כותרות TheMarker >
    ';

    מאבק סביבתי שמפגר לעומת דחיפות הנושא

    1 תגובות   יום שבת, 9/11/19, 17:21

    קיימות בבלגן

     

    המאבק למניעת הכחדה אינו מתקדם כראוי, לפחות לא בישראל. הסיבות לכך הן כמה. מי אמור לחולל שינוי: הממסד הפוליטי או הציבור או גם וגם?; ריבוי-יתר של ארגונים שעוסקים לעיתים בנושאים קרובים, אבל עם מנגנון ארגוני נפרד ובלי קשר משמעותי ביניהם, כשאין גורם מאחד; היעדר כיוונים מעשיים מוגדרים: יש כנסים ופעילויות, והם תורמים למודעות, אבל אין להם המשך מעבר לַכאן ועכשיו; מורכבות הנושא: עם מי רוצים לפעול – מבוגרים או צעירים, באזור הקרוב או במסגרת ארצית, מה מקום הרגולטורים שמופיעים במסגרת 52 "יחידות סביבתיות" ו"איגודי ערים" הכפופים למשרד להגנת הסביבה, מה מקום ותפקיד הרשויות המקומיות; איך ניתן לפעול באופן אפקטיבי בתוך בתי הספר: מי יוביל את הפעילות עם התלמידים – גורמים מקצועיים או הצוותים החינוכיים, ואם הצוותים החינוכיים – מי יכשיר אותם לכך, מי יאשר את תכניות הפעילות עבור התלמידים בגילאים השונים, מה התפקיד של משרד החינוך או הנהלות בתי הספר בכך; וכך הלאה.


                בישראל אין ממשלה מתפקדת מזה זמן, ומזה זמן רב אין משרד מתפקד להגנת הסביבה. בכדי לפשט את הדיון יש לחלקו לשני נושאים עיקריים: כלכלה – וחינוך.


                הנושאים הכלכליים הרבים – בתחומי פליטת גזים רעילים מארובות, זיהום מתחבורה יבשתית ואווירית, מזון מן החי, בינוי בזבזני, צריכת-יתר, מיחזור חלקי בהחלט, בזבוז מים וחשמל, המשך השימוש בנייר מודפס במקום דיגיטציה ועוד – הנושאים הרבים הללו צריכים להיות באחריות הגופים הכפופים למשרד להגנת הסביבה, חרף חולשתו, כלומר היחידות סביבתיות ואיגודי הערים. הנושא כולו צריך להיות באחריותו של מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה ואנשיו, שיהא עליהם להתעשת. המנכ"ל ישמש כ-hub בפעילות משותפת עם שאר משרד הממשלה. המשרד להגנת הסביבה אינו אמור לעסוק בנושא השני שהוזכר: חינוך. בכך צריכים לעסוק גורמים אחרים שקיימים בשפע רב.


                תחום החינוך עצמו הוא רב ממדי ומורכב להפליא: משרד החינוך, מחוזות, רשויות מקומיות, מנהלות/ים, ארגונים פרופסיונליים, מורים, תלמידים, הורים ועוד. המשרד להגנת הסביבה אינו צריך ואינו יכול לנהל את כל אלה, אבל צריך כמובן להיות בקשר ולראות שנעשים דברים במסגרות החינוכיות. באיטליה, כפי שקראנו השבוע, הודיע שר החינוך שמשנת 2020 תהיה למידה של נושא הקיימות-בהתחממות בכל בתי הספר. דוגמא מצוינת ללכת בה, אבל בספק אם ירימו אצלנו כפפה כזאת, כאשר הממשל שרוי באי-ודאות יותר מאי-פעם בתולדות המדינה.


                אי-לכך, הארגונים הסביבתיים צריכים לקחת על עצמם את הכשרת המורים לקראת פעילות ענפה בבתי הספר. הם צריכים לקחת חלק באירועים ארציים, אבל לדעת שאחרי אירוע ארצי – חוזרים הביתה לנוח. תפוקה מעשית רבה לא יוצאת מזה. אחד היעדים המרכזיים של פעילות ארצית או עולמית היא יצירת מודעות למצב, אבל גם המודעות כבר אינה עושה הרבה. אם אנשים אינם יודעים מה נדרש מהם, הם עלולים להידרדר למפח-נפש ולתחושה של חוסר אונים ודכאון. האחריות לעשיה "כלכלית", כפי שכתבתי למעלה, היא של מנכ"לות המשרד להגנת הסביבה, ועלינו לכלול  דרישה לתקציבים גדולים בהרבה מן המיליארד הבודד שמגיע אליה מן המדינה.


                פעילות עם כלל בתי הספר בגילאים השונים מחייבת הכשרה של הצוותים החינוכיים, שרק הם יכולים לקחת על עצמם את המסה האדירה של מאות-האלפים. ארגוני הקיימות, יחד עם משרד החינוך, צריכים להעמיד לנגד עיניהם את החינוך כיעד מרכזי של קיומם ופעולתם. יש מקום לשיתוף פעולה עם המשרד להגנת הסביבה, אבל רק בתחומי השקה ברורים: מיחזור, צריכת-יתר, חסכון, שינוי הרגלי אכילה וכיו"ב. גם לחינוך חייבים להיות יעדים יישומיים-מעשיים בכדי "שיתפוס", אבל אלה הם גבולות הגזרה.

     

     תוצאת תמונה עבור תמונות של קיימות

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        9/11/19 23:29:

      *

       

      הממשלה לא מתפקדת, ולא אף אחד ממשרדי הממשלה, לא כמו שצריך.

      ארגונים התנדבותיים ואזרחים לוקחים יוזמה בכל שטחי החיים כי השלטונות עושים את תפקידם כסת"ח, למראית עין בלבד, ותוך ניגוד עניינים.

      שרים רבים אחרי תום כהונתם עוברים לחוגים המסחריים בעלי העניין עליהם פיקחו....לתפקיד רב מעלה...זה אומר הכל

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין