כותרות TheMarker >
    ';

    המהפכה הבאה היא בחינוך

    אנחנו נכנסים לעידן חדש שבו כל האנושות תעבור חינוך מחדש שיעביר אותנו להרגשת קיום אחרת....

    0

    חקר תפיסת המציאות

    4 תגובות   יום ראשון, 20/10/19, 16:17

    במהלך השנים הקדישו גדולי המוחות האנושיים לנושא תפיסת המציאות את מרצם, ועם הזמן התפתחה גישת המדע בנוגע לדרך שבה האדם תופס את המציאות:

    הגישה הקלאסית שמייצג ניוטון גרסה כי העולם קיים בפני עצמו בלא כל קשר לאדם. 
    אין זה משנה כלל אם האדם תופס את העולם או אם לאו (כלומר אם האדם חי ונמצא בעולם או לא) - העולם קיים וצורתו קבועה. 
    בהמשך אפשרה ההתפתחות בחקר מדעי החיים לבחון את תמונת העולם המתקבלת דרך חושיהם של יצורים חיים אחרים מלבד האדם. התברר כי יצורים שונים תופסים את העולם בצורה שונה; למשל, תמונת העולם של הדבורה היא סכום של כלל המראות הנקלטים בכל אחת מהיחידות הרבות המרכיבות את עיניה. כלב תופס את העולם בעיקר ככתמי ריח, סוס רואה את המציאות בשחור לבן וכו...
    בנוסף איינשטיין גילה כי שינוי במהירות של הצופה (או של העצם הנצפה) מביא לראייה שונה לחלוטין של המציאות בצירי המרחב והזמן. לדוגמה, נניח שלפנינו מוט הנע בחלל. 
    מה יקרה אם נגרום לו לנוע במהירות גדולה מאוד? על פי ניוטון תהא המהירות אשר תהא, בעיני הצופה אורכו של המוט יישאר קבוע. על פי איינשטיין המוט יתחיל להתקצר. 
    כתוצאה מגילויים אלו התפתחה גישה מתקדמת יותר שטענה כי תמונת העולם תלויה ב"מקבל התמונה": מקבלים בעלי תכונות וחושים שונים תופסים עולם שונה, מקבלים במצבי תנועה שונים תופסים תמונה שונה. 
    בשנות השלושים של המאה העשרים נוסחה הפיזיקה הקוונטית, והיא חוללה מהפכה בעולם המדע. הפיזיקה הקוונטית קבעה כי האדם משפיע על האירוע שבו הוא צופה. 
    בהתאם לזאת, השאלה היחידה שיכול החוקר לשאול היא מה מראים מכשירי המדידה שבהם הוא, עם התכונות הספציפיות שלו מסתכל, ואין טעם לנסות ולחקור מהו התהליך האובייקטיבי שאירע או מהי המציאות האובייקטיבית כשלעצמה. 
    בעקבות גילויי הפיזיקה הקוונטית וגילויים נוספים בתחומי מחקר אחרים, התפתחה הגישה המדעית המודרנית לתפיסת המציאות: האדם משפיע על העולם וכתוצאה מזה הוא משפיע על התמונה שהוא תופס. 
    תמונת המציאות היא מעין ממוצע בין תכונות הצופה לבין תכונות העצם שהוא קולט. 
    האמת היא שלַעולם אין למעשה שום תמונה. 
    "העולם" הוא תופעה המורגשת בתוך האדם והיא משקפת את מידת ההתאמה שבין תכונות האדם לבין תכונת הכוח המופשט שמחוצה לו, תכונתו של אותו כוח היא תכונת האלטרואיזם המוחלטת, אהבה ונתינה. מידת ההשתוות או אי ההשתוות בין תכונות האדם לבין תכונת מה שמחוצה לו היא שמתראה לאדם כ"תמונת העולם". 
    יוצא שתמונת המציאות הסובבת אותנו תלויה לחלוטין בתכונות הפנימיות שלנו, ובידינו לשנותה מן הקצה אל הקצה.
    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/10/19 23:07:
      באגואיזם אנחנו תופסים את המציאות שבתוכינו למרות שאנחנו מרגישים אותה שקיימת מחוצה לנו, ובאלטרואיזם מגלים מה שבאמת מחוצה לנו,
        20/10/19 21:06:

      *

       

      הדברים מאד מעניינים, אם כי לא קלים לתפיסה, אחזור שנית לקרוא. יש דברים שצריך לקרוא פעמיים כי הנושאים אינם מקובלים.

        20/10/19 18:51:

      העולם הוא תופעה המורגשת בתוך האדם והיא משקפת את מידת ההתאמה שבין תכונות האדם לבין תכונת הכוח המופשט שמחוצה לו"  

      משפט נהדר - מאוד מוצא חן בעיני.

       

      תפיסת המציאות היא תמיד סובייקטיבית.

      גם אם נשנה את עצמנו, את גישתנו ואת תפיסתנו עדיין תפיסת המציאות תהיה סובייקטיבית.

      כל יצור (אדם או בעל חיים, צמחים ובעצם כל דבר כלשהו) חווים ותופסים את המציאות על פי התכונות שלהם.

      תפיסת המציאות משתנה במהלך החיים.

      איך אפשר לדעת שמחוץ לנו המציאות היא אהבה ואלטרואיזם, הרי לפני כמה משפטים כתבת שאי אפשר לתפוס מציאות אובייקטיבית אחת כי כל אחד תופס את המציאות על פי תכונותיו?

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      רובינזוןקרוזו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין