כותרות TheMarker >
    ';

    סיזיפוס

    תמיד ניסית? תמיד נכשלת? אין דבר, נסה/נסי שוב, היכשל/י שוב, הכשלי יותר טוב (סמואל בקט).

    Ever tried? Ever failed? No Matter, try again, fail again, Fail better.


    מחכים/ות לאמת
    מחפשי/ות האמת לא נגמרים/ות, אבל חיים/ות בזבל.

    0

    מלחמת יום כיפור שלי - מרד בשר התותחים

    1 תגובות   יום שני, 7/10/19, 16:50

    אני זוכר כאילו זה היה אתמול איך שהסירנות החלו ליילל בשתיים אחה"צ ב-6 לאוקטובר 1973. הייתי יחד עם חברתי בדירתה החמודה ברחוב סוכות בחיפה. היינו די מסטולים. ופתאום מתוך הכלום הגיעה המכה הזו בבטן.
    אני זוכר את תחושת הגועל וראיתי וחשתי את מה שעומד לקרות, שכן הייתי בוגר מלחמת ששת הימים.
    עד היום לא ברור לי למה נתתי לאחותי הפטריוטית שבינתיים מאוד שינתה את דעותיה הפוליטיות (השקעתי הרבה מאמץ) לשכנע אותי ללכת להיות בשר תותחים עבור שחצני ההנהגות הצבאית והמדינית. ממש לא רציתי להגן עליהן והמגוחך הוא שבעצם לא הייתי צריך ללכת.
    בדיוק ירדתי מהפלגה בצי הסוחר (הייתי שם אלחוטאי ובצבא הייתי חייל חרמ"ש) ולא הייתי ברשימות של יחידת המילואים שלי ולכן לא קראו לי.
    הייתי משוכנע שאמות במלחמה לא לי. ובאמת היו כמה הזדמנויות פז לכך, שלא ניצלתי.
    אני חושב שמה שהציל אותי זו לא רק איזו השגחה, אלא גם המחשבה שאם אהרג, בגין יקרא לי בכנסת קדוש וזה היה יותר מדי עבורי.
    ''
    חורף 1973 באפריקה. אני עם עיגול קדוש סביב ראשי.

    מצחיקה גם העובדה שאם הייתי משרת בצי הסוחר או בתחנת החוף לקשר עם אוניות הייתי מביא יותר תועלת צבאית, מאשר לשמש כבשר תותחים עם מקלעון שלא היה מסוגל לירות יותר מירייה אחת בלי לקבל מעצור. למעשה במהלך המלחמה אכן הגיע אלי מברק מחיל הים שדרש אותי. "סבון" כמו שהייתי (בוגר נח"ל סבון) אמרתי לסמ"פ שהיה מוכן לשלוח אותי מייד לחיפה, שהוא הרי לא קיבל דרישה שכזו וצריך  להמתין עד שיקבל גם הוא מברק כזה. הוא כמובן אמר שאני צודק וכך נשארתי לחוות את המלחמה עד סופה בתוספת כמה חודשים בונוס. וזה לא שלא סבלתי כל רגע והיו כמה מקרים שאינני יודע עד היום איך יצאתי מהם בחיים. האלטרנטיבה הייתה הרי ליהנות מסירי הבשר על אוניה נוחה ובטוחה ולא לאכול חול וקש בתנאים מסוכנים.
    בבחירות שהיו אחרי המלחמה עוד בשרות הצבאי הצבעתי הפעם היחידה בחיי בישראל וזאת עבור מפלגה קטנטנה אנטי-ציונית עם השם היומרני הרשימה הסוציאליסטית המהפכנית ברוח שנות השבעים בחוגים רדיקליים.
    לאחר השחרור חשבתי להגר לניו זילנד כדי לא להיקלע שכל מיני אידיוטים ינסו בכל כוחם לבזבז את חיי. שנים אח"כ אישר יואל גונן גורודיש שהיה המח"ט שלי לכמה ימים את תחושתי. שאלתי אותו ב-2007 מדוע הוא ואחיו (שמואל) שלחו אותנו יום לפני כניסת הפסקת האש המתוכננת לכבוש גבעה חסרת תועלת מאות ק"מ מתל אביב ושנשלטה על ידי כוחות מצריים עדיפים ומדוע אחיו התעקש שנשאר שם להיהרג. הוא ענה לי בחביבות של סבא זקן לילד חמוד עם ליקוי שכלי בזו הלשון: ""כי אנחנו מחפשים את ההישגים, את הכיבוש. אנחנו מחפשים את ההצלחה. זה טוב לאגו שלי..."
    (כתבה שלי במוסף "הארץ"-  https://www.haaretz.co.il/misc/1.1442942).

    בכל מקרה לאחר השחרור הפסקתי את לימודי הפילוסופיה ותפסתי אוניה כדי להתגבר על שריטות הנפש ולברר את אפשרויות ההגירה. הייתה הפלגה נפלאה של מספר חודשים עם צוות נהדר. בכל זאת החלטתי לחזור, כי בהשפעת ספרו של סארטר "אקזיסטנציאליזם הוא הומניזם"  ובפרץ של מגלומניה החלטתי שחובתי לנסות לשנות את המציאות בישראל. השתתפתי ביסוד ארגון סטודנטיאלי קיקיוני בשם המגוחך "דו קיום" שנהייתי אחד ממנהיגיו. זה היה גוש שחיבר כל מיני גופים ופרטים  ציונים ואנטי ציונים בצד היהודי ורק"ח ובני הכפר בצד הערבי. היות והנהגת רק"ח פחדה מהקצנה של חבריה נשלח מישהו בשם סאלם ג'ובראן לקלקל את השמחה  ולזרוק מהארגון את האנטי-ציוניים היהודים  ואת "בני הכפר". עזמי בשארה שהיה אז מעורב בארגון מצד רק"ח, אישר שנים אח"כ את ההתרשמות שלי.
    עניין זה יחד עם שיקולים אחרים גרמו לי להחליט להפסיק לאכול חרב וחרבון ויחד עם חברתי דאז (לימים גרושתי ואמן של בנותיי) הגרנו לארץ הולדתה שווייץ. הארץ המובטחת שגם היא לא גן עדן.
    זה היה חלקי במה שידידי אביתר בן-צדף, עורך מערכות לשעבר ואיש ימין, קורא: "מרד בשר התותחים". יצחק רבין ממרום מושבו הבטוח כינה את שכמותי ואותי "נפולת נמושות". קראו לי כבר בשמות יותר גרועים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/10/19 19:31:
      ולמרות הכל - ברכות ששרדנו עד עתה ממי שגם הוא התבגר בתוך המלחמה הארורה והמיותרת ההיא ושמאל וסוציאליזם הפכו מאז לדרך חייו.

      ארכיון

      פרופיל

      shraga elam
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין