כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      16/10/19 11:15:

    צטט: גילהסטחי 2019-10-11 13:10:02

    .
    טעמתי את הפתיון לא ראיתי את הקרס - הסיפור נקטע בשיאו..
    זו כבר תגובה חיובית מאוד גילה, תודה. תוכלי לקרוא את שלושת הפרקים הראשנים של הספר הזה בדף שלי באמזון באנגלית.

      11/10/19 13:10:
    טעמתי את הפתיון לא ראיתי את הקרס - הסיפור נקטע בשיאו..
    0

    בניגוד להיגיון

    2 תגובות   יום חמישי, 10/10/19, 21:45

    ''

     מהלך בלתי הפיך

    קטע

    כאשר סרי עמד להגיע לביתו לאחר שביקר בחדר בו הוא אמור להתאמן והציג עצמו בפני בעלת הדירה, הוא הבחין במכונית מוכרת חונה מול הכניסה לבית המגורים שבו הוא גר. הזמן היה עדיין שעות אחר הצהרים המוקדמות, ודי והותר רחבות חניה היו פנויות ברחוב, מאחר ורוב דיירי הבית היו עדיין במקומות העבודה שלהם. כאשר הוא כמעט הגיע לצד המכונית המוכרת, דלת הנהג נפערה ותמי יצאה מהרכב.

    הבטחת להתקשר אליי דודי,’ היא אמרה לו ברגע שהגיעה אליו ועמדה מולו.

    אני נורא מצטער תמי יקירה, אבל בואי נעלה למעלה ואני אסביר את הכל.’

    היא נצמדה לגופו במעלית, וכנגד רצונו הוא חיבק את גופה בזרועותיו ללא אומר, עד שהמעלית לקומת דירתו.

    בחדרו קטן המידות הוא הושיבה באחת משתי הכורסאות הישנות, וניגש למזווה בפינת החדר.

    אני הולך למזוג לך כמה טיפות של משקה חריף, את תזדקקי לטיפות הללו.’ סרי אמר לה וחזר אליה עם שתי כוסות בידיו. הוא הגיש לה את הכוס עם מספר הטיפות המצומצם ודחק בה לשתות אותן. הם גמעו את תכולת כוסותיהם ללא ברכה וגם ללא מלה אחת בודדת.

    תקשיבי בבקשה תמי,’ הוא פנה אליה בעודו יושב מולה. ‘ביום שלישי בלילה ספרתי לך בגאווה רבה כי נפטרתי מהם, טעיתי...’ הוא מלמל נבוך, והרכין ראשו לכוס הריקה בידיו. ‘אני זוכר עדיין את החיוך שריחף על פניו של האדם הכריזמטי הזה, מגלה הכישרונות שלהם; האדם הנוסף שהגיע לפגישה שלי אתם, והציע לי ג’וב שדחיתי. אני יודע כעת היטב מדוע הוא חייך… הייתי קצין תורן ביום שלישי בלילה וסמל המחלקה שלי הציע להחליף כדי שאוכל לראותך, הוא טען כי המפקד תורן לא יוצא מהמשרד עד הבוקר. אבל בלילה הזה שביליתי אתך בדירתך במקום להישאר בבסיס ולבדוק את עמדות השמירה מדי שעתיים; המפקד התורן יצא את משרדו בחצות וחיפש אותי, זו הייתה מלכודת פתאים מתוכננת מראש. כאשר חזרתי ביום רביעי בבוקר, הצטוויתי להתייצב במשרדו של מפקד הבסיס והוא פקד עליי לארוז את חפציי ולעזוב ולא לחזור לבסיס.’ סרי ערך הפוגה והתבונן בעיניה, מקווה שהיא תבין מה הוא עומד לומר לה. ‘זו הייתה השפלה איומה ולא פניתי למנהל הסגל לבקש הצבה ליחידה אחרת. ידעתי שאין כל טעם שהם לא יניחו לי, ואני מניח שהייתי ברשימת המועמדים הפוטנציאליים שלהם מזה זמן רב. כך שלקח לי כמה שעות להפנים כי אין כל ברירה אחרת אלא לקבל את הג’וב שלהם. ברגע זה ממש כשנפגשנו למטה, חזרתי מפגישה עימם ואני מתחיל את האימונים שלי ביום ראשון הבא.’

    אתה לא חייב להישאר בצבא או לקבל את הג’וב שלהם, אבא שלי יכול להעסיק אותך באחת החברות שלו.’

    זה לא ילך תמי, הם יאלצו את אביך לפטר אותי לאחר כמה חודשים בודדים; ולכן הגעתי למסקנה שמוטב שניפרד.’ הוא הוסיף מרכין את ראשו, ומרחיק את פניו מעיניה.

    דממה מעיקה השתררה בחדרו הצר, משפטו האחרון של סרי זעזעו אותה. היא לא ציפתה לסוף כזה למערכת היחסים, שאך החלה לפרוח ולקח לה כמה שניות ארוכות להתגבר על הזעזוע שהלם בה.

    למה דודי אהובי למה לקטוע את מערכת היחסים שלנו? הרי אינך יודע אם תצליח בלימודים האלה שלך...’ היא הוסיפה בוכייה, נטשה את הכורסה וניגשה אליו רוכנת לחבקו. ‘וכל זמן שלא תסיים את לימודיך נהיה ביחד, יש עוד די הרבה זמן דודי לא כן? ואם תצטרך לנסוע הרחק ממני, נדבר על זה שוב, בסדר דודי?’

    @ חיים קדמן 2013 - כל הזכויות שמורות.


    דרג את התוכן: