כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    נא להכיר: ארכיון אלברט איינשטיין בירושלים

    0 תגובות   יום רביעי, 6/11/19, 18:17

     

    ''

                 אלברט איינשטיין ובן גוריון    [צילום: לעמ]

     

    נא להכיר: ארכיון אלברט איינשטיין בירושלים

    ארכיון אלברט איינשטיין באוניברסיטה העברית בירושלים אינו ידוע ולא מוכר לרוב רובו של הציבור, ולא רבים זכו לבקר בו '' במסגרת אירועי "בתים מבפנים" בירושלים התאפשרה לקהל הצצה לארכיון שבו שמורים כתבי יד של אלברט איינשטיין, ובהם המסמכים המקוריים של "תורת היחסות"


    מאת:אלי אלון


    סיפור חייו>נישואיו למילבה מאריץ'>מפרסם את "תורת היחסות הפרטית">תורת היחסות הכללית>ביקורו בארץ ישראל>מכתב לנשיא רוזוולט>מותו של "הגאון מבין הגאונים"

     

    ▪  ▪  ▪

    במסגרת אירועי "בתים מבפנים", סוף שבוע של בתים פתוחים בירושלים שנערך בסוף השבוע (31.10.19 -2.11.19) ולרגל מלאות 140 שנה להולדתו של אלברט איינשטיין, מגדולי הפיזיקאים בכל הזמנים, אבי תורת היחסות וחתן פרס נובל, ניתנה לציבור הזדמנות לגלות את ארכיון אלברט איינשטיין הנמצא בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם, שבו שמורים כתבי יד של אלברט איינשטיין, מכתבים שכתב ונכתבו אליו, תצלומים שלו והעתקים מדויקים (פקסימיליות) של טקסטים פרי עטו וכן נמצאת בארכיון ספריתו של אלברט איינשטיין.

    הבאים לארכיון במסגרת אירועי "בתים מבפנים", ביקרו בספריתו של אלברט איינשטיין ושמעו הרצאה מפי פרופ' ברק קול, על הארכיון, על סיפור חייו ותגליותיו של איינשטיין ועל הקשר המיוחד שלו לאוניברסיטה העברית. ארכיונאית ארכיון איינשטיין, חיה בקר מספרת לי כי קיימת תוכנית להקים בירושלים מוזאון אלברט איינשטיין שבו יוצגו לציבור כתביו ופריטים הקשורים לאלברט איינשטיין והמקום עשוי להוות אטרקציה תיירותית לתיירים רבים. איינשטיין הוא אחד המדענים החשובים והידועים בהיסטוריה, גאון ואיש רוח. המוכר בכל העולם, שמו הפך למילה נרדפת לגאונות.

    לאלברט איינשטיין היה יחס מיוחד לישראל, ובכלל זה לאוניברסיטה העברית. הוא תרם רבות להקמתה ולביסוסה של האוניברסיטה, נמנה עם חבר הנאמנים שלה וכיהן בתפקיד יושב הראש הראשון של המועצה האקדמית. בצוואתו הוריש את הונו הרוחני לאוניברסיטה, וכבעלת זכויות יוצרים בכתביו וקנינו הרוחני נהנית האוניברסיטה העברית שנים הרבה מתמלוגי זכויות יוצרים בסדר גודל של מיליוני דולרים בשנה. נמסר כי כתבים ופריטים מקוריים הקשורים לאלברט איינשטיין שנמצאים ברשות ארכיון איינשטיין שמורים ב"מקום סודי" מ"טעמים מובנים"
    .
    ''

         תעודת הציונים של אלברט איינשטיין.ום: באדיבות ארכיון איינשטיין


    אלברט איינשטין - סיפור חייו

     

     אי-אפשר לדבר על ארכיון אלברט איינשטיין מבלי לספר את סיפור חייו. הוא נולד למשפחה יהודית בעיר אולם שבקיסרות הגרמנית ב-1879, בנם בכורם של הרמן איינשטיין איש עסקים ופאולינה לבית קוך.


    כשהיה בן כמה שבועות עברה משפחתו לעיר מינכן. הוא למד בבית הספר העממי הנוצרי-הקתולי במינכן והיה הילד היהודי היחיד שלמד באותן שנים בבית הספר. בבית קיבל שיעורים פרטיים ביהדות. בנעוריו הוא נחשף לספרי מדע פופולרי ומתחיל להתעניין בתחומי מדע וטבע.

    בשנים 1894-1888 היה תלמיד בבית הספר התיכון לויטפולד במינכן. איינשטיין לא מסיים לימודיו בבית ספר זהץ הוריו עוקרים למילנו איטליה בשנת 1894 והוא מצטרף אליהם.

    בניגוד למה שפורסם ורווח בציבור שאיינשטיין נכשל בלימודיו והיה תלמיד לא טוב, האמת היא שאיינשטיין היה תלמיד טוב ואף הצטיין בלימודי מתמטיקה ופיזיקה. בצילום תעודת הציונים שלו הנמצאת בארכיון ושהוצגה בפני המבקרים, ובהם כותב שורות אלה, ניתן לראות כי איינשטיין קיבל בפיזיקה ומתמטיקה ציון 6 שנחשב אז בבית ספרו לציון המרבי-הגבוה. באנגלית אומנם קיבל ציון 3 אבל בסך-הכל היה תלמיד טוב.

    ב-1896 הוא מוותר על אזרחותו הגרמנית ועובר ללמוד בציריך שוויץ. בגיל 18 מתקבל איינשטיין ללימודים גבוהים של פיזיקה ומתמטיקה במכון הפוליטכניק בציריך. בקורס למתמטיקה במכון בשוויץ בו הוא לומד, מכיר איינשטיין בשנת 1900 צעירה סרבית בשם מילבה מאריץ' המבוגרת ממנו ב-4 שנים שהייתה האישה היחידה בקורס. מתפתח בניהם רומן.

    איינשטיין חיזר אחרי מאריץ', סטודנטית אינטלקטואלית, בלהט. השניים שמרו על יחסיהם בסוד. משפחתו של איינשטיין התנגדה לקשר בניהם. בין השניים מתנהלת חליפת מכתבי אהבה נרגשים. ייתכן שכמה מהם נמצאים בארכיון איינשטיין.

    נישואיו למילבה מאריץ'


     

    כששבה מילבה לסרביה ב-1901 לאחר שסיימה לימודיה בשוויץ, היא מגלה שהיא בהריון. ב-4 בפברואר 1902 היא יולדת בסרביה את בתם הבכורה ליזרל אותה לא פגש אלברט איינשטיין מעולם. לא ברור מה עלה בגורלה של ליזרל. ההשערות הן כי נפטרה או נמסרה לאימוץ.

    במחצית 1902 מצא אלברט משרה כמומחה טכני במשרד הפטנטים בברן. כחצי שנה לאחר מכן ב-6 בינואר 1903 הוא נושא לאשה את מילבה מאריץ' באולם העירייה של ברן. מילבה הייתה אז בת 28 ואלברט היה בן 24 וכעבור שנה ב-1904 נולד בנם השני הנס-אלברט. ביולי 1910 נולד לזוג מילבה ואלברט בן נוסף, אדוארד.

    מפרסם את "תורת היחסות הפרטית"

     

    בשנת 1905 מפרסם איינשטיין בכתב עת יוקרתי לפיזיקה בזה אחר זה ארבעה מאמרי מחקר. מאמרים אלה נחשבים לפורצי דרך ולאבני יסוד בפיזיקה המודרנית, ששינו את התפיסות שהיו מקובלות עד אז לגבי הקשרים שבין מרחב, זמן וחומר.

    בין המאמרים מאמר על תורת היחסות הפרטית בו הסביר תופעות פיזיקליות הקשורות למהירות רגילה ולמהירות האור. על בסיס תורת היחסות הפרטית הציג את המשוואה הידועה שלו הנוסחה "E=mc²" הקובעת כי אנרגיה שווה למסה כפול מהירות האור בריבוע. והיא כידוע אחת הנוסחאות הפיזיקליות המפורסמות בהיסטוריה.

    בתחילת 1906 איינשטיין מוסמך לדוקטור בפיזיקה באוניברסיטה של ציריך ומקודם בדרגתו בעבודתו במשרד הפטנטים. ב-1908 פורש איינשטיין מעבודתו במשרד הפטנטים וכעבור זמן קצר מתמנה לפרופסור חבר לפיזיקה עיונית באוניברסיטת ציריך. ב-1911 התמנה לפרופסור גם באוניברסיטת קארל בפראג ומתקרב לקהילה היהודית בפראג.

    ב-1914 הוא מתמנה למנהל המכון לפיזיקה על שם הקיסר וילהלם באוניברסיטת הומבולדט בברלין. ומתאפשר לו שם לעסוק ולהתמקד במחקר בלבד, מבלי שתידרש ממנו חובת ההוראה
    .

    ''
    י

    אלברט איינשטיין עם רעייתו עם מאיר דיזינגוף בביקורו בתל אביב 1923באדיבות ארכיון תל אביב 

     

    תורת היחסות הכללית

     

    בשנת 1915 פרסם איינשטיין את תורת היחסות הכללית, ששינתה מן היסוד את כל מה שהיה ידוע עד לאותה עת על תפיסת הזמן והמרחב. תורה מהפכנית זו לא מתקבלת על-ידי מדענים רבים המתנגדים לה aטענו כי התיאוריה לא הוכחה, ואף נערכו כינוסים מדעיים כנגד התיאוריה של איינשטיין.

    ב-1919 יוצאים חוקרים צוותי חקירה מטעם החברה הבריטית המלכותית והחברה האסטרונומית המלכותית לברזיל ואפריקה להביא הוכחות לאמתותה של תיאורית "תורת היחסות" של איינשטיין. הם בוחנים את התיאוריה באמצעות תצפיות בשעת ליקוי חמה, ויוצאים בהכרזה שהתיאוריות של איינשטיין אוששו וכי התיאוריה נכונה.

    ב"ניו-יורק טיימס" ובעיתונים ידועים נוספים מדוחים על הכרזת החוקרים בכותרות סנסציוניות. איינשטיין זוכה לפרסום עולמי ובן לילה הופך לדמות ידועה בכל העולם. ב-14 בפברואר 1919 מתגרש אלברט איינשטיין מרעייתו מילבה ומתחתן עם אלזה לוונטל בת דודתו עימה ניהל מערכת יחסים ממושכת עוד כשהיה נשוי למילבה.

    איינשטיין היה מועמד פעמים רבות לזכיה בפרס נובל על תורת היחסות, אך נדחה שוב ושוב, בנימוק כי התיאוריה שלו לא הוכחה ואינה מבוססת דיה ויתכן ןהיו סיבות נוספות, כמו אנטישמיות למשל. רק ב-1922 הוענק לו פרס נובל (רטרואקטיבית לשנת 1921). המעניין שהפרס הוענק לו על "גילוי האפקט הפוטואלקטרי" אף על-פי שעברו למעלה מ-15 שנים מאז גילויו ולא על תורת היחסות שנחשבה עדיין באותן שנים שנויה במחלוקת.

    בשנת 1930 חלה בנם הצעיר של אלברט ומילבה איינשטיין, אדוארד בסכיזופרניה ואושפז במוסד פסיכיאטרי. בנם הנס אלברט, לימים פרופסור באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס' נפטר בארצות הברית בשנת 1973. אדוארד נפטר ב-25 באוקטובר 1965 בשווייץ. מילבה נפטרה ב-1948.

    איינשטיין כדמות מוכרת בכל העולם, הפך למרצה מבוקש. וערך מסע הרצאות וטיולים ברחבי העולם כשנלוות אליו רעייתו החדשה אלזה.

    ביקורו בארץ ישראל

     

    ב-2.2.1923, איינשטיין ורעייתו אלזה מגיעים לביקור בארץ ישראל' ביקורם היחידי בארץ. הם אורחי כבוד של העיר תל אביב ומתקבלים בקבלת פנים על-ידי מאיר דיזנגוף ונכבדי העיר. איינשטיין מגיע גם לירושלים ובאחד החדרים במבנה שהועמד לרשות האוניברסיטה על הר הצופים, שהוחל אז בהקמתה, איינשטיין מרצה על תורת היחסות.


    בפתח דבריו קרא כמה מילים בעברית. איינשטיין מתקרב יותר ויותר לנושאים הציוניים. הוא מסייע לחיים ויצמן לייסד את האוניברסיטה העברית, מגייס תרומות להקמתה, מציע דרכים מדעיות לפיתוח וקידום הארץ ויוצא במשלחת ציונית לארצות הברית יחד עם חיים ויצמן. כמו-כן הוא משתתף בכינוס ציוני בברלין.

    בעקבות התחזקות הנאצים בגרמניה מולדתו ב-1932, מחליט איינשטיין להגר לארצות הברית. הנאצים שורפים את כתביו, ושודדים את רכושו. לאיינשטיין, שהיה באותה עת במסע הרצאות באנגליה היה ברור שלא יחזור לגרמניה. מדינות רבות הציעו לו מקלט ומספר אוניברסיטאות חיזרו אחריו. איינשטיין יוצא ב-1933 לארצות הברית ומצטרף למכון למחקר מתקדם בעיירה פרינסטון שבניו גרזי בארצות הברית. רעייתו אלזה מצטרפת אליו לארצות הברית.

    אלזה נפטרה כעבור שלוש שנים ב1936 ממחלת לב. לזוג לא היו ילדים. איינשטיין אימץ וגידל את שתי בנותיה של אלזה מנישואים קודמים. ב-1940 הוא מקבל אזרחות אמריקנית תוך שהוא מחזיק גם באזרחות שוויצרית. לאחר מכן עברה מזכירתו, הלן דוקאס להתגורר עמו. לאיינשטיין הייתה אחות בשם מאיה וכשלקתה בשבץ מוחי כך מספרים, סעד ותמך בה בנאמנות. מאיה נפטרה ב-1948.

    מכתב לנשיא רוזוולט

     

    לאורך כל חייו, היה איינשטיין פציפיסט והתנגד למלחמות, אולם כשהתברר לו כי הגרמנים עוסקים בניסיונות לפתח נשק גרעיני ונוכח הסכנה המאיימת על העולם, פנה באיגרת יחד עם אחרים לנשיא ארצות הברית דאז, רוזוולט, בהמלצה לבחון אפשרות לפיתוח נשק גרעיני.

    איינשטיין הביע חשש כי מדענים וחוקרים שהכיר, שהיו ולמדו איתו בברלין ונהפכו לנאצים, עלולים להתקדם בחקר האנרגיה האטומית שיביא בסופו של דבר לפיתוח נשק גרעיני בשירות הנאצים. רוזוולט קיבל את דעתם של איינשטיין וחבריו ומאמץ את "פרויקט מנהטן" לפיתוח פצצת אטום.

    בסוף מלחמת העולם השנייה כשפצצות אטום אמריקניות החריבו את הערים היפניות הירושימה ונגסקי וגרמו לאסון מותם של אלפים רבים חפים מפשע ואסון לשנים רבות, איינשטיין הבין עד כמה הרסני הנשק האטומי והחל לדבר נגדו בכל הזדמנות.
    ''

    ברט איינשטיין גבעת רם [צילום: אלי אלון]

     

     מותו של "הגאון מבין הגאונים

    ▪  ▪  ▪

     

    כשנפטר הנשיא הראשון של מדינת ישראל חיים ויצמן ב-1952 איינשטיין מקבל מבן גוריון הצעה לכהן כנשיא השני. איינשטיין דוחה את ההצעה בנימוס וכותב מכתב לבן גוריון בו הוא מודה לו על הצעתו ומסביר כי אינו בעל כישורים מתאימים לתפקיד זה.

    שלוש שנים אחר כך נפטר איינשטיין ב-18 באפריל 1955 בשעה 1:15 בלילה בבית החולים בפרינסטון בעקבות מפרצת באבי העורקים והוא בגיל 76. למרות שאיינשטיין ביקש לשרוף את גופו לאחר מותו הפתולוג שימר את עינו ומוחו ובהמשך שלח פרוסות מהמוח של איינשטיין לחוקרים שביקשו לחקור אותו.

    הדבר עורר תרעומת וזעם בקרב חוגים רבים. טקס שריפת גופתו של איינשטיין היה מצומצם והשתתפו בו כמה ממכריו של איינשטיין. מקום פיזור אפר גופו של איינשטיין לא פורסם, לפחות לא ברבים. בצוואתו האחרונה משנת 1950 ממנה איינשטיין את נאמנו אוטו נתן ומזכירתו הלן דוקס כנאמנים על עזבונו. על-פי צוואתו הועברו ארכיונו וכתביו של איינשטיין לאוניברסיטה העברית בירושלים.

    ב-1999 שבועון "טיים" בחר באלברט איינשטיין כאיש המאה. נכתב עליו: "הגאון מבין הגאונים שגילה בכח מחשבה בלבד שהיקום אינו מה שסברנו".

     נא להכיר: ארכיון אלברט איינשטיין בירושלים

    ''

    ספרייתו של אלברט איינשטיין בארכיון איינשטיין בירושלים

    נא להכיר: ארכיון אלברט איינשטיין בירושלים   ארכיון אלברט איינשטיין באוניברסיטה העברית בירושלים אינו ידוע ולא מוכר לרוב רובו של הציבור, ולא רבים זכו לבקר בו '' במסגרת אירועי "בתים מבפנים" בירושלים התאפשרה לקהל הצצה לארכיון שבו שמורים כתבי יד של אלברט איינשטיין, ובהם המסמכים המקוריים של "תורת היחסות"אלי אלון   |   לסיפור המלא

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות