כותרות TheMarker >
    ';

    הכל לכדי...

    למר ק' נגרם צער קל כאשר מוסך על ידה כי לא יוכל להמשיך לכתוב לה... ומי יכתוב לקולנל? לא פלא שאורסון וולס הוא בעצם קוסם... חרמנות או נמות!

    0

    זן

    5 תגובות   יום שבת, 12/10/19, 20:51

    ניסית לעמוד בצד המוצל של העץ בשעת המסיק היום, אלא שבלתי אפשרי לעמוד בפיתוי, מבלי להסיק חופן או שניים מהצד של השמש. זר לא יבין זאת. מי שבא לפני אל העצים חתך פשוט את הענפים התחתונים עם הזיתים הבשלים יותר, ולי רק נותר לעשות את המסיק על קצות האצבעות במחול שמש~ צל. ישנו קשר לא ברור בין המסיק לעץ הזיתים, מכיוון שאני לא אוכל להסביר אותו לעצמי. לא אפול בכישלון לעשות זאת כאן. פשטות הדברים שהעץ נותן ובא האדם ולוקח לא קיימת בהוויה הזאת של יחסי הגומלין עם העץ; באותו רגע כאילו נוצרת שיחה אוניברסלית בינך לבינו: על אבי אבותיו שהיו כאן לפני שהגיעה הציוויליזציה בה אנשים השתאו כשהם ראו עץ זית, היו גם סמלים שצמחו על העצים שנקטפו עם הזיתים, אז היתה הסכמה ללא מילים מיותרות לחלוק בשפע. בין כל העצים באשר הם, גם אלה שאינם נושאים פרי לבין האדם שררה הרמוניה, והסמליות היתה אלגנטית. באחת דרסה רגלו הגסה של התעשיין ד' העונה לשם משפחה אמותיו. והפר את כל סדרי תיקון עולם. בד בבד נעלמו כל האותות וזכר למופתים. צבע הארגמן העיד על דמעות המרות אשר גרמו לזית להטיף סוכר, וחלה החמרה מצד ד' המסרסר עם עצים סרבניים. נפשו הרדופה של שוטה הכפר לא יכלה לשאת עוד את סבלם של העצים. באישון ליל לקח את רובהו, וירה בתעשיין אך אחרי שהעירו משנתו. החל מאותו לילה נפשו שוחררה, ומאידך שועבדה לעונש שנגזר עליה, להיות יערן אילם עד קץ הדורות. מאז הזיתים מבשילים על העצים במועדם, ללא אותות כי למדו לקח חמדנות לא מרוסנת.

     

    העץ השני היה שקט היום ושקוע במחשבותיו. כעץ בוגר מכולם ניכרה בו הדאגה לבאות, הם לדאבונו לא הספיקו לחיות בתקופת הסמלים, ואיננו יודע אם כשל בהדרכתו את חבריו, אף אלו המשתרעים על יבשות אחרות. השיח כבר אינו אותו שיח ומבליל הקולות, כבר אינו מחריש, ובוטח, נשמע שיח אחר שכבר לא רוצה לשמש דוגמה. ידו מצאה עצמה מנופפת אל העבר, היכן שלא נכתבו, ותועדו הדברים; ושם בחושך הזה, לא סיפר יותר. ידיעותיו הדלות של היערן נותרו בעיניהם יודעות ונחנקות עד להתפקע באילמותם.

     

    אחרי המסיק בכניסה הביתה נותר ריח הקפה האחרון, שום דבר לא השתנה בכיור, הוא עדיין נזקק נואשות לצחצוח... לעבודה! להפשיל שרוולים. אני צריך לכבוש זיתים היום.

    דרג את התוכן:

      תגובות (5)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      חיבוק עץ.. מזכיר לי משהו. הילד יכול לחבק עץ ואף אחד לא יסובב ראש. יראה טבעי.

      מבוגר.. כן יסובבו ראש. אבל אין לדאוג. מבוגר עם "הרגשה" לא נעימה, נשען על העץ עם הגב, צמוד לכימור חוט השדרה. התוצאה זהה, כל אדם ורגישותו.

        13/10/19 23:55:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2019-10-13 13:24:22

      ווהו, סיפור מדהים.

      תודה.

       

      ככה זה עם זן- אתה לא צריך לספר את הסיפור- הוא מספר את עצמו.

       

        13/10/19 23:53:

      צטט: ~ ~ 2019-10-12 22:24:43

      אפשר להרגיש את רשרוש העלים

      ורחש הזיתים הנופלים 

      אילו העצים באמת יכלו לדבר

      ולספר את סיפורם.

      כל דור והחוויות שלו

      פעם סיפורי ההיסטוריה היו עוברים מאב לבן

      מעץ זקן לעץ צעיר

      לסמלים היתה משמעות עמוקה

      היום הכל מהיר וזמין -

      הסמלים היחידים שמשתמשים בהם הם אימוג'י ואייקונים

      והסיפורים נהיו די דלים.

      נעים להריח את ריח הקפה בכניסה הביתה

      חבל שהכלים בכיור לא מתנקים מעצמם.

       

      (זה רק עניין זעום של ננוטכנולוגיה כדי שהכילים ינקו את עצמם).

      העצים תמיד מדברים, והאמירה שלהם מאד משכנעת. פעם שהייתי גנן בגן

      ילדים, לזמן קצר לצערי; היתה לי סנקציה אחת לילדים מתפרעים "לחבק עץ"

      זה עבד- הייתי מראה תמונות כדי להמחיש אבל צריך לכבד את פרטיות

      המצולמים.

      ווהו, סיפור מדהים.

      תודה.

        12/10/19 22:24:

      אפשר להרגיש את רשרוש העלים

      ורחש הזיתים הנופלים 

      אילו העצים באמת יכלו לדבר

      ולספר את סיפורם.

      כל דור והחוויות שלו

      פעם סיפורי ההיסטוריה היו עוברים מאב לבן

      מעץ זקן לעץ צעיר

      לסמלים היתה משמעות עמוקה

      היום הכל מהיר וזמין -

      הסמלים היחידים שמשתמשים בהם הם אימוג'י ואייקונים

      והסיפורים נהיו די דלים.

      נעים להריח את ריח הקפה בכניסה הביתה

      חבל שהכלים בכיור לא מתנקים מעצמם.

      ארכיון

      פרופיל

      shimenben
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין