כותרות TheMarker >
    ';

    הבלוג של האישה באדום

    הקשר בין מלים מעשים ופרשת בראשית

    0

    אושפיזין ואתרוג אנושי

    0 תגובות   יום שבת, 19/10/19, 12:46

    צום יום הכיפורים הסתיים. ורובנו הקפדנו לקיים מצוות הקמת סוכה. בגמר הצום כשאנו  מאחלים מאחלים   . משוועים לחתימה טובה אצל ריבון עולמים. ישנם פרשנים האומרים כי: כשיושבים בסוכה אנו ניזונים מאנרגיית החסדים. אשר  תגן עלינו עלינו. ותיתן לנו כוחות . אופטימיות ותקווה לשנה החדשה. והכי חשוב: שמחה!!!  ושמחתך בחגיך לפני ה  אלוקיך. שבעה ימים. כמו כן ניתנה לכולם ההזדמנות לצאת משיגרת החיים המוכרת והידועה. ולהתארח. לחוש. לחוות. חיים מסוג אחר. אשר לא מאופינים בנוחות... לחןש את  טיפות הגשם מבעד לסכך.... להצטופף...ללא עולם דיגיטלי... ומסכים... וכמובן להזמין אלינו אושפיזין אנושיים. כמו האושפיזין הנעלים  והמוכרים בתורה. הישיבה בסוכה מזמנת לנו אטמוספירה אחרת. מעניקה לנו כיוון והשקפה על החיים מנקודת מבט אחרת. להעריך את אי הנוחות.... אם אני מביטה לאחור במסע חיי. בני האושפיזין האנושי ואף אני. התארחנו בסוכות אחרות. בתי חולים. חדרי דיאליזה. חדרי מיון. מרפאת כאב. ועוד...אשר גרמו לנו לחוות סיוטים וטראומות.... והאושפיזין האנושי שלי. הגיבור המוכשר. זעק לאוזן קשבת. אך נתנו לו את הערבה.... הוא רצה והשתוקק לאתרוג.... אך הם התעלמו..... וערבה זו התאפיינה בעורלת הלב. אטימות. רוע. זדון. ומעשים רעים.   ואותם נבחרי ציבור חילוניים. וחובשי כיפה שהיו אמורים לתפקד כאתרוגים אנושיים.... עצמו עיניהם ... אטמו אוזניהם.... וגרמו לכך שרון היקר שלי יתארח בסוכת השוכן במרומים לעד.... גם אני עברתי לגור בסוכה אחרת. דלה וצנועה.  בדד.... ללא הפיקדון האנושי.... והאתרוג האנושי הנדיר שלי לא קיבל רשות להתארח בסוכתי.... ואותם "ערבות"  לא מביעים חמלה והתענינות... הוא נשכח מליבם הערל.....ורון היה ועודנו אתרוג אנושי מוכשר. מלא שמחת חיים. אופטימי. למרות הסיוטים והטראומות שהלמו בו. הוא שיווע לחמלה.... להתיחסות...להשתלבות  בסוכת הקבע של החיים.  אך ערבות אלו מנעו זאת ממנו!!! התיחסו אליו בזלזול. והוא נשכח מליבם הערל. ואני??? אני נואשת....משתדלת לדבוק בנקודות האור של חיי.... אך מתחננת לצדק!!! להתייחסות. לגילוי אנושיות כלפיי וכלפי ילגיי. אך נותרתי בדד!!! הם. הערבות בגדו באתרוג האנושי שלי רון וגם בי. והם נוטרים לי טינה!!! על לא עוול בכפי. הם הפושעים!!!  לא אני!!! אותם אנשי ציבור נטשו אותי ואת ילדיי. ונשכחנו מליבם.

    אנשים אלו אשר רון ילדיי ואני האמנו שהם מלאכיםםםםםםםםםםם|!!!! התגלו              במערומיהם... כאנשי זדון    . רשע. נקמנות!!! למזלי פגשתי והכרתי אתרוגים ואתרוגיות חסד אשר    הושיטו לי יד . כאשר                רון היקר תלה את עצמו....

    איני רוצה להיות עליהם למעמסה....לנטל... לכן  עלי               לגלות תעצומות נפש.... עוז רוח... ולדבוק בחיים. ולהמשיך ולנסות לדוג דגים בחכתי הרעועה.... וכמובן להעניק משמעות לחיי....

    אולם זה לר קל....

    אז רון היקר של כולנו. אושפיזין ואתרוג אנושי אהוב ונהדר!!!

    הלוואי שתחזור להיות אושפיזין של קבע בחיינו!!!

    אמן!!!  כן יהי רצון!!!

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אסתריעקובי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין