כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    על שני עמודי החשמל היחידים בסוגם שעוד לא תלשו אותם ועל אחד שכן

    14 תגובות   יום שישי , 11/10/19, 20:07

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 

    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי

    "לפני שאתה שוכח כל הרשימות"

     

     

    בימים טרופים אלה, בא לנו, בהחלט, לנעור איזה חמוריות נמרית קלאסית בעניני גזברויות ומגזרים והפרטאוטולוגיה ושידרוג החיים למילניום הבא ומה לא.

    אבל יש לנו בעייה עם זמני הדקדוק העברי. ההווה משעמם ומעצבן. העתיד סתם מפחיד.   רק העבר, הוא מה שאפשר, איכשהו,  להתחכך בו בלי מריבות גדולות מדי. כל זמן שזה כך, אנחנו ממהרים לחזור אל ספר היובל של הקיבוץ, שהוא מקום מפלט בטוח מהמציאות הזאת.  

    וגם החשמל מתחיל שם, כתשתית, רק בעשור האחרון. לנו בא לדבר, רגע, על עמודי חשמל. מדובר על עמודי חשמל של קו חשמל, להבדיל מקרונזולות, בשביל לקבל חשמל מהעמוד לבית ולהבדיל מעמודי תאורה מכל סוג, צורה ואופי  הפזורים אצלנו לרוב.

    עכשיו. לא ב-1952.

    טיבו של עמוד חשמל הוא, שהוא עשוי גזע עץ, הוא תקוע בתוך בור מלא ומהודק באבנים ובעפר, בראשו מבדדים מקרמיקה, מורכבים על ווי פלדה הנעוצים בעמוד. 

    אפשר לטפס עליו בעזרת  "מגלי" טיפוס וחגורת בטחון והוא מחוזק, לפעמים, ביתרים חזקים או בתמיכת רבעי עמודים עם חבקים. אליו וממנו יוצאים ובאים כבלי הקו, שנים או ארבעה ואפילו שמונה.  ככה זה אצלנו ובכל מקום דומה, חוץ מהעמודים של חברת החשמל, העשויים בטון ואסבסט או כמו מגדל מפלדה.

    ''

    מי שזה בכלל מעניין אותו, יכול למצוא באמצע המשק,  שני עמודים מוזרים, שבסיסם מוקף קוצים וצמחייה, והם לא מחוברים לשום חשמל של היום.

    אחד נמצא ליד הכביש בין גן-אלון לבגד-חן, 5 מטר משרידי הג'ון-דיר טח טח.  

    השני ניצב ממערב לבאסין הראשון, מול הכניסה לבונקר המפקדה (מי יודע מה זה?) וקרוב לבונקר הגנרטור והאבטיחים (איננו), גנרטור שנתן הנקניק נאלץ לתקן אותו באמצע החתונה של עצמו, שהאורחים יראו משהו.

    אחד החשמלאים הראשונים על הגבעה היה אריה קאראס, הפלמחניק המכונה "חזק" במלעיל.            

    זה היה, באמת, בחור מיוחד במינו.  תמיד הוא ניצח בתחרות התחפושות בפורים. אומרים  שפעם הוא התחפש לגועל נפש, בעזרת חמרים מתעלות הרפת וזכה בפרס, אבל גמר את המסיבה. בתור חשמלאי הוא היה הפרפקציוניסט הכי הכי שיש. 

    הוא היה משיג, אז, מהולנדי בשם ואן-דר-חלדר מחיפה, את כל אביזרי החשמל שמלפני מלחמת העולם השנייה, ממש בפרוטקציה. הוא גם היה הראשון ביזרעאל שגר בבית ממש. זאת אומרת בחשמליה. את עמודי החשמל הראשונים, פה, הוא ייצר במקום, לפי תקן "חזק" אורגינל. הוא לא הסכים לטפס כמו לוליין על עמודי חשמל והוא לא רצה עמודים מעץ מפני שהם יכולים להירקב. אז הוא היה לוקח צינורות מים ששה צול (וזה כשצול היה צול ולא סתם אינטש) והיה מרתך עליהם שלבים לטיפוס ואת ווי המבדדים והכי חשוב: הוא היה ממלא את הצינור ששה צול בבטון.

    • ''

    אחר כך היו חופרים, כמו אליהו אליהו, בור של שלשה מטר עומק ומטר וחצי לאורך ולעובי,  היו מביאים את העמוד לבור, סוחבים לשם את הטעפאלע וחמרים לבטון וגם הרבה דֶּבֵּש. כשפלוגה שלמה של גואלי שממה, מצויידים בחבלים, היתה מוכנה למבצע, היה חזק מורה להתחיל להציב את העמוד.

    תמיד היה אז איזה מטומטם שחשב שאומרים "היי הופ" וזה יתרומם . 

    אבל חזק היה מתקן אותו ומלמד שצועקים ביחד: " היי ררריפפ!"  ורק אז מצליחים. אחרי שהרימו את העמוד וייצבו אותו כמו שצריך עם פלס מים ורטיקלי, היו מפעילים את הטעפאלע וממלאים את הבור בדבש ובבטון, בלי לחסוך כלום, העיקר שחזק יהיה מרוצה.

    חזק נסע לאנגליה ולא חזר אף פעם וכל החשמלאים שאחריו חשבו שהוא היה משוגע וכל העמודים האלה נעלמו עם חלוף השנים. חוץ מהשניים הנ"ל. 

    ''

    ב-1982, היה עוד כזה עמוד (כבר בלי חשמל) על יד הנגריה ההיא.

    כשהתחילו את שיכון ההורים, היה צריך להעתיק את הכביש, שעבר אז בקשת באמצע המגרש, לאיפה שהוא היום, ממערב לכתה א'.

    אבל היה שם העמוד הזה.  קראו לשופל 930 להוציא אותו. ניסה וניסה ולא הצליח. קראו לשופל 950 ,וגם הוא לא הצליח. אז הוא פשוט חפר מסביב לכל העמוד את הכל, לכל העומק.  כשהוציאו את העמוד, סוף סוף, התברר שהוא היה מעוגן לאדמה עם בוחטה של בטון ודבש במשקל ארבעה טון.

    הטרקטוריסט, חסיין, ירד מה-950  והביט כלא מאמין בעמוד ואמר: בחיים שלי לא ראיתי דבר כזה.  אין כאלה דברים בכלל.

    אנחנו, שהיינו באותו מעמד, אמרנו לו:  יש כאלה ,עוד כמה, בקיבוץ הזה. ואנחנו אישית השתתפנו בהקמה של העמוד שעכשיו הוצאת כדי שיגיע חשמל אל הנגרייה ואפשר יהיה להשתמש בה. אם שכחנו את כל זה, אז חוליות שלש, ארבע וחמש מעל לטוסיק, מזכירות לנו את יום הקיץ ההוא, בכל בוקר. ואם זה לא, אז שני העמודים ה ה ם  שעוד שרדו, זקופים לגמרי, עד היום, מלפני 47 שנים, גם כן מזכירים לנו את כל זה, אף על פי שהם מוחבאים לגמרי בתוך שיחים ועצים וקוצים שונים, כמו היפהפייה הנרדמת.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/10/19 20:49:

       יישר כוח על הפוסט המעניין והיצירות הנהדרות.

       שבוע טוב ובשורות טובות.

       בברכה

       אהובה.

        14/10/19 19:56:

      *

       

      החוליות בגב מזכירות לנו את זה.....

      הדור ההוא, האבות ההם, אבא שלי מראשוני הפלמחניקים, חה שהם עשו ומה שהם עברו....

      נותן לי להרגיש קטנה לידם מבחינת תעצומות הנפש והעשיה.

        14/10/19 19:41:

      צטט: * חיוש * 2019-10-12 10:27:32

      אחאב חברי היקר

      תודה שהבאת לנו עוד מזיכרונותיו של אביך היקר מנוחתו עדן

      איזו נוסטלגיה!  מה שמעורר תמיד למחשבה שבעבר הכל היה נעשה טוב יותר,

      עבודת כפיים שמתבררת כאיכותית יותר מהתוצרים שיש בהווה

      וממש במקרה - כאן ליד ביתי, בפארק הסמוך נפל ממקומו עמוד תאורה,

      כבר ימים שהוא מוטל שם בצד ונותר איזה חור / פתח צינור באדמה שמתוכו

      מבצבצים חוטי חשמל....

      * כוכב אהבה ושבת וחג טובים ומבורכים לך ולכל בני המשפחה

      חג שמח ותודה על התגובה מחממת הלב

        14/10/19 19:40:

      צטט: עמנב 2019-10-13 08:19:51

      אחאב, התיאור של עמודי החשמל ממש נפלא וקשה להאמין - בסיס של 4 טון!!! עמודי החשמל בשיכון שלנו היו מעץ. עמוד אחד נזכר פעמיים בסיפוריי ב"פנינת השומרון": 1. אייל, אורי ואני גדלנו יחד בשיכון. הבתים שלנו עמדו בצד המערבי של הרחוב – קודם ביתו של אורי, אחריו הבית של אייל, ואחריו הבית שלנו. השיכון נבנה בסְפר המושבה, וכאשר בעקבות מלחמת השחרור, באה תקופת ההסתננות, הרגשנו שגם אנחנו אחראים לביטחון השיכון. כמו הגיבורים בספרים שקראנו בילדותנו, הכנו עצמנו לכל תרחיש אפשרי. מצאנו שאריות של ברזל בניין עגול, וד̇ב'לה, בן הנפח, כיתת את ראשיהם והשחיז אותם עבורנו כחניתות. היינו מתאמנים בהן בקליעה אל עמוד החשמל שניצב בצד הרחוב, בדיוק לפני הבית שלנו. גם כיום עדיין ניצב עמוד החשמל על עומדו, נושא בגאווה את צלקותיו הישנות מפגיעות חניתותינו. כשהרגשנו מאומנים דיינו, יצאנו לנסות את כוחנו בשדות הצייד, שהשתרעו צפונה עד הוואדי הרחוק. מעולם לא צדנו דבר, אך בפעם הזאת נתקלנו ב"חיות הטרף". 2. הבית הישן נהרס כליל ובמקומו ניצב בית מידות מפלצתי חסר טעם. דבר לא נותר מן הדשא שלפני הבית, ואף עץ פרי לא נראה מן הכביש. ילדיי לא יכלו לחבר את המקום אל זיכרונות ילדותם מהביקורים בבית סבתא, וכמוהם לא יכולתי גם אני. המקום נראה לי זר ומוזר ולא נשאר בו דבר מוכר, חוץ מעמוד החשמל המצולק שעדיין ניצב על עומדו לפני הבית. חג סוכות שמח, עמוס.

       

      חג שמח. 

      הבזקי זיכרון מעופפים . פתאום מישהו מבחין בהם ולוקח אותם למחוזות זיכרונו. אהבתי. 

        13/10/19 16:35:
      חג שמח
        13/10/19 08:19:
      אחאב, התיאור של עמודי החשמל ממש נפלא וקשה להאמין - בסיס של 4 טון!!! עמודי החשמל בשיכון שלנו היו מעץ. עמוד אחד נזכר פעמיים בסיפוריי ב"פנינת השומרון": 1. אייל, אורי ואני גדלנו יחד בשיכון. הבתים שלנו עמדו בצד המערבי של הרחוב – קודם ביתו של אורי, אחריו הבית של אייל, ואחריו הבית שלנו. השיכון נבנה בסְפר המושבה, וכאשר בעקבות מלחמת השחרור, באה תקופת ההסתננות, הרגשנו שגם אנחנו אחראים לביטחון השיכון. כמו הגיבורים בספרים שקראנו בילדותנו, הכנו עצמנו לכל תרחיש אפשרי. מצאנו שאריות של ברזל בניין עגול, וד̇ב'לה, בן הנפח, כיתת את ראשיהם והשחיז אותם עבורנו כחניתות. היינו מתאמנים בהן בקליעה אל עמוד החשמל שניצב בצד הרחוב, בדיוק לפני הבית שלנו. גם כיום עדיין ניצב עמוד החשמל על עומדו, נושא בגאווה את צלקותיו הישנות מפגיעות חניתותינו. כשהרגשנו מאומנים דיינו, יצאנו לנסות את כוחנו בשדות הצייד, שהשתרעו צפונה עד הוואדי הרחוק. מעולם לא צדנו דבר, אך בפעם הזאת נתקלנו ב"חיות הטרף". 2. הבית הישן נהרס כליל ובמקומו ניצב בית מידות מפלצתי חסר טעם. דבר לא נותר מן הדשא שלפני הבית, ואף עץ פרי לא נראה מן הכביש. ילדיי לא יכלו לחבר את המקום אל זיכרונות ילדותם מהביקורים בבית סבתא, וכמוהם לא יכולתי גם אני. המקום נראה לי זר ומוזר ולא נשאר בו דבר מוכר, חוץ מעמוד החשמל המצולק שעדיין ניצב על עומדו לפני הבית. חג סוכות שמח, עמוס.
        13/10/19 01:23:

      שולח כוכב תודה על השיתוף

      ''

        12/10/19 20:44:
      סיפור זכרונות מעניין, ציורים נפלאים. חג שמח, שנה טובה
        12/10/19 18:14:
      נוסטלגיה במיטבה.... שנה טובה...
      בחיל וברעדה אומר רק - כבוד! אכן דור נפילים, הן העצים מתים זקופים.
        12/10/19 10:27:

      אחאב חברי היקר

      תודה שהבאת לנו עוד מזיכרונותיו של אביך היקר מנוחתו עדן

      איזו נוסטלגיה!  מה שמעורר תמיד למחשבה שבעבר הכל היה נעשה טוב יותר,

      עבודת כפיים שמתבררת כאיכותית יותר מהתוצרים שיש בהווה

      וממש במקרה - כאן ליד ביתי, בפארק הסמוך נפל ממקומו עמוד תאורה,

      כבר ימים שהוא מוטל שם בצד ונותר איזה חור / פתח צינור באדמה שמתוכו

      מבצבצים חוטי חשמל....

      * כוכב אהבה ושבת וחג טובים ומבורכים לך ולכל בני המשפחה

        12/10/19 09:36:
      חג סוכות שמח! היו ימים והיו פעילויות באותם הימים שקשה היום להעריך ואולי גם להבין...
        12/10/19 06:07:

      מעניין לשמוע איך השתמשו בטכנולוגיה של אותם ימים

      ולראות איך התפתחה מאז עד היום.

      חג סוכות שמח

        12/10/19 01:52:
      אין על ג'ון דיר . יופי של טקסט ועל הציורים עם הצבעים העזים והציור בחום על כל גווניו יש לומר נפלא. חג סוכות שמח.

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין