כותרות TheMarker >
    ';

    תגובות (5)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      16/11/19 08:25:

    תודה.

     

    היסטוריה היא "מדע מאוד לא מדויק" ומאוד קשה להפריד את החוקר מהממצאים ההיסטוריים שלו. זה מעט דומה לאופן שבו כל אחד צורך אקטואליה על פי השקפת עולמו. זה מאוד מזכיר את הציטוט של מארק טווין "קודם יהיו כל העבודות בידיך ואז תוכל לסלף אותם כאוות נפשך". כל אחד עושה זאת כי אנו בני אדם, ואנו לא יכולים להשתחרר מהשקפת העולם שלנו שאנו מסתכלים על המציאות.

     

    במקרה הזה מדובר על עניין שונה - מדובר על היסטוריון שבכוונת מכוון מחבל במידע שקיים בידיו ככל הנראה כדי להשיג מטרה שהוא כנראה סימן לעצמו מראש. 

     

    ניטשה קבע ש"אמת היא שקר שחוזרים עליו הרבה פעמים" - ובמקרה הזה העיוות של מילשטיין, הפך להיות פזמון חוזר בחלקים נרחבים מהאוכלוסיה, הוא הפך להיות בזמנו אחד ההצדקות עליהם התבסס עמיר לרצח רבין, ואחת הדרכים שתומכיו הרבים של עמיר מצדיקים את המעשה.

     

     

    צטט: א ח א ב 2019-11-15 09:24:51

    אורי מילשטיין הסטוריון שנוי במחלוקת.

    במקרים רבים הוא מערבב בין פרשנות, דעה אישית ובין עובדות.
    קרבות נבי סמואל, שיירת נתיב הל"ה זוכים אצלו לסיקור מעוות ותלוש מהמציאות ומהמידע שהיה בפני מקבלי ההחלטות.

    הקרב הוא ממלכת אי הוודאות. טעויות קורות. גם החלטות נכונות עשויות להביא לכישלון. 
    אם פרשת אלטלנה הייתה מתרחשת ברוסיה, ארה"ב, אנגליה או צרפת סביר להניח כי לא היו ניצולים כלל.
    גם מי שהיה מגיע לחוף היה מוצא להורג עקב מרד בזמן מלחמה.

      15/11/19 09:24:

    אורי מילשטיין הסטוריון שנוי במחלוקת.

    במקרים רבים הוא מערבב בין פרשנות, דעה אישית ובין עובדות.
    קרבות נבי סמואל, שיירת נתיב הל"ה זוכים אצלו לסיקור מעוות ותלוש מהמציאות ומהמידע שהיה בפני מקבלי ההחלטות.

    הקרב הוא ממלכת אי הוודאות. טעויות קורות. גם החלטות נכונות עשויות להביא לכישלון. 
    אם פרשת אלטלנה הייתה מתרחשת ברוסיה, ארה"ב, אנגליה או צרפת סביר להניח כי לא היו ניצולים כלל.
    גם מי שהיה מגיע לחוף היה מוצא להורג עקב מרד בזמן מלחמה.

      4/11/19 17:38:
    תודה
      4/11/19 16:56:

    בשמחה.
    1. התיאור של מילשטיין מופיע בספר "דרך רבין ומורשתו". פרקים ממנו ניתן למצוא גם אונליין באתר News1. בלינק הבא
    https://www.news1.co.il/Archive/002-D-87915-00.html יש חלק מהתיאורים המעוותים (גם במקומות נוספים).

     

    אם תעיין בתיאור של מילשטיין באותו לינק תגלה שהוא כותב:

    '(אלון) נסע למטכ"ל ברמת-גן... ידין הטיל על אלון את הפיקוד על תל אביב, ואמר: "תפקידך החדש עשוי להיות הקשה ביותר שהיה לך עד כה"...
    אלון הציע להכין תותח במצב של כוננות, ולאיים על האצ"ל בהפגזת האונייה. אם אצ"ל לא ייכנע לאיום, יש לפתוח באש על האונייה עד טיבועה. בן-גוריון וידין השיבו בחיוב להצעתו, ולא סיפרו לו כי כבר פקדו להציב סוללת תותחים במצב הכן.

     

    כלומר אם מילשטיין היה טורח לקרוא את מה שהוא כתב שתי פסקאות קודם הוא היה מגלה שההחלטה התקבלה במטכ"ל ברמת גן בעוד רבין היה נצור במטה הפלמ"ח בחוף הים בתל אביב.'

     

    2. העדות הטובה לגבי ההחלטה על התותח נמצאת בעדות של אלון עצמו: 

    http://yigal-allon-centre.org.il/blog/%D7%94%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A9%D7%94-%D7%96%D7%A8%D7%A2-%D7%94%D7%A4%D7%95%D7%A8%D7%A2%D7%A0%D7%95%D7%AA/

    והנה חלק מדבריו:

    "פניתי למטכ"ל של צה"ל ובקשתי שיטיל על חיל התותחנים – שלא היה נתון לפיקודי – לירות כמה פגזי הפחדה לקרבת "אלטלנה"".

    מכאן אפשר להבין ש: 1. ההחלטה על הירי הייתה של אלון (או של בן גוריון וידין בגרסאת מילשטיין). 2. עצם הירי עצמו לא היה נתון למרות הפלמ"ח לכן רבין לא היה יכול להשתחל לשרשרת הפיקוד של הירייה. ההוראה שאלון נתן היה לירות לקרבת אלטלנה - והעדות של רבין כאילו ירו כדי לפגוע - היא של מי שלא היה מעורב בעניין בפועל.


    3. הציטוט המלא נמצא בספרו של יצחק רבין פנקס שירות, כרך שני, עמוד 568.

    אפשר לאתר אותו במלא מקומות באינטרנט. אפילו בערך "אלטלנה" בויקיפדיה. 

      4/11/19 11:47:
    תוכל בבקשה לצייו את המקורות שעליהם אתה הסתמכת? 1. סתירת הקביעה שרבין היה אחראי להפעלת "התותח הקדוש". 2. ציטוט תיאור הקרב ע"י רבין (המכיל את הקטע שלטענתך הושמט ע"י מילשטיין). כתיבתו ההיסטוריונית של מילשטייו אכן מוטה, בתואם לתיאורית הקיום שפיתח, וידועות גם המחלוקות לגבי העובדות שהיו לו עם מאיר פעיל ז"ל לגבי אירועי מלחמת השחרור, ובעיקר לגבי הערכתם. רק לאחרונה הגיעו לתקשורת תלונות היסטוריונים נגד הסתרת מסמכים מתקופת מלחמת השחרור ע"י הצבא מנימוקים שאינם עינייניים. עדין לא הייתי פוסל על הסף את תיאורי העובדות בלי לנמק מדוע אני מעדיף תיאור זה על פני תיאור אחר, או עדות זו על פני עדות אחרת. (ראה לדוגמה תיאור נפילת משמר הירדן כפי שהביא יצחק נוי בתכניתו "שבת עולמית" מיום 2/11/19) מעטים ההיסטוריונים החולקים על הדקדקנות שמילשטיין גילה באיסוף ובניתוח אירועים של מלחמת יום הכיפורים.

    אלטלנה - הקרב על הזיכרון

    5 תגובות   יום ראשון, 3/11/19, 11:16

    פרשת אלטלנה (שסוקרה בפוסטים האחרונים) ממשיכה ללוות אותנו גם היום. האחרון שהעלה אותה לסדר היום הוא בנו של ראש הממשלה שציץ :”רבין רצח ניצולי שואה באלטלנה", מעין הדהוד לדבריו של יגאל עמיר (הרוצח של רבין) שכינה את קורבנו "הרוצח מאלטלנה".

     

    עם כל הכבוד ליגאל עמיר המקור של האמירה "הרוצח מאלטלנה" מגיע דווקא מההיסטוריון אורי מילשטיין. שלושה ספרים הקדיש ההיסטוריון לרבין. היחס שלו למושא כתיבתו מתגלה בדברי השבח שהוא העניק לרוצחו של רבין יגאל עמיר, ובטענה שהרצח "הוא תוצר של המחקרים וההרצאות שלי". בכל פעם שהשם "רבין" מוזכר בכתביו של מילשטיין, יש תחושה כאילו מישהו הפעיל את הרעשן לאחר שהשם המן הוזכר במגילת אסתר. כך לדוגמה מתאר ההיסטוריון את התנהגותו של רבין לנוכח המתקפה של של האצ"ל על מטה הפלמ"ח: “כמו טבחים, נהגים ואנשי מפקדה לא-קרביים, המנצלים לעתים הזדמנויות להפעיל את נשקם מול אויב חסר-ישע, כך נהג רבין במשבר עם אצ"ל.”

     

    אפשר להתווכח עם הפרשנות הזו של תמונת הקרב (אנשי האצל הפגיזו את המטה בטילים נגד טנקים והטילו עליו מצור), אבל יש פרטים שקשה להתווכח אליהם. הראשון הוא האחריות להפגזה על אלטלנה. על פי מילשטיין האחריות להפעלת "התותח הקדושהוא מעשה ידיו של רבין (אחרי תיאור הירי הוא מצטט את דבריו של רבין שהפגיעה היתה במתכוון – כאילו הוא נתן את ההנחיות להפגזה). בפועל לרבין לא היה קשר להחלטה על ההפגזה, ההחלטה נפלה במטה הכללי על ידי בן גוריון, ידין ויגאל אלון, בזמן שרבין היה נצור במפקדת הפלמ"ח. רבין גם לא היה בשרשרת הפיקוד להפעלת התותח עצמו - שהופעל על ידי חיל התותחנים ללא שום קשר למטה הפלמ"ח.

     

    אם במקרה "התותח" עוד ניתן לטעון שמדובר בטעות סופרים, המשך התיאור ההיסטורי של מילשטיין חמור שבעתיים. גם כאן מצטט ההיסטוריון את רבין "האונייה בוערת. קולות של פיצוצי תחמושת בוקעים ממנה. אנשים קופצים מסיפונה לים. אנשי האצ"ל שעל החוף נתקפים היסטריה, צווחים: בגין על האונייה... אש-תופת בעוצמה בלתי-רגילה, מכל כלי-הנשק, נפתחה לעבר האונייה. משקעי השנאה של אנשי הפלמ"ח וה"הגנה" כלפי הארגונים ומנהיגם מצאו ביטויָם בעוצמת האש".

     

    זוהי כמובן עדות רבת עצמה שמראה את השפל עליו הגיעו אנשי הפלמ"ח. אלא שהטקסט המצוטט לא נגמר שם. כך הוא ממשיך: “איני יודע אם מנחם בגין נמצא על האונייה. אני יודע שהאונייה בוערת, שהפרשה הזאת מחוסלת ואין צורך בנפגעים נוספים. אני עושה כל מאמץ, יחד עם המפקדים האחרים, להפסיק את האש". את החלק הזה מדבריו של רבין ההיסטוריון בחר להשמיט. במקרה זה הציטוט החלקי עיוות לחלוטין את הטקסט המקורי. אם לא די בכך, כדי לוודא שהמסר השקרי יעבור מילשטיין מוסיף בסוף הציטוט: "הירי על אלטלנה הבוערת הוא אחד ממעשי התועבה הנוראים ביותר שעשו יהודים בעת החדשה והוא גרם ליגאל עמיר ולחבריו לכנות את יצחק רבין הרוצח מאלטלנה". זוהי כבר אינה טעות, אלא הטעייה מכוונת.

     

    מילשטיין הוא אדם פרטי, וכמובן שיש לו זכות לדעותיו. לא לי לשפוט אם מדובר בהיסטוריון, תועמלן או בסתם בדאי. הדבר החמור הוא שהעיוות של מילשטיין הפך להיות סוג של פזמון חוזר. הוגים ימניים פשוט עושים לו העתק הדבקכך ניתן למצוא את העיוות הזה בטקסטים שונים של כתבים כמו ארא"ל סגל, שבשל זמנם העמוס כלל לא טרחו לבדוק את המקור שלהם. ואולי העצלנות היא שורש הבעיה. לא רק ההעתק הדבק (בלי לבדוק כלל את המקור), אלא הנוחות להפוך את ההיסטוריה למאבק בין טוב לרע, בו אני כמובן מייצג את הטוב, ומי שחולק עלי שייך לרע. נדמה לי שאם השחקנים הראשיים בפרשת אלטלנה היו מתאמצים ולו קצת לצאת מהשבלונה המחשבתית הזו, כל הטרגדיה הזו היתה יכולה להסתיים אחרת.

    דרג את התוכן:

      בניחותא

      בעיקר על המובן מאליו - כל כך מובן עד שכמעט שוכחים שהוא קיים.

      פרופיל

      עצבן
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין