כותרות TheMarker >
    ';

    קרוקי בלי הקרביים

    הקטעים האהובים עלי, פלוס כותרות למה

    גלגול נשמות?

    7 תגובות   יום שבת, 26/10/19, 21:26

    אתה יכול לומר שיש אלוהים והוא שלנו,

    אתה יכול לומר שלא.

    אתה יכול לומר שהוא הבטיח לנו את הארץ.

    אתה יכול לומר שזו אגדה.

    אתה יכול לומר שאם אין אלוהים,

    אז אין לנו זכות על הארץ הזו.

    אתה יכול לומר שזה לא משנה.

    אבל אתה לא יכול לומר שבגלל שאם אתה לא מאמין

    אז אין לך זכות קיום כאן,

    אתה חייב להאמין.

    כי זו לא אמונה. זה אופורטוניזם.

    ======================

    אתה יכול לומר שלסבל יש תכלית

    גם אם כל חייך היו רק סבל אחד גדול.

    אתה יכול לומר שלא.

    אתה יכול לומר, שבגלל שהאל הוא טוב,

    לא ייתכן שלסבל אין תכלית.

    אתה יכול לומר שאין אלהים,

    ולכן זה בהחלט ייתכן.

    אבל אתה לא יכול לומר שבגלל שלסבל יש תכלית,

    ושיש אנשים שיודעים רק סבל,

    אז חייב להיות גלגול נשמות,

    שייפצה אותם על סבלם.

    זה לא לוגי. אלהים יכול לראות את התמונה הכללית,

    ולא לדאוג לפיצוי של פרט זה או אחר.

    אם יש אלהים, זה לא בהכרח אומר

    שיש לנשמת האדם המשך אחרי המוות.

    אולי היא נכנסת לאיזה מאגר אנרגיה כללי?

    הסיבה הזו היא בעצם אשליה,

    שנמכרת לאנשים אומללים,

    כדי שלא יקומו להילחם

    על זכותם לאושר.

    דרג את התוכן:

      תגובות (7)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/11/19 10:48:
      מעניין. אני אישית לא מאמין שמשהו אישי נשאר. העולם הוא יצור, ואנחנו בועות של תודעה. אם הוספנו מעט יופי בעולם, הוספנו אותו בחיינו, ומה שנשאר ממנו אצל אחרים הולך הלאה. וכך גם לגבי הכיעור שבנו. לא אנחנו הולכים הלאה. היופי והכיעור שבהוויה האנושית הולכים הלאה.

      מתנצל. אבל אני אישית לא מאמין לכותרת, למושג גלגול נשמות.

      הכל זה כאן ועכשיו. מי שנתן לנו את מה שנתן דאג להכל.

      על הסמטוחות הארציות שלנו יש מחיר והוא נגבה כאן ולפני המוות.

      במידה ולאחר הניקוי נשאר משהו חיובי אזיי רק החיובי עולה "מעלה".

      אין הגיון אחר.. בכל משק בית אנושי יש חוק, אל הבית לא נכנסים עם נעליים עם בוץ. כולם יודעים שהנעליים, הבוץ נשאר בחוץ.

      דהיינו. אלוהים, הגיון או כל ישות אחרת, לא תרשה שבני אדם במותם יבואו עם כל בוץ החיים הארציים שלהם, יכנסו לנוח בבית המלון של שמיים, כשמסביבם מקרקרות 72 בתולות איסלמיות... זה לא עובד ככה, זאת חשיבה אנושית עקומה. אלוהים לא טיפש או פראייר. עם המוות כל זפת האדם נישאר כאן בתחום נביעתו הארצי וממשיך להשפיע (על השארות משפיעה זאת ס. הוקינג נתן הרצאה באוקספורד).

      רק החיובי שבאדם צף........ הבוץ הזפת וההשלכות השליליות הן כבדות כמו עופרת מרוב רשעותם בהיבט האנושי הארצי. לכן הם לא צפים או מתקבלים "בשערי שמיים".
      מקווה שלא פגעתי ברגשות אחרים. איש בדעתו יחיה.

      תודה על הפוסט העשיר המגרה אל חשיבה "אחרת".

        27/10/19 08:45:

      יש דברים שלא ניתנים לבחירה - סבל הוא סבל הוא סבל.

      אתה מתכוון איך אבחר להציל את עצמי ממוות - זו שאלה שלא ניתן לענות עליה

      כאשר לא נמצאים בסיטואציה.

      מהמקום בו אני נמצאת כרגע - כשאני לא עומדת מול סיטואציה סופנית

      אני חושבת שאם אסבול סבל נוראי ממחלה סופנית ארצה לגמור את חיי כמה שיותר מהר.

      כשמדובר ברעב מתמשך וקשה - אני מניחה שהייתי עושה דברים שבמצב אחר לא הייתי עושה.

      מה שאתה שואל זה לא בחירה בסבל - אלא בחירה בדרך הטובה ביותר להימנע, לברוח, להשתחרר ממנו.

      רק מזוכיסטים בוחרים בסבל - אבל במקרה כזה, הסבל גורם להם הנאה.

        27/10/19 08:34:

      צטט: ~ ~ 2019-10-26 23:36:17

      יפה כתבת.

      נכון - אפשר להגיד כל מיני דברים

      ולהאמין בכל מיני דברים.

      יכול להיות שהכל אשליה

      האמונות, הדיבורים והחיים עצמם.

      אבל זו המציאות  או אשליה בה אנחנו נמצאים עכשיו

      אז עדיף לעבור אותם, את החיים האלה בסיפוק והנאה

      ולהימנע מסבל עד כמה שניתן.

          

      העקרון של "המנעות מסבל" לדעתי לא נכון. לא שאני מקדש את הסבל, ולא שאני לא אוהב ליהנות.

      אני מנסה להגיד שהדברים המשמעותיים בחיים הם מעבר להנאה ולסבל. שההנאה והסבל משמשות בערבוביה, ומה שחשוב זה הבחירות שאתה עושה. באיזה הנאה, ובאיזה סבל אתה בוחר.

      נתתי לך קודם דוגמה אחת. אתן לך עוד אחת: נניח שאת חיה עכשיו במחנה ריכוז, רעבה ללחם, ומפקד המשטרה היהודית מציע לך להצטרף לשורותיה. במה תבחרי? מה יהיה ההבדל בין התחושות שיהיו מנת חלקך בעקבות כל בחירה שתעשי?

        27/10/19 08:27:

      צטט: shimenben 2019-10-26 23:46:42

      אתה גם יכול לומר שהקיום הוא אבסורדי לכן לא חשובה המשוואה. (כמובן אם התחלת בקירגור והגעת לפחות עד אלבר קאמי).

       

      לא הבנתי את המשפט. גם לא התחלתי בקירגור, ולא הגעתי לקאמי. פשוט נפל לידי במקרה ספר בשם "ספר היוגה השלם", ורקע הרעיוני בפרק הראשון מקומם אותי.

        26/10/19 23:46:
      אתה גם יכול לומר שהקיום הוא אבסורדי לכן לא חשובה המשוואה. (כמובן אם התחלת בקירגור והגעת לפחות עד אלבר קאמי).
        26/10/19 23:36:

      יפה כתבת.

      נכון - אפשר להגיד כל מיני דברים

      ולהאמין בכל מיני דברים.

      יכול להיות שהכל אשליה

      האמונות, הדיבורים והחיים עצמם.

      אבל זו המציאות  או אשליה בה אנחנו נמצאים עכשיו

      אז עדיף לעבור אותם, את החיים האלה בסיפוק והנאה

      ולהימנע מסבל עד כמה שניתן.

        

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      CrokiByble
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין