כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    טעם של פעם

    24 תגובות   יום שני, 21/10/19, 21:55

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 

    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי

    "לפני שאתה שוכח כל הרשימות"

     

     

    פתאום בא לך שוקולד. זה סימן נחמד על זה שיש לך חרא של מצב רוח.

    בשנים האחרונות אתה בכלל לא נוגע בשום ממתק. שום ממתק חוץ משוקולד ובעיקר שוקולד מקופלת. 

    אתה לא בטוח שאתה יודע מי בדיוק עושה שוקולד היום.

    מה שאתה זוכר מצויין זה שלושה בתי-חרושת לממתקים שהיו כשהיית ילד.

    היה "עלית", היה "ליבר" והיה "צֶ-דֶה". 

    נדמה לך שלצומת בן-גוריון פינת ז'בוטיסקי ברמת גן קוראים עד היום צומת צֶ-דֶה. 

    כמו שכבר אמרת היו כל מיני שוקולדים. בין חבילות השוקולד הקטנות הייתה אחת הכי טובה, זאת של צֶ-דֶה.  וכמובן גם המקופלת שיש היום. היא לא טעימה כמו ההיא ואין לך מושג למה. 

    ''

     

    אם מדברים על איזשהו אוכל טוב אז אתה יודע להגיד שהאוכל הכי טוב שאתה מכיר זה מנה פלאפל. נכון, שסטֵיק שָׁטוֹ-בְּרִיאָן זה גם כן לא רע, אבל זה לא חסר לך כמו איזה מנה פלפל טובה. אפילו בקיבוץ שלך כיום מגישים פעם בחודש בימי שישי איזה פלאפל במקום ארוחת צהריים.

    אבל הפלפל הזה  לא דומה  למה שפלאפל צריך להיות באמת. בחיים שלך זללת, כמו כל ישראלי ממוצע, המון פלאפל. זללת המון בהמון מקומות, ויש לך כמה זיכרונות בסגנון איפה היה "הפלאפל הכי טעים".?

    קצת מוזר לדבר על טעם אבל מה? בכל אופן יש יותר טעים ופחות טעים מכל מיני בחינות. הפלאפל הראשון שאתה זוכר כשהיית עוד ילד היה בשדרות קק"ל בת"א (היום שדרות בן-גוריון) – דוכן פלאפל שהיה ממוקם בין רחוב ריינס לדיזינגוף.

    זה היה בחזית של בית על קומה אחת ובו גרה משפחה תימנית גדולה וענפה.

    הדוכן היה קרוב למדרכה מעבר לגדר והיית  עומד שם שעות עם כל החבר'ה לראות איך שהתימני הזה עושה את הפלאפל במתקן ידני ולא כמו שהיום במכונה שיורקת פלאפלים במהירות גדולה מידי.

    אז קודם כל – המנה פלאפל של אז היה שלוש או ארבע קציצות בחצי פיתה. אז לא ידעתם ולא שמעתם על מה שקוראים היום מנה בפיתה שלמה.

    מנה פלאפל של אז הייתה בחצי פיתה עם קצת סלט וטחינה וקצת סחוג ירוק. היתרון של הפלאפל ההוא היה בזה שמתחילים לעשות אותו אחרי שאתה מזמין והוא לא מחכה לך בקערה בצד ומתקרר חצי שעה קודם ונשאר בלי טעם. 

    אתה זוכר שהפלאפל ההוא עלה חצי גרוש (לא מעט כסף, בזה יכולת לקנות חמישה מסטיקים).

    אבל מאז ועד היום זולל העולם פלאפלים באלפי מקומות.

    ''

    בא לך להזכיר כמה שהיו טעימים וזכורים במיוחד.

    היה פלאפל של שוק בצלאל בת"א, שחצי ת"א הייתה נוהרת לשם בשביל לאכול את זה במקום צהריים. היו שם אפילו שתי חנויות, אחת ליד השנייה וגם הן לא הספיקו כמו שצריך.

    היה פלאפל  בואדי ניסנס בחיפה – המיוחד בפלאפל ההוא היה האורך של הפיתה, משהו לא רגיל, גם פלאפל בטעם מקורי, כמו שערבים יודעים לעשות.

    אתה זוכר פלאפל אחד שקרא לעצמו "מלך הפלאפל" ( היה גם אחד בירושלים, זה עם כל הקירות שלו המצויירים בסגנון הירונימוס - בוש) –  והיה אחד בראשל"צ מול בית הראשונים. זאת הייתה חנות קטנה עם אשה קטנה שמכינה בזריזות מאות מנות וקהל גדול של פקידות שכל אחת מהן קונה פלאפל  גם לעצמה וגם לוקחת לכל החברות שלה במשרד. מאחורי האישה הקטנה היה עומד איש גדול לבוש במין עבאייה והיה עושה  את הפלאפלים בשמן רותח על פרימוס גדול.

    המיוחד במקום הזה היה הכמות המוגבלת שמכרו שם, אולי שעתיים ביום וזהו.

    האיש הגדול הזה היה מביא מהבית סיר בינוני עם תערובת מוכנה של חומוס ועוד כל מיני. אחרי שעתיים היה הסיר נגמר וכל הקיוסק היה נסגר וזהו.

    אתה זוכר את הפלאפל ההוא לטובה גם מפני שאכלת אותו באמצע תליית תערוכה של ציוריך בבית הראשונים בראשל"צ, מת מרעב.

    אתה זוכר שהפלאפל הזה היה טעים מאוד ויותר ממנה אחת אי אפשר היה להשיג מרוב דוחק של קונים.

    ''

    וגם יש את הפלאפל של דבורה – בכרכור.

    נוסעים מצומת עין שמר לתוך כרכור ואחרי איזה ק"מ מתחילה שורה ארוכה של מכוניות בחניה שבסוף השורה יש בית על קומה אחת שכל החזית שלו היא חנות אחת גדולה ומפוצצת של זוללי פלאפל.

    קראו לזה "הפלאפל של דבורה" וממשיכים לקרוא לזה ככה גם אחרי שהלכה לעולמה והורישה את העסק לצאצאים.

    אתה זוכר שזה היה גם פלאפל מאוד טעים אבל לא פחות מזה הפיתה, שלא כמו אצל כל האחרים הייתה "פיתה של תימנים" שהייתה עשויה מקמח אחיד. הפיתה הזאת הייתה חזקה ולא נקרעת, ככה שהטחינה לא נוזלת לך על הידיים. 

    עוד פלאפל שזכור לך לטובה היה בקיוסק שבצומת טבעון – קרית עמל (היום זה כבר איננו). המיוחד בפלאפל ההוא היה הצבע הירוק של הפלאפלים שם שזה נובע מהפול המצרי שממנו הוא היה עשוי. משהו מיוחד במינו.

    ''

    יש גם, כמובן, פלאפל גולני – מול משטרת עפולה, איפה שחצי הארץ מתעכבת שם לזלול מנה או שתיים ושהמוכר מעיף את הפלאפלים באוויר  מיד אחת אל היד השניה -  זאת עם הפיתה. טעם הפלאפל הזה די ממוצע, והמיוחד שם זה מבחר הסלטים שיש לקחת חופשי כמה שרוצים, לחוד מהמנה ובמיוחד את הבצלצלים הכבושים בחומץ ואת הפלפל הירוק החריף נורא שטובלים לכמה שניות בשמן הרותח של הפלאפל – הדבר הזה יש לו טעם של אלוהים, חריף ונותן כוח למוח.


    ועכשיו לפלאפל הכי טוב שאכלת בחיים – העסק הזה לא קיים יותר במקומו המקורי. המזנון של חדר המיון בעפולה. שם אתה היית בא ומזמין מנה. כמו אצל התימני ההוא הראשון. אבל כאן לעומת זה הייתה גם הפיתה דליקטס – מיוחד במינו.

    רק אחרי שאתה משלם ונרשם בתור אז הולכים ועושים את הפיתה על  טבון שיש שם וגם  את הפלאפל  בשמן רותח רק את זה שלך. לכל זה אתה מחכה לפחות עשר דקות עד שקוראים לך לקחת את המנה – וזאת היא פיתה ענקית  חמה, טריה וטעימה עם לפחות שבעה פלאפלים  שאתה מוסיף עליהם טחינה נוזלת וטעימה לפי הטעם הפרטי שלך. כזה פלאפל לא ראית ולא שמעת בשום מקום, אפילו לא בוויליג' שבמנהטן. 

    חבל שהמקום נעלם ואתה לא יודע לאן.

    ''

    מה שנורא מצער, זה שאתה כבר בכלל לא מסוגל לאכול יותר משני ביסים של פלאפל, טעים או לא – מפני שאתה כבר זקן בן 86 שכמעט ולא אוכל כלום.

    דרג את התוכן:

      תגובות (24)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        5/11/19 10:12:
      הרבה זיכרונות טעימים.
        2/11/19 22:11:

      צטט: נגעת בצמרות העצים 2019-10-27 17:00:06

      העיר שבה אני זוכר שהייתי אוכל הרבה פלאפל זו פתח תקווה.

      אני זוכר אחד בתחנה המרכזית שהייתי עוצר שם בדרך מהבסיס וקראו לו "אכלתי בסגול", שזה נשמע שם צפונבוני, אבל אני עוד זוכר את הטעם של פלאפל איכותי עם כמון שהייתי אוכל שם. והיה שווה לפספס את האוטובוס בשביל הפלאפל כי באותם ימים לא היה כל כך נוראה לפספס אוטובוס.

      גם ב"דיאנא" בעזריאלי היה שווה. אצל הערבים כברירת מחדל הפלאפל הוא ירוק.

       

      פעם פלאפל היה...פלאפל

        2/11/19 22:10:

      צטט: רונית אברהם 2019-11-02 06:39:03

      כל כך יפה. ועצוב. מתחברת לסיפורי הפלאפל, הכי טעים - הכי פשוט. אוהבת גם את הציורים מרהיבים. צר לי על אביך.

       

      תודה :) 

        2/11/19 06:39:
      כל כך יפה. ועצוב. מתחברת לסיפורי הפלאפל, הכי טעים - הכי פשוט. אוהבת גם את הציורים מרהיבים. צר לי על אביך.

      העיר שבה אני זוכר שהייתי אוכל הרבה פלאפל זו פתח תקווה.

      אני זוכר אחד בתחנה המרכזית שהייתי עוצר שם בדרך מהבסיס וקראו לו "אכלתי בסגול", שזה נשמע שם צפונבוני, אבל אני עוד זוכר את הטעם של פלאפל איכותי עם כמון שהייתי אוכל שם. והיה שווה לפספס את האוטובוס בשביל הפלאפל כי באותם ימים לא היה כל כך נוראה לפספס אוטובוס.

      גם ב"דיאנא" בעזריאלי היה שווה. אצל הערבים כברירת מחדל הפלאפל הוא ירוק.

        25/10/19 16:57:

      אחאב חברי היקר נשיקה

      סליחה על תגובתי המאוחרתנבוך

      ותודה שהבאת לנו עוד מזיכרונותיו של אביך מנוחתו עדן

      ווואוו, הפוסט הזה לקח אותי לזיכרונות נהדרים מימי ילדותי ביפו

      לאותו דוכן פלאפל שעמד בשדרה בין בית הקולנוע צליל ובית הקולנוע נגה

      בתור ילדה, זאת הייתה חוויה ללכת עם הוריי לאחד מבתי הקולנוע -ששם

      כיכבו סרטים הודיים ותורכים ולקנח את הבילוי בפלאפל מאותו דוכן,

      כיום, אני מתענגת על דוכן ה"פלאפל 4 הטעמים"  הכי שווה ביבנה

      ובמנה חייב שיהיה כרוב כבוש וזילוג של טחינה בנדיבות  לזכר אותו פלאפל ביפו,

      עונג היה להתבונן בציוריו של אביך

      * כוכב אהבה ושבת טובה לך ולכל בני המשפחה

        25/10/19 13:29:
      "עד היום צומת צֶ-דֶה "- או צומת השוקולד או צומת עלית, הכל בזכות השוקולד. ומהפאלפל של שוק בצלאל גם זללת לא מעט, אהבתי את הדוכן השמאלי.
        24/10/19 11:41:
      בשיר הפלאפל: "ולסבתא הזקנה נביא חצי מנה" - ובסיפא ציינת שזקנים כמעט לא אוכלים כלום. למה?
        24/10/19 11:38:
      זה לא סוד שהמאכל הלאומי שלנו נוכס מבני דודנו שהתפריט הפשוט שלהם מייצר חוויה טעימה ומשביעה. ציינת חצי מנה ומנה, אבל מי שמתפרע אוכל בלאפה.
      תודה, מלא וגדוש כתמיד., הציורים לעילא ...(ולגוף הדברים -ואכן עם הגיל התיאבון פוחת. וכאן... פעם ליד "שוק בצלאל" התל אביבי רוכזו הפלפליסטים הכי טובים. שרידיהם עדין בקינג ג'ורג ובקצהטשרניחובסקי, בואהשוק הכרמל. אחד - נדמה לי ש"רצון" -מוכר בזול משהו לרעבים ולקמצנים. והיתר - אלה כבר "ללא גלוטן" או מתחרים קרניבורים למיניהם.
        23/10/19 19:08:

      צטט: דוקטורלאה 2019-10-21 22:42:28

      זכרונות מיוחדים על מאכל עממי שכל ישראלי טעם בחייו, וחלק מהישראלים לא הפסיקו לטעום כל ימי חייהם. תודה על הבאת קטע זה.

      טעמים של פעם..

        23/10/19 19:08:

      צטט: קלועת צמה 2019-10-22 21:10:33

      נעשיתי רעבה :)

      בתיאבון :-) 

        23/10/19 19:07:

      צטט: ~ ~ 2019-10-22 20:03:12

      אין כמו זיכרונות הטעם של פעם

      כי זה היה ראשוני ולא היה למה להשוות.

      אצל סבתא שלי היה סודה עם עסיס - 

      עסיס היתה החברה שייצרה את מיץ הפטל

      ובקיוסק נמכר ארטיק של חברת ארטיק

      בצורה מלבנית עם עטיפה בצבע כחול לבן

      והיה כתוב עליה ארטיק - היתה חברה כזו שנקראה ארטיק.

      היום אין יותר קיוסקים - יש פיצוציות.

      אז כייף להיזכר בטעם ובאווירה של פעם.

       

      טעם...של פעם!!

        23/10/19 19:07:

      צטט: עמנב 2019-10-23 14:27:48

      אחאב, שוב רשומה מעניינת על אביך ז"ל. אהבתי את הציורים ומתברר שהוא אהב נשים יפות. אגב, הפלאפל הטוב ביותר שרעייתי ואני אכלנו הוא בראש פינה, ליד תחנת המשטרה. אם אתה מזדמן לשם, כדאי לך לנסות. הפרח הוא אירוס נצרתי? כל טוב, עמוס.

       

      תודה :) 

      אירוס הגלבוע

        23/10/19 19:06:

      צטט: sari10 2019-10-23 16:38:56

      פלאפל ושוקולד...
      עשית לי נוסטלגיה עם התיאורים....
      והציורים מקסימים!!

      תודה :) 

        23/10/19 16:38:

      פלאפל ושוקולד...
      עשית לי נוסטלגיה עם התיאורים....
      והציורים מקסימים!!

        23/10/19 14:27:
      אחאב, שוב רשומה מעניינת על אביך ז"ל. אהבתי את הציורים ומתברר שהוא אהב נשים יפות. אגב, הפלאפל הטוב ביותר שרעייתי ואני אכלנו הוא בראש פינה, ליד תחנת המשטרה. אם אתה מזדמן לשם, כדאי לך לנסות. הפרח הוא אירוס נצרתי? כל טוב, עמוס.
        22/10/19 21:10:
      נעשיתי רעבה :)
        22/10/19 20:15:
      זכרונות בטעם של שוקולד ופאלפל. מעניין שלא הוזכר "המיואש-מלך הפאלפל" ברחוב פיסקר במקום שאחר כך היה קולנוע תלאביב. התור במוצאי שבת היה עד הכיכר. הפאלפל בראשון החליף בעלים ולפי הריח -ה לא אותו הדבר
        22/10/19 20:03:

      אין כמו זיכרונות הטעם של פעם

      כי זה היה ראשוני ולא היה למה להשוות.

      אצל סבתא שלי היה סודה עם עסיס - 

      עסיס היתה החברה שייצרה את מיץ הפטל

      ובקיוסק נמכר ארטיק של חברת ארטיק

      בצורה מלבנית עם עטיפה בצבע כחול לבן

      והיה כתוב עליה ארטיק - היתה חברה כזו שנקראה ארטיק.

      היום אין יותר קיוסקים - יש פיצוציות.

      אז כייף להיזכר בטעם ובאווירה של פעם.

        22/10/19 18:09:
      פוסט שעשה לי ללכת לאכול פיתה עם פלאפל.:))
        22/10/19 10:32:

      שולח כוכב תודה על השיתוף והזמנה לקפה אצלי

        22/10/19 01:20:

      ולנו יש פלאפל פלאפל פלאפל :)

       

      יופי פוסט יופי ציורים.

       

      סוף חגי תשרי ושבוע טוב

        21/10/19 22:42:
      זכרונות מיוחדים על מאכל עממי שכל ישראלי טעם בחייו, וחלק מהישראלים לא הפסיקו לטעום כל ימי חייהם. תודה על הבאת קטע זה.

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין