כותרות TheMarker >
    ';

    אזוטריקה מיוונית esoterikos פנימי שבצנעה

    חלק מהתאוריות אינו כדי לספק תשובות. היעד הוא כדי למלא חלל/חסר. הכתיבה מושקעת כדי לתת לקורא חומר בסיס לאחוז בו, אולי כלים או משהו בכיוון "האחר". מדע ברובו מסיק מעולם החומר וכבודו במקומו מונח.
    כאן מדובר בהגות מעולם העל חומר. דהיינו האנרגיות המובילות ואשר שם הכל מתחיל, משפיע וגורם לדברים לקרות..

    0

    ראיית קרינות, רקע לתרגול. יגעת מצאת תאמין. פוסט כבד.

    15 תגובות   יום שבת, 19/10/19, 19:02

    קרינת ההילה לבנבנה עדינה זרחנית רכה ושכפכפה,   

    הילה מקיפה ובצמוד את כל הגוף וברוחב של כ- 10 ס"מ ובלבד.
     

    המלצה. לצורך התרגול רצוי חבר חברה טובה שכבר מכירים ובוטחים ועם כמעט חפות מחסר סבלנות מטרידה, ממהרת ועסוקה.. זה לא תרגיל על כוס קפה וגמרנו, מה הלאה.. צריך ראש נקי…..

    מאוד חשוב גם אקולוגיה בריאה, שקטה, נקיה מהפרעות וכמה שיותר נקי פיזית. אווירה רכה, זכה, אינטימית, רגועה, עדינה ומלטפת.


    במקביל צריך (!!!) גם לתרגל את המוח הנודניק שלא יפריע.. המוח אוהב להפריע "ולתקן”, לתת הוראות, לסתור ומתוך הרגלים ואוסף נתוני פולקלור חסרי הגדרה. ערב רב.


    אתה, את יושבת בחדר כשמאחרייך יש קיר לבן רגיל של חדר. לא ווילון או סדין (הקפלים מפריעים). הרקע שמאחור חייב להיות לבן ולא משנה עם זה קיר לבן חדש, או קצת ישן. הרקע הלבן (גם בייג’ בהיר של כמעט לבן מתאים) מאוד חשוב.

    כנ"ל גם יושב/ת החבר/ה עם אותו רקע קיר והמרחק הוא כ-4 מטר.
    רצוי ללבוש חלק עליון בגד כהה. זה מקל קצת על ההתחלה, על הקונטרסט.


    חשוב. התאורה צריכה להיות לבנה רגילה (לא בוהקת כמו בחתונות) נורמלית. התאורה המודרנית האקולוגית החדשה הבוהקת לבן, הפלוריצנטית, לא תואמת…….. את אותן נורות אקולוגיות יש גם עם הציון אור חם. התאורה שלהן רכה ונעימה ועם פחות בזבוז. אור רגיל נורמלי של חדר. זה הכל.


    ממצב של שחרור, רגיעה וסבלנות מביטים קדימה אל האחר, אל אזור הראש. מין הרגיעה מתרגלים, מרפים את שרירי העניים, רואים עם כל עין ובנפרד קדימה. נותנים לראיה "להתפזר”, לצאת מפוקוס, להיטטשטש. במצב כזה כל מערכות ההגנה מתנגדות ורוצות שהעניים יחזרו או יישארו כהרגלם בפוקוס.


    אתם, אתן ובסבלנות ולאט לאט ממשיכים, מנסים להרגיל את העניים לראות ללא פוקוס, בפיזור. כל עיין מביטה נכוחה ובנפרד קדימה. עם תרגול זה העין העניים ובלית ברירה מתחילות להתרגל, להכנע לרצון המתרגל. להגיב, לציית לבקשה אשר מנגד המוח מסרב לשתף בה פעולה (המוח עצלן, מתפנק, כואב לי הראש, יש לי סחרחרת, לא מצליח לי).. זה דורש זמן וסבלנות.

    הסירוב של העניים והמוח הוא טבעי. נכון, בהתחלה זה "מעיק". אבל זה מה שיש, צריך לתרגל אל ראייה במטושטש. עם הזמן מתרגלים.


    ממצב של מבט לא מפוקס ובטשטוש קדימה אל הראש ממול. את פתאום תראי עננה לבנבנה מאוד נעימה ועדינה. הבוהקת בלבן שלה מסביב לראש ובהמשך גם מסביב לכתפי החבר/ה.
    כשאת תראי (מקווה..) אז זאת הילה. רק אז את תביני למה הרקע הלבן חשוב.

    לאחר שנייה או שנים המראה נעלם.. הישארי רגועה ותרגלי עוד פעם. כך תמשיכי וחשוב ללא לחץ (תני לזה את הזמן שלו) אני מקווה שיצליח לך.


    לסיכום: בפועל המטרה היא שכל עין תראה בנפרד קדימה ואל טשטוש, אז נוצר המצב של ראיית קרינה. זה כל "הסוד" לפחות אצלי.


    אורה. קרינת המעטפת החיצונית בצורת ביצה המקיפה את הגוף. 
    לאלה המפקפקים. סוכנות החלל האמריקאית הטיסה אסטרונאוטים לחלל. עשו בהם את כל הניסויים האפשריים (סודות מדינה..), בנושא השאלה מה היא ההשפעה של חוסר משקל על האורה. הם לא טיפשים, לא היו מבזבזים זליוני דולרים בשביל דבר אשר הוא אמונה תפלה.


    בשונה למושג הילה, ההגדרת האורה נפרדת, יש לדעת. המושג מעטפת האורה אומר שבגבולות החיצוניים של האורה (הביצה) יש שכבת אנרגיה מאוד דקה. כמו בלון המחזיק את התוך שלא יתפזר לכל הכיוונים. כך שכבה דקה זאת מחזיקה את תכולת האורה שלא תתפזר אל הסביב.

    כאשר אדם "עובר” דרך אורה של אחר וגם כאשר שני בני אדם מתקרבים קרוב מדי אחד אל השני, האורות לא מערבבות. האורות מתפרסות לצדדים ובהתאם ללחצים. זה כמו שדוחפים שני בלונים אחד אל השני והם מתפרסים, מתגמשים לצדדים ולא מתערבבים..


    בחלל האורה מתרחשות הפעילויות המגנטיות המשתנות הצבעוניות ובהתאם למצבי חשיבה שונים, בהתאם למצבו הכללי הנפשי והפיזי של כל אדם בנפרד ובהתאם לאופיו.

     הקרינה השדות המגנטיים הצבעים השוכנים בתוך חלל האורה הינם כל הזמן בתנועה סיבובית (הילה לא, היא סטטית). כאשר אדם מתחבר אל רעיון, מחשבה עמוקה או מאגר נתוני עבר המאוחסנים בכיסים במאגרים באורה, למעשה הוא עוצר את תכולת האורה מלהסתובב מסביב לגוף..


    בהמשך, אולי אני יחזור בפוסט נוסף (Aura sensing) תרגיל אחר, קל ופשוט לחוש אורה ואשר בו אפשר גם "לגעתולהרגיש ולחוש פיזית עם כפות הידיים את סמיכות מעטפת האורה, "הבלון”. ילדים אוהבים "לשחק", לחוש אורה..

    בהצלחה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      ''

        21/10/19 15:17:

      תודה לפוסט המעניין.
      הזכיר לי את אמא שלי זיכרונה לברכה,
      שגם היא עסקה בעניינים רוחניים כאלו ואחרים.
      משערת שצריך הרבה סבלנו בשביל התרגיל הזה.
      כפי שגם אתה ציינת.

       

       

       

       


      שלום שרי. 

      זיכרונה לברכה לאם אשר השאירה לך גם טעם וזיכרון עם סיפור.
      נכון שצריך סבלנות, אבל זה כמו לתרגל כל דבר אחר.
      כשיש השתדלות זה לא דורש הרבה..
      תודה על התגובה.

       

       

      ''

        22/10/19 10:14:
      אני לא רוחנית. לא מתעסקת בכאלה. סוף חגי תשרי שמח לכולם:)

      שלום לך.
      ואפילו, עדיין נעמו לי ביקורייך.
      שנה של התגשמות לכולם.
      תודה על הביקור.

      ''

        21/10/19 11:54:

      עמנואל חברי היקר

      היה מאוד מרתק לקרוא את השיתוף שלך

      וגם את תגובתה והשיתוף  של חברתנו היקרה סמדר

      * כוכב אהבה ויום טוב של חג.

      היי, שלום.

      רק בשמחות וחופשים.

      תודה על הביקור והתמיכה.


       

       

      ''

        היום 8:21:
      חשבתי שההילה היא כל מני צבעים.

      שלום גילה.

      נכון, את לא היחידה וזה בסדר. פעם גם אני חשבתי אחרת.

      אני רק משתדל להיות חיובי ולשתף עם סדר בדברים.

      לנמק, להבהיר בין הבדלים, להיות מוגדר במילים שאני משתמש.


      תודה על הביקור.

        22/10/19 10:14:
      אני לא רוחנית. לא מתעסקת בכאלה. סוף חגי תשרי שמח לכולם:)
        21/10/19 15:17:

      תודה לפוסט המעניין.
      הזכיר לי את אמא שלי זיכרונה לברכה,
      שגם היא עסקה בעניינים רוחניים כאלו ואחרים.
      משערת שצריך הרבה סבלנו בשביל התרגיל הזה.
      כפי שגם אתה ציינת.

       

      ''

        אתמול 10:33:
      חג שמח
      שלום לך אמיר
      גם לך חג שמח
      חיוך
        21/10/19 11:54:

      עמנואל חברי היקר

      היה מאוד מרתק לקרוא את השיתוף שלך

      וגם את תגובתה והשיתוף  של חברתנו היקרה סמדר

      * כוכב אהבה ויום טוב של חג

        21/10/19 08:21:
      חשבתי שההילה היא כל מני צבעים.

       

       

      ''

        אתמול 21:13:

        תרגילים דומים אני עושה במדיטציה... כנראה שיש למה לצפות(-:0

       

       

       

       

       

      שלום שימי.

      הרבה דברים קורים מאותו סגנון.

      מדיטציה נעימה.

      מישהו פעם אמר לי שהוא נרדם במדיטציה.

      שאלתי אותו, אתה גם נוחר..?

      צחקנו שעה ובלי ג'ויינט.

      ''

        היום 11:17:

      *

      Closeup of new born lamb with grey background. poster

      סמדר.

      אני נוהג להגיב לאט ובסדר במחושב וכדי להחזיק את עצמי על המסך. עכשיו מגיב לך ולפני אחרים. רוצה להוסיף כמה מילים תומכות. אני הצעתי רקע לבן בתרגול.

      ראי בעניים שלך בתמונה, מסביב לראש, מסביב לכתפיים. ראי את הרקע הלבנבן, העדין, העננה, ההילה המצטנעת, החבויה.. זה מה שרואים בערך גם כשהרקע הוא לבן, קיר. ראי את הכבשה, מדהים..

      קדישמן “ידע”, אך כמו "עוד אחרים” לא הזדהה כי היה לו טוב במעמדו.
      בשביל מה לו להגיד ולספר. הרי כבר בקרובים אליו יגידו שהוא פסיכי..

      עצה לעידוד, לאחותך יש את הרגישות (גם מספיק רקע).. תני לה לקרוא את התרגול. אולי זה יעניין אותה.

      זה גם כף ובצנעה לתת לילדים לנסות, מניסיון שלי, זה עובד.
      מילדים
      כמו מבוגרים מתבקשת המשמעת העצמית והסבלנות.

      תודה על ההתעניינות והתגובה.

        20/10/19 11:17:

      *

       

      אמי נפטרה לפני פחות משנה, ואני משערת שאני בתהליך מסוים. כואב מאד, אבל מרגישה שעדיין לא יצא ולו אלפית מהכאב.

      היא ציירה שנים רבות ולא תמיד אהבתי את הציורים שלה. אחד הציורים שלא הכי אהבתי הוא הכבשה של קדישמן שחזרה עליו בציורים רבים בכל פעם בואריאציה וצבעים שונים.

      אחד מהם היה בצבעים בהירים מאד עם הרבה לבן.

      שנים רבות לא הכי אהבתי אותו והוא לא דיבר אלי.

      לפני זמן מה שכבתחלנו לדבר והתחלתי לקרוא קצת על הילות, והלכנו אני ואחותי באחת הפעמים לביתה לארגן עניינים, לסדר, נתקל מבטי שוב בתמונה הזו של הכבשה, הבהירה שלא אהבתי.

      ופתאום, פתאום היא ממש כאילו דיברה, שידרה אלי.

      ראיתי אחרת את הרקע הלבן בציור, ראיתי חשתי שזו הילה.

      לא בטוחה שאמי חשבה על דברים כמו שאני, אבל יש לנו במשפחה את ההסתכלות העמוקה מאד על דברים לפעמים.

      ופתאום אהבתי מאד את התמונה, כאילו אמי המנוחה מדברת אלי ממנה.

      קטע קצת מוזר שעדיין אינני יודעת איך "לאכול" אותו.

      לאמי ז"ל ולי היו המון פעמים של טלפטיה, ושל מקרים בלתי מוסברים בקשר לדברים רבים, והיא חסרה לי מאד.

       

      Closeup of new born lamb with grey background. poster


        20/10/19 10:33:
      חג שמח
        19/10/19 21:13:
      תרגילים דומים אני עושה במדיטציה... כנראה שיש למה לצפות(-:0

      .

      המחשב עדיין עושה בעיות..

      נמאס חיוך