כותרות TheMarker >
    ';

    מעט מן האור

    ארכיון

    תגיות

    פרופיל

    alxm
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    יום כיפור

    4 תגובות   יום שלישי, 8/10/19, 13:00

    להקפיד על מה שיוצא מהפה, לא פחות מאשר על מה נכנס לפה...

    מסופר על היהודי הקדוש מפשיסחה , ששלח את תלמידו רבי בונם לאיזה מקום מרוחק ולהתארח שם .

    לקח אתו ר' בונם מספר חסידים ויצאו לדרך.

    בדרך עצרו באכסניא אחת .

    תחילה הם ביקשו לאכול רק מוצרי חלב , אך לאחר שבעל האכסניא אמר שיש לו לו רק מוצרי בשר התחילו לברר מי השוחט , כיצד מלחו את הבשר ועוד ועוד בירורים ושאלות . תוך כדי הדברים עמד שם יהודי אחר והתחיל לקרוא ולומר להם :

    יהודים יהודים , תראו כמה אתם בודקים מה נכנס לכם לפה , זה יפה וחשוב , אך האם אתם מקפידים כך גם על מה שיוצא לכם מהפה ?

    על הדיבורים, על הלשון הרע וכו' ?

    הבין רבי בונים לשם מה שלח אותו רבו לדרך , אסף את שאר החסידים וחזרו למקומם .

    עניין לשון הרע , פגיעה באחר , לפעמים נשכח מאתנו בעוד אנחנו עסוקים מאוד בעבודת בין אדם למקום שלנו .

    אך ידועים דברי הגמרא שיום הכיפורים אינו מכפר , אלא על עבירות שבין אדם לחברו , אך על עבירות שבין אדם למקום אין יום הכיפורים מכפר , עד שירצה את חברו (מסכת יומא, ח, ט)

    בהמשך אותה משנה מובאים דברי ר' עקיבא :

    "אמר רבי עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין , ומי מטהר אתכם ?

    אביכם שבשמים , שנאמר (יחזקאל לו): 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם' .

    ואומר (ירמיה יז): 'מקוה ישראל ה'' , מה מקוה מטהר את הטמאים, אף הקדוש ברוך הוא מטהר את ישראל".

    מה מוסיף כאן רבי עקיבא על דברי המשנה ?

    הרב יצחק הוטנר בספרו 'פחד יצחק' אומר , כי יום הכיפורים אינו מכפר אף על עבירות שבין אדם למקום , עד שירצה האדם את חברו .

    כלומר , עבירות שבן אדם לחברו הם מחסום אפילו לסליחה גמורה על עבירות שבן אדם למקום .

    כפי שכאשר נכנסים למקווה אין כל חציצה בין האדם לבין המים, כך אנחנו שנטהרים לפני הקב"ה צריך שלא תהיה לנו כל חציצה , צריך שנבוא עוד לפני יום הכיפורים נקיים מכל החציצות, מכל הפגיעות שפגענו באחר .

    לפי רבי עקיבא במשנה מתחדד העניין הזה שהטהרה לפני ה' היא כמו טהרה במקווה , צריך להגיע ללא כל חציצה , ללא כל גורם מפריע .

    יותר מכך , מי נטהר לפני הקב"ה ?

    לא האדם בתור פרט , אלא אשריכם ישראל , אנחנו מגיעים בתור כלל , ולכן צריך שלא תהיה חציצה בין איש לבין רעהו , צריך לבקש מחילה וצריך למחול , בכדי שנגיע כולנו כאיש אחד בלב אחד , ללא מחיצות , ללא מריבות , וללא משקעים בלב היוצרים הפרדה בין האנשים , בין החלקים השונים בעם ישראל .

    כאשר אדם עומד לפני הקב"ה ביום הכיפורים ומבקש מאת ה' שיסלח לו , אומר הקב"ה : בוא נבדוק כיצד אותו אדם מתנהג כלפי אחרים שפגעו בו . השומר להם טינה ?

    אז איך הוא מצפה שמהשמיים ינהגו אתו אחרת ?!

    אך אם אותו אדם, נוח לרצות , לא כועס על הבריות , מוחל באמת ובלב שלם , אזי באמת הוא ראוי גם למחילה שלימה מאת הקב"ה . במידה שאדם מודד, בה מודדין לו .

    י"ג מידות שאנו אומרים ביום הכיפורים קוראות לנו לפעול על פיהן , לנהוג אנחנו במידות הרחמים של הקב"ה .

    מה הוא רחום אף אתה רחום , מה הוא חנון , אף אתה חנון .

    כפי שהקב"ה ממשיך לקבל אותנו גם כשאנחנו חוטאים לו , ולא עוד אלא שהקב"ה ממשיך להשפיע לנו חיים וטובה , גם לחוטא ועוד בזמן החטא, כך גם אנחנו צריכים לדעת למחול , לסלוח , ובעיקר להקפיד לא פחות על מה יוצא לנו מהפה , ולא רק מה נכנס . 

        

     

    יום הכיפורים וכפרתו על היום השמיני למילואים

    הפרשה שקוראים ביום הכיפורים היא תחילת פרשת 'אחרי מות'.

    בפרשה זאת קושרת התורה בין מיתתם של נדב ואביהוא בניו של אהרון לבין יום הכיפורים.

    "וידבר ה' אל משה אחרי מות שני מות בני אהרון , בקרבתם לפני ה' וימותו .

    ויאמר ה' אל משה , דבר אל אהרון אחיך ואל יבוא בכל עת הקודש... כי בענן אראה על הכפורת . בזאת יבוא אהרון אל הקודש...".

    נראה מכאן כי התיקון של חטאם של בני אהרון הוא עבודת הכהן הגדול ביום הכיפורים .

    יותר מכך , יום הכיפורים במידה מסוימת הוא יום של כפרה ותיקון , אפילו חלקי , של חטא אדם הראשון , שהרי ביום השמיני למילואים , היום בו נחנך המשכן פסקה זוהמת הנחש מבני ישראל , דבר שהוא תולדה של חטא אדם הראשון בגן עדן .

    אך כיוון שחטאו בני אהרון באותו היום השמיני ומתו , שוב לא תוקן במלואו אותו חטא קדמון , ויום הכיפורים הוא בעצם תיקון לאותו יום השמיני למילואים, תיקון לחטא הקדמון.

    המשכן עצמו הינו כפרה על חטא העגל , שגם אז בעקבות החטא לא הצלחנו לתקן את חטא הראשון .

    מעמד הר סיני אף הוא היה רגע שבו פסקה זוהמת הנחש מעל בני ישראל , עד אשר חטאו בעגל .

    במעמד הר סיני נאמר על ישראל "ויחן שם ישראל", ודרשו חז"ל "כאיש אחד בלב אחד". כלומר במעמד הר סיני הגיעו בני ישראל לרמת אחדות גבוהה מאד .

    לא היה פירוד כלל וכלל בין כל חלקי העם , בין איש לרעהו , כאיש אחד בלב אחד .

    אף כל הבריאה כולה הגיע לרמת אחדות גבוהה מאד , עד אשר אמרו חז"ל שגם על בעלי החיים ניתן היה להרגיש שמתרחש משהו בעולם . ציפור לא צייצה במעמד הר סיני.

    אחדות הבריאה הייתה מיד עם בריאת העולם בגן עדן . לא היה פירוד .

    כל העולם כולו הינו ברואיו של הקב"ה וכולם מכוונים היו לתכלית זו. לכל אחד היה את התפקיד שלו , אך כולם היו מאוחדים במטרת הבריאה. 

    עד שהגיעו הקלקולים בחטא האדמה והעץ שלא הצמיחו פרי כטעם העץ ובחטא אדם הראשון .

    נוצרו סדקים באחדות הבריאה ונוצר הפירוד .

    העולם נדרש לתקן זאת ולחזור לאותה אחדות בראשיתית , דבר שכאמור קרה במעמד הר סיני .

    אך גם אז בחטא העגל התגלה שוב פירוד .

    התגלו רצונות שונים , נוצר רצון לעבוד ה' בדרך שהוא לא ציווה , כפי שגם קרה ביום השמיני למילואים , ביום חנוכת המשכן שהוא כפרה על חטא העגל .

    העולם כולו צריך להיות מכוון לעבודת ה' ולהיות מאוחד בעניין זה , ולעבודת ה' בדרך בה ציווה ה' .

    לא ליצור פירוד ולערבב רצונות זרים , כפי שעשו נדב ואביהוא שאמנם היו צדיקים גדולים, עליהם נאמר "בקרובי אקדש" , אך הערך של אחדות הכל לעבודת ה' עולה על הכל .

    הכפרה על הכל היא יום הכיפורים , יום בו מתגלה אחדות הבריאה לעבודת ה' .

    כל שנה מתגלה עוד קצת .

    השיא הוא בעבודת הכהן הגדול במקדש ביום זה , בו עבודתו , עבודת איש אחד , היא בעצם עבודת כלל האומה המתאחדת לעבודת איש אחד המייצג את כולם .

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        11/10/19 13:05:
      אתה אורג את החוטים לפרשנות נגישה ומרתקת. תודה
        11/10/19 13:04:
      בעניין האחדות - אתה כותב "נוצר רצון לעבוד ה' בדרך שהוא לא ציווה." ואני מנסה להבין למה הכוונה. האם אין מקום לריבוי דעות, פרשנויות, גישות? אני סבורה שכן - יש מקום למגוון. האחדות היא, לדעתי, בכבוד שאני רוחשת לאחר, לפרשנותו, לתפיסת עולמו, למחשבתו, בתנאי שלא אפגע. וכך האחר כלפי. לגבי להיזכר בדברים היוצאים מהפה, אני כמובן מסכימה. כולנו יודעים כוחן של מילים מהו. לא ברור לי למה נעשה כאן קישור לעניין ההקפדה בנושא כשרות המאכלים, פרט למשחק המילים - נכנס לפה, יוצא מהפה.
        9/10/19 23:53:
      גמר חתימה טובה לך ולבני ביתך, שנה טובה :-)
        9/10/19 17:49:
      גמר חתימה טובה וסוכות שמח...