברר מה היתה העברה הראשונה שחמקה מהכוח אל הפועל והשאירה אחריה דלת פתוחה. היא כבר תחשוף את כל המידע הנחוץ על כל העברות שהתגלגלו בעקבותיה. הבעיה רק שיש שתי ערכאות שאפשר לברר בהן עניינים כאלה, ומה שנחשב עברה בערכאה אחת, לא בטוח שהוא עברה גם בשנייה.

    בערכאה אחת למשל היה פעם שופט עליון ועכשיו הוא איננו. הוא פרש לעולם של צדק, חסד ואמת, והשאיר אחריו מערכת חוקים מסועפת ומסודרת למופת עם פוטנציאל לאין ספור עברות מכל הסוגים: שבין אדם לחברו, שבין אדם למקום ועוד כהנה וכהנה. יש מספיק עברות לכולם וכל אחד הוא עבריין עד שיוכח אחרת. בערכאה זו כל העברות דרות בכפיפה אחת בספר החוקים שמעבר לזמן ולכן אין משמעות לרצף. אין עברה שהגיעה קודם ואחרת שהגיעה אחר כך, כל העברות קיימות בו-בזמן, ואין גם עברה ראשונה מן הסתם.

    בערכאה השנייה להבדיל, השופט נמצא גם נמצא ואולי אפילו יותר מדי. מלוא כל הארץ כבודו - משמע כל כולו שקוע בעולם והוא תופס את החלל מקצה עד קצה, אין מקום פטור ממנו ואין דבר מלבדו. אין חוקים ואין תקנות, ואין אפילו חוק אחד שאפשר לעבור עליו כדי להיות עבריין. רק השופט לבדו מרחף בין הקירות. ואם מגיעה הוכחה ברורה למעשה נבלה שפל ובוגדני, או למשל אי עמידה בלוח הזמנים כפי שנקבע בהסכם שנחתם בין הצדדים - כי אז השופט הרחמן האין סופי תמיד מוצא הסבר שמוכיח שחור על גבי לבן שלא נעשתה שום עברה: בדיוק להפך, מצווה גדולה נעשתה כאן. ואם אתם כבר עוקבים אחרי זה שמרחף בין הקירות, אז אולי תקשיבו גם לחסד המופלא שמהדהד ברקע בין העולמות, ולא תמצאו בהם אפילו עברה אחת לרפואה.

    אז מה נעשה ולאן נלך לחפש את העברה הראשונה, עכשיו לאחר ששתי הערכאות השיבו פנינו ריקם בטענה שאין אצלם דבר כזה, ומי המציא אותה בכלל. אנחנו לא מכירים מקום אחר מלבד הערכאות האלה, ואם היא לא נמצאת שם, אז אולי היא לא קיימת בכלל.

    עד מהרה הביטחון, התקווה והאמונה שהעברה הראשונה אכן יושבת מאחורי הדלת ורק מחכה שנבוא להוציא אותה מהחושך לאור, קרסו בקול דממה דקה והשאירו אותנו לבד, נבוכים, מבולבלים ועם לא מעט שאלות מטרידות.

    אבל אם הדרך נקלעה למבוי סתום עקב טעות בשיקול הדעת או כל סיבה אחרת, בכל מקרה זה סימן מובהק שנעשתה עברה, לא ככה? הדרך לא נוהגת להתהפך סתם כך על דעת עצמה - מישהו חסם אותה, אי אפשר להכחיש - מיד לאחר שהכיוון נעלם כאילו בלעה אותו האדמה, התרחשה נפילת מתח כללית והגוף המשותף כמעט שבק עקב מחסור מקומי באנרגיה זמינה. זה אומר שמישהו עבר עברה על בטוח, דברים כאלה לא קורים ככה סתם. לכן המסקנה המתבקשת, מאחר וחיפשנו בכל פינה ולא מצאנו עברה אחרת לפניה - זו אם כך העברה הראשונה.

    מ.ש.ל

    יפה, אז מצאנו את העברה הראשונה. אמנם לא אחזנו בקרניה ואין לנו מושג איך היא נראת פנים מול פנים, אבל לפחות למדנו את תבנית ההרגשה. בכל אופן, אלה הסימפטומים הנלווים והצעדים שמגיעים בעקבותיה: ראשית אתם שוקעים בדכדוך מעורב ברגשות אשם עם תחושה של כישלון עמום ולא ממוקד, ומיד אחר כך, יד ביד, מגיעה בושה עצמית חסומה למעבר, ועם זאת חלקלקה ומתפלשת.

    ואז בתחתית, לאחר שאפסה כל תקווה לשינוי המצב, לפתע מתעורר השופט התורן ומכריז בקול רם וברור: חברים, לא קרה שום דבר, אפשר לחשוב - זו אינה העברה הראשונה שלנו כידוע לכם, כבר עברנו אין ספור עברות כאלה בדיוק כמוה. אתם פשוט עייפים ותשושים מכדי לזכור. בכל מקרה, אין מה להתרגש מכל משועמם שאין לו מה לעשות על הבוקר. בסוף הכיוון תמיד מוצא את הדרך חזרה. הוא לא נוהג להתעכב על מה שידוע ולא מבקש לגלות את הנסתר. אין לו זמן לזה כי בינתיים הטעות מדבקת, והאמת חומקת כמו צלופח.

     

     

    -

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/10/19 21:31:
      מצד שני, השקרנים הגדולים הם הטיפוסים הכי מעניינים. תודה שימי ומועדים לשמחה.
        9/10/19 14:08:

      עברה אחת תגרור אחריה את השאר נכון כמו השקר- שיקרת פעם אחת, כל פעם שתחזור אליו, ותנסה לאמת אותו עם המציאות, תצטרך עוד שקר שתומך בשקר הראשון, וכל התמיכות שתבנה הן כולן יהיו על כרעי תרנגולת. ואז ישנו המשפט הידוע שכולם אוהבים לצטט באגביות בנאלית: "השקר הכי טוב הוא האמת" אלא שגם זה שקר כי כולנו משקרים, לא אנושי לא לשקר- עכשיו נשאלת השאלה מתי לשקר? הסיפור בתלמוד על כלה בליל כלולותיה, משום שהיתה מכעורה, נאלצו לפסוק שמאי והלל הזקן. שמאי פסק שיש לומר את האמת בכל מקרה, גם אם היא מעיבה על השמחה. ואילו הלל פסק שיש להתעלות ולומר לה שהיא זוהרת, ויפיפייה ובפסיקתו זו קבע שיש מקרים שהחסד יבוא לפני האמת. (אני מניח שכולם מכירים את החסדים האלה בזוגיות). אותו דבר לגבי העברות כולנו עושים, וגם שם ישנן עברות שיש בהן חסד כמו למשל קנאביס רפואי לחולים שידם אינם משגת (מה שמחלקים בסל התרופות מחליא את החולים לא מרפה אותם). ישנם דברים "בתיקון עולם" שהם פשוטים ונהירים- כל עוד הם מגיעים מתוך חמלה וסובלנות.

      בכל אופן צום קל, וגמח"ט