כותרות TheMarker >
    ';

    כל הזכויות שמורות. פוסטים העוסקים בחיזוק, ידע מועיל, חיוני ומקדם, ההשתדלות היא להיות כמה שיותר ענייני, קצר ומרוכז

    חשוב - על כל מי שקורא את הפוסטים שלי, להפעיל שיקול דעת. כי אנו בני האדם אף לא אחד מאיתנו חכם מושלם ומוחלט. גם האדם היותר חכם מאיתנו כבר יימצאו בו חסרונות רבים והוא מנוע בהכרח מלראות את התמונה היותר שלימה, אותה רואה רק האלוהים. על האדם להיות צנוע ויודע את מקומו גם אם זכה לחכמה רבה מאת האל. וזוהי גם גישתי, גם אם יאמרו על ידי דברים מבריקים ואפילו נפלאים אל תיתנו לזה לסנוור אתכם אלא קחו את דבריי במידה. אני לא מתלהב אלא ממעשי האלוהים והוא לא מפסיק להדהים אותי. אני מאחל לכולנו להכיר את האלוהים טוב יותר ולהנות תענוג ניצחי בדברים שהוא מראה לנו. גם כאן וגם בעולם שאחרי.. ובנוסח אישי: אני עובד רק את האלוהים, ולא שום אליל אחר. ומאמין לחלוטין שהוא "בעל הכוחות והיכולות כולם" כך שאין לי שום טעם לעבוד אף לא אחד מהאלילים אשר בארץ, לא משנה כמה יפים ומפתים הם, איני פונה אחרי ה"הבל" אחרי שמצאתי כבר את האמת.

    0

    סידרה מספר 4:אנחנו בעצמנו, דוחקים את עצמנו לשוליים

    0 תגובות   יום ראשון, 13/10/19, 20:31

    לא פלא שרוב אזרחי ישראל

    מרגישים בודדים

    ומתנחמים ב"פארטי" ומסיבות

    מאורגנות מפה ומישם

     

    חיי משפחה אמיתיים, אין

    חיי חברה אמיתיים אין

    לרוב העם

     

    נותרנו עם של זנבות

    אסופות של המונים

    שלא יודעים בעצמם מה איתם

     

    ובגלל שאנחנו חיים

    בתרבות של רדודים

    גם חיינו נהיו כאלה

     

    וכתוצאה,

    השיעמום זועק לשמיים

    הקשר המישפחתי הוא יותר מיקרי

    ומזדמן בלבד

    לא שורשי ומושקע

    לא עיקבי לא תמידי

    לא מחבק ומרגיע

    ואנו נותרים חסרי ביטחון אישי וכללי

    ברמות ממש לא נורמליות

    זה פשוט לא הגיוני לחיות ככה

     

    עיקרון הקהילה

    אבדה במחוזותינו

     

    איש איש זרוק לבדו

    איש איש לגורלו

     

    כמה משפחות נשואות כבר יש בינינו

    כמה קהילות מסודרות יש

    מיעוט ממש, מיעוט שבמיעוט

     

    וגם הם סובלים

    כי ההקרנה של רוב הציבור

    שהוא בודד

    משפיעה גם עליהם מימרחק.

     

    הנזקים הכבדים שלנו כעם

    שהתפתח לתרבות רדודה

    לא מתבטאים רק, במצבנו הכלכלי

    והחומרי

    אלא בעיקר במצבנו החברתי/משפחתי

    והוא על הפנים!

     

    אתן דוגמאת המחשה:

    אני, ומה יותר טוב מלדבר על עצמי

    הרי אני מכיר אותי הייטב

    יכול לספר לכם הכל

    לא מתבייש

    כי בשביל למסור לכם ידע והדרכה

    אין לי בושה

    שתדעו את הדברים ככה פתוח

     

    הנה עכשיו סוכות

    אני בבית גר לבד

    כל המשפחה שלי יודעת את זה

    ולכולם נוח שאני משחק את המישחק של היציב

    ושהכל טוב אצלו

    שכאילו למרות שאני גר לבד

    הכל בסדר אצלי

     

    ושאני נהנה מחופשיות ללא מיגבלות

    אף אחד לא יכול לשבת לי על הצוואר

    גם אם הוא ירצה

    כי הוא פשוט לא גר איתי

    אלא אני לבדי לבדי פה

     

    השליט העליון

    שאין ולא יכול להיות לי מתנגד אחד אפילו

    במה שאני רוצה לעשות בביתי

    או מה שמתחשק לי

     

    אני נהנה אני?

    אני טוב לי?

    הרי אני מתייבש

    רגע רגע, שעה שעה

    מול קירות דוממים

     

    ומצידי אני פשוט מתבייש

    לבוא לאח שלי הנשוי

    ולהציג לו את עצמי כהווייתי

    שיזמין אותי לארוחה ולארוח ושינה אצלו והכל

     

    יש לי מין בושה כזאת

    שלא ליפול עליו או להכביד על חייו

    כי אני אומר מספיק יש לו צרות עם אישתו

    ועם ילדיו, כלומר שלא הכל מושלם שמה, הכוונה

     

    ואני אם הייתי נשוי

    אני משוכנע שהייתי נוהג אותו דבר כמוהו

    כלפי אח בודד שלי

    וכי הייתי מטעין אותו על כתפי

    מארח אותו ודואג לכל מחסורו

    רק שיהיה לו חברה

    רק שלא ירגיש בודד.

     

    אני ממש לא בטוח

    שהייתי מתנהג אחרת ממנו

     

    והכל בגלל מה?

    הכל בגלל החינוך המטומטם

    של המדינה בה גדלתי/גדלנו ובה נולדתי

     

    המדינה היחידה בעולם

    שלא הולכת לפי מסורת אבותיה!

     

    הרי כל מדינה בעולם

    (ואתם יכולים לבדוק אותי)

    מחזיקה במסורת שלה

    בודהה אצל ההודים והם מזה אדוקים

    ישו אצל הנוצרים והם מזה מאמינים

    ומוחמד הנביא אצל המוסלמים

    שמי יבוא יעיז לדבר עליו

    הם מייד יתפוצצו עליו תרתי משמע

     

    רק פה

    בראשית הקמת המדינה

    קמו כמה פסיכים

    והחליטו ליצור מסורת חדשה

     

    ואתם יודעים מה הסימן הכי מובהק של פסיכי ומשוגע:

    הוא חושב שהוא לבדו חכם וכולם טיפשים ומטומטמים.

     

    ועכשיו תיראו את המדינה

    לאחר כמה דורות

    כולנו נהיינו פסיכים

    כי אם ראשי המדינה פסיכים

    כולם נהיים כאלה במשך הזמן

     

    כולנו נהיינו מטורפים

    שחיים בטירוף

     

    נו..אז במצב כזה

    אפשר לדבר בכלל על משפחה

    או על חיי חברה

    אין מצב!

     

    כל המדינה זה

    בית משוגעים אחד גדול

    וכל הקרקעות שבה מולאמות

    ככה שאתה אפילו לא יכול לברוח

    כדי למצוא איזה מקום שקט

     

    כי בכל

    ידיה ואצבעותיה הארוכות

    של המדינה נוגעות

    בכל דבר ועניין יש את

    "נגע השיגעון והפסיכיות".

    אין לאן לברוח.

     

    הנורמלי פה הפך למשוגע

    זאת הנורמה

    כבר עשרות שנים

    אז לך תנסה להיות נורמלי

    תיכף יקראו לך משוגע

     

    היום יש רק מילת מפתח אחת

    שחוזרת על עצמה אין סוף פעמים

    ונמצאת על כל פה אצל כל אזרח

    "תזרום, תזרום"!

     

    וואלה אני אומר בליבי(בשקט בלי שישמע)

    גילית לי ממש את אמריקה..

    וכי מה חכמה יש פה

    גם כל בהמה חתול ויתוש זורמים

     

    אז זאת כל החכמה שלך?!

     

    כן זאת הפכה להיות כל החכמה שלנו

    בקיצור

    שום חכמה

    ערומים מכל תבונה ודעת

    משוגעים עם קבלות

    ועוד מתגאים בזה

     

    אז הגענו למדרגה הכי נמוכה

    שאפשר להגיע

    הגיע סוף העולם מבחינתנו

     

    ואני שואל את השאלה הכי גדולה

    איך כל הדבר הזה

    התאפשר בכלל

    הרי זה לא הגיוני לגמרי

    שעם יהיה כזה

    יגיע למצב כזה

     

    יש רק תשובה אחת

    שמצאתי

    ואז הכל פתאום מובן לחלוטין

     

    זה אלוקינו שעושה לנו את זה

    והנה אני יראה לכם

    זה כתוב

    שחור על גבי לבן:

    "ובאו כל הצרות האלה והישיגוך

    ושבת עד השם אלוקיך ושמעת בקולו"..

     

    והמשפט הישיר שקולע ממש בול

    למצב בו אנחנו נמצאים עכשיו

    "והיית משוגע ממראה עיניך אשר תיראה"/הקללות בספר בחוקותיי.

     

    והבטחה זה הבטחה

    כשאלוקים הוא זה שמבטיח

    הוא גם מקיים 

    ועד הפרט האחרון.

    ---

     

    ואחרי כל זה

    ביודעי את כל זאת

    חיוך של שמחה עולה על פניי

    וגם בליבי

    כי ברור לי עכשיו

    שהאלוקים אלוקיי/אלוקינו

    כאבא שמעולם לא נטש את בנו

    ולעולם לא יטוש

    כמלך שמעולם לא ניתק את קשריו עם בנו

    ולעולם לא ינתק

    מחלק לי סטירה מצלצלת

    ביחד עם בני עמי

    מעורר אותי

    לחזור להיות נורמלי

     

    אז לא איכפת שלי שאני בודד

    אדרבא זה רק מראה לי

    שהוא היה איתי

    וגם נמצא עכשיו איתי

    ויהיה איתי תמיד

    באש ובמים

    וכן כן

    גם בבדידות שלי

    הוא איתי

     

    אבל אני ביחד עם השמחה

    גם בצער

    כי למה אני ואלוקיי

    אלוקי האלוהים

    צריכים להמשיך להיות

    לבד

    בודדים בעולם משוגע..

     

    עוד מעט אני סוגר את המאמר

    ויוצא החוצה

    לחפש את אחיי ואחיותיי הבודדים

    כל אזרחי המדינה היהודים

    לפחות בסביבתי בשכונה

    והולך לגלגל שיחה

    עם מי ומי

    א.כדי להפיג את השיעמום שלנו ביחד

    ב. כדי לשוחח על מצבנו

    למי יש פיתרון

    למי יש ישועה..

     

    ולא אנוח ולא אשקוט

    עד שתחזור השימחה לפניו של אבי

    כי הכאב הפך אצלי כבר גדול מדיי

    לראות את מלכי יושב עצוב

    אוהבי היחיד האמיתי

    שהיה ונשאר נאמן לי

    בלי קשר למה שעשיתי ועד כמה פשעתי

    האם אוכל להמשיך להישאר משוגע

    ושימשיך להצטער ולבכות עליי יום ולילה

    אין מצב!

     

    אלא אני יעשה את הכל

    כדי למצוא בחזרה את הדרך

    אל מה שהוא נורמלי באמת.

    והוא אלוקיי שתמיד איתי

    ינחה אותי

    בדרכיו הנעלמות והמופלאות

    לעזור ביחד עם עמי

    להביא את הגאולה

    לעם פילאי

    הנמצא במצב גורלי 

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      אדיבפרידמן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין