כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    אהבה וחושך

    17 תגובות   יום שבת, 2/11/19, 22:40

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 

    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי

    "לפני שאתה שוכח כל הרשימות"

     

     

    אתה כבר זקן בן 86 שכבר לא אוכל כלום. לא שומע לא רואה ולא זז. 

    באמצע הלילה ברדיו מדברים על ת"א החדשה שמחרבת את הישנה. 

    והפעם את גן הילדים שהיה עד היום ברחוב שפינוזה. בזה אתה בטוח.

    זה היה גן הילדים שאליו הלכת כשגרתם ברחוב שטנד פינת זמנהוף.

    אתה היית אולי בן שלוש וזוכר משם דברים רק במעומעם, אבל את הגננת חנה מגן הילדים ברחוב שפינוזה אתה כן זוכר וגם כמה שירים שהיא לימדה את הילדים.

    עכשיו אמרו ברדיו שבמקום גן הילדים ההוא, עם החצר ההיסטורית שלו בונים בית רב קומות, שבאחת מהקומות יהיה גן הילדים שהיה פעם למטה לבד.

    חבל על דאבדין.

    ''

    בכלל מפריע לך שיש איזה בלבול בכל התולדות שלך מיום לידתך עד שעברתם מפלורנטין לרחוב גורדון 79.

    יותר מידי אירועים על פחות מידי שנים.

    כפי שכתבת, אתה נולד בעפולה, עובר לגור בת"א בבית שאחר כך נהיה קולנוע אלנבי. משם זורקים אתכם, יכול להיות שאל שכונת צריפים לגור אצל אֶסְיָה איזושהי.

    משם לחורבות של שכונת שְׁפָּק ליד סָרוֹנָה ומשם לרחוב שטנד בת"א ומרחוב שטנד לשני מקומות למה שהיה פעם מזרחי ב' ועכשיו זה אבולעפיה.

    ''
    יה.


    אל תוך בליל התולדות הנ"ל, נכנסים גם גן הילדים ברחוב שפינוזה, גם גן ילדים של מַנְיָה ופְרַנְיָה ברחוב ריינס (מתי בדיוק?), משם לפלורנטין  ואז לגורדון 79 שהיה  בצפון ת"א עם עוד גן ילדים ברחוב בן-יהודה ליד גן רינה ואחר-כך לכיתה א' של בית החינוך בצפון, שבצפון ת"א. זה מתי? ב-1938? 

    או שכן או שלא – וכבר אין את מי לשאול, בטח שלא אותך.

    מה שבטוח - זה יותר מידי דברים על פחות מידי שנים. מה יהיה? לא יהיה, כי כבר היה אפילו עם זיכרונות מבולבלים.

     

    וזה עוד שיר ילדים, שאתה זוכר מאיפשהו באחד מהמקומות הנ"ל:

    "אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל תִּבַּנֵּה

    נוֹעָה וְיוֹסִי זוּג נָאֶה

    כְּשֶׁיַעֲבְרוּ עוֹד כַּמָה שָׁנִים

    בֶּטַח שֶׁנִרְאֶה אוֹתם מְחוּתָנִים.

     

    השיר הזה קפץ לך מאיזה קבר של המוח. ומהשנים המבולבלות ההן. 

     

    ''

    עכשיו, כשעוד פעם מתפלחים כולם לשמים לפניך, בין השאר גם עמוס עוז ז"ל, אז עוד משהו שנורא חשוב לך להיזכר בו ולא לשכוח מרוב בלבול: מ

    תישהו כבר כתבת משהו על האיש הענק הזה אבל למשמע מה שאומרים עליו בעניין הספר שקראת לאחרונה (שמעת מדיסק לעיוורים) -

    "הבשורה  על-פי יהודה איש קריות"!

    אתה מוכרח לשוב ולציין: זה פשוט עמוס עוז במיטבו, לא רק מיטבו אלא המיטב של מיטבו. אז גם ממך מגיע לו כזה ציון לשבח.

    נוסף לזה אתה שומע כבר אולי שבועיים ראיונות אתו ברדיו שהם מעניינים לא פחות מהספרים שכתב.


    וזה מה שכתבת עליו פעם, תחת ה כותרת:                     

    אשדות  החרון  הנבואיים -     

    "...דולי הייתה מקדמת את פָּנַי בשתיים-שלוש  נביחות לפני שעוֹיזֶער היה מהמם אותה בגערת רעמים מהדהדת:  "בושה דולי! בושה וחרפה! במי זה נבחת?! על מי העזת להרים קול?!" או לפעמים גם:  "באמת דולי! אני כולי המום!  המום ונכלם בגללך!!  איך יכולת?! איך לא רעד קולך?! הלא רק את עצמך את מביישת בהתנהגות מחפירה שכזאת!"

    הכלבה הייתה מתכווצת כולה לשמע אשדות החרון הנבואיים האלה, מתרוקנת ככלבת-בלון שהאוויר ברח מתוכה, והייתה מחפשת בשארית כוחותיה לאן תוליך את חרפתה, עד שחרפתה הוליכה אותה עמוק אל מתחת למיטה..."  

      

    וזו רק ציטטה מ"סיפור על אהבה וחושך" של עמוס עוז (עמ'538-539),  מתוך קטע המתאר את הסופר בנעוריו, נכנס לחדרם של קיבוצניקים בחולדה.

    התחצפנו לצטט משם חרף כל האיומים של "אין להעתיק ואין לשכפל וכולי".  אנחנו תקווה שנצא נקיים.

    ''

    אנחנו ממליצים מכל הלב, בכל לשון ובכל הכבוד לתפוס את הספר הזה ולבלוע אותו, על קרבו ועל כרעיו.  צריך להיות כֵּנִים:  אף פעם לא היינו גְרוּפִּים גדולים של עמוס עוז. מכל ספריו קראנו, אולי  את "ארצות התן", את "מיכאל שלי" ואת "מנוחה נכונה".

    בלי להמעיט בערכו של הבחור כמרצה מצוין וכאחד מכוחותינו בענייני  אידאולוגיה, לא נמשכנו לסיפורים שלו:

    מתוסבך קצת יותר מדי. מתעסק יותר מדי במה שהגיבורים חושבים ומתלבטים ונבוכים - ולא במה שהם עושים (מרכיב הכרחי בכל סיפור, לטעמנו).  

    אז ויתרנו על השאר.  

    עד שאחינו הפרופ' דן בקר תבע מאתנו, באלימות חביבה, לרוץ ולקרוא את הספר האחרון של עמוס עוז.  לשם וידוא המילכוד הוא טרח וקנה בעצמו את הספר, במיטב כספו, והביא לנו אותו, מתנה ליומולדת ה-70, ככה שלא יהיה לנו מפלט מקריאה ומעמידה מכובדת במבחן-בקיאות בחומר. קראנו.


    וזה מה שהחמור (זה אנחנו) שמח להצהיר:

    את "סיפור על אהבה וחושך" צריך לשבץ כחומר לקריאת חובה בתכנית הלימודים.

    כך מפני שהוא מכיל: מיטב התיאור האותנטי של פרקים מתולדות ארץ ישראל בכלל, פרקים הכרחיים מתולדות ירושלים ותושביה בעת החדשה, פרק חשוב וזנוח של תיאור מקורם של אנשי העליות - השלישית, הרביעית והחמישית, כולל חבלי היקלטותם בארץ ועוד אינסוף עניינים חשובים:  

    למשל, תיאור המשוררת זלדה, תיאור השליַאכטָה הפולנית-אקדמית הירושלמית (שכל תנועת ההתיישבות היתה לצנינים בעיניה), גם תיאור פרקים מהמצור על ירושלים ב-48  ועוד  אוקיינוס של פרקי חיים אוטוביוגרפיים, של עמוס עוז.  אחרי שקוראים אותם הם נהיים, לגמרי, החיים של כולנו.

    והכל בהומור ובפשטות ובקסם ששובים את הלב, ושמתרחשים כשסופר  אמיתי עושה את עצמו, כאילו סתם מספר, על מה שכאילו סתם היה.                                                           

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (17)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        אתמול 9:48:
      נוסטלגיה במיטבה. ואולי גם נלמד מזה משהו...
        9/11/19 19:12:
      אחאב, גם רעייתי ואני מאד אהבנו את הספר "על אהבה וחושך", וגם הבענו את הערכתנו לסופר במכתב לביתו בערד. להפתעתנו הוא ענה במכתב תודה תוך מספר ימים. יהי זכרו ברוך. שבוע טוב, עמוס.
        8/11/19 10:02:

      צטט: ~בועז22~ 2019-11-08 08:32:24

      קנה אותי לחלוטין משפט שקדם לסיפא בפוסט הזה שלך: "...אחרי שקוראים אותם הם נהיים, לגמרי, החיים של כולנו.". כי ככה זה, כשאנחנו קוראים/שומעים זיכרונות של אחרים הם הופכים ממילא גם לזיכרונות שלנו, של כולנו. תודה לך אחאב.

       

      תודה בועז. הזכרונות ממשיכים להדהד במציאות המדהימה המתחדשת !

        8/11/19 08:32:
      קנה אותי לחלוטין משפט שקדם לסיפא בפוסט הזה שלך: "...אחרי שקוראים אותם הם נהיים, לגמרי, החיים של כולנו.". כי ככה זה, כשאנחנו קוראים/שומעים זיכרונות של אחרים הם הופכים ממילא גם לזיכרונות שלנו, של כולנו. תודה לך אחאב.
        7/11/19 15:45:

      אחאב חברי היקר נשיקה

      סליחה ענקית על תגובתי המאוחרת

      התמוגגתי לקרוא עוד מזיכרונותיו של אביך היקר מנוחתו עדן,

      היה מרגש לקרוא ולראות את שמות הרחובות בתל אביב  הזכורים לי עוד בצעירותי

      משובצים בזיכרונותיו

      נהדרת ההמלצה שלו לגבי הספר שכתב עמוס עוז.

      וכמו תמיד עונג לצפות בציוריו

      * כוכב אהבה ותודה על השיתוף

      ימים טובים ובריאות טובה


        7/11/19 06:59:

      צטט: גילהסטחי 2019-11-03 11:21:49

      הנופים, השפה, הזיכרונות ונושאי הרומנים אורגים סיפורים משובחים - הן של אביך והן של עמוס עוז.

      חיוך

        6/11/19 13:11:

      צטט: שיח אחר 2019-11-03 17:01:39

      מרתק נורא..ויופי של ציורים אחאב

       

      תודה :) 

        5/11/19 17:07:
      הציורים כל כך יפים, ואת הספר המומלץ קראתי לבסוף. השפה של עמוס עוז לעילא ולעילא.
        4/11/19 18:28:
      המלצת לקרוא ספר חשוב שכתב עמוס עוז וכל אוהב ספרות חייב לקרוא אותו בהקדם.
        4/11/19 13:09:

      שולח כוכב עם הערכה ותודה על השיתוף

        4/11/19 12:49:
      זכרונות עלדות, תל אביב של פעם. וציורים מרשימים. תודה על השיתוף
        3/11/19 17:01:
      מרתק נורא..ויופי של ציורים אחאב
        3/11/19 16:41:

      הטקסט מעניין והציורים מהממים, מלאי צבע וחיים.

      שבוע טוב :)

        3/11/19 11:31:

      וגם הציורים המשובצים בפוסט מעניינים עם צביון מיוחד.

        3/11/19 11:21:
      הנופים, השפה, הזיכרונות ונושאי הרומנים אורגים סיפורים משובחים - הן של אביך והן של עמוס עוז.
        3/11/19 01:43:

      שבוע טוב אחאב.

      נחמד לדעת שלמרות השנים הזיכרונות עדיין חיים.

        2/11/19 23:23:

       פוסט מעניין מאד עם זיכרונות רבים והמלצה על ספר של עמוס עוז.

       שבוע טוב ומבורך.


       בברכה

       אהובה.

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין