כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    0

    עו"ד בני דון יחייא: חידושי פסיקה 29

    0 תגובות   יום שלישי, 12/11/19, 12:23

     

    ''

     

    סקירת פסקי דין חדשים מעניינים על דיני משפחה
    של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים

     

    מאת עו"ד בני דון-יחייא

     

    רשימה זו מופיעה באתר החדש שלי:

    http://interget.co.il/

     

    לרשימות נוספות ולחומר מגוון אתן ואתם מוזמנות
    ומוזמנים לבקר באתר וכן לשתף רשימה זו

    ''


    האפוטרופסות של אם
    שנטשה את בנה ונעלמה - הושהתה

     

    פסק דין מיום 3.6.19 של בית המשפט למשפחה בחיפה

     

    א"פ 32867-03-19, השופטת אלה מירז

     

    בית המשפט למשפחה הורה על השהייה לזמן בלתי מוגבל של אפוטרופסות אֵם משום שנטשה את בנה (כיום בן 10.5) לפני כשנתיים ועברה למקום לא ידוע. נקבע כי האב, "העושה חיל בגידולו ובהכלת קשייו של הילד", ישמש אפוטרופוס יחיד לילד בלי שתידרש הסכמה או חתימה מטעם האם לכל פעולה שבדעת האב לבצע למען הילד.

     

    עם זאת קבעה השופטת מירז כי האֵם תהא רשאית בעתיד לפעול לשינוי מעמדה המופקע של האפוטרופוסות הטבעית שלה.

     

    התביעה התקבלה למרות שהנתבעת, האם, לא קיבלה אותה ואף לא ננקטו הליכים של "תחליף המצאה", כפי שנהוג בעת שלא ניתן לאתר נתבע. השופטת כתבה כי אינה מוצאת לנכון לעכב את מתן פסק הדין משום "שאין לגרום לאב ולילד עינוי דין בדמות ניסיון לאתר, בשנית ובשלישית, את מקום הימצאה של האם. בהינתן כי האם נעלמה מחייו של בנה, ולא יצרה כל קשר או הותירה פרטים לאיתורה, ולוּ במקרה חרום, היא אינה יכולה להסתמך או לצפות לזהירות יתר מצד בית משפט בעמוד בפניו אב ובנו המשלמים מידי יום ביומו את מחיר מעשיה וזקוקים לסעד".

     

    פסק הדין ניתן בתביעת האב לקבלת אפוטרופסות בלעדית כלפי בנו, וכפועל יוצא מכך - לשלילת האפוטרופסות הטבעית הנתונה לאֵם מתוקף חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות.

     

    הילד מתמודד עם הפרעות קשב וריכוז, לקויות קוגנטיביות, לקוּת רגשית וקושי בהבנה ועיבוד מידע. הוא מקבל טיפול תרופתי ומצבו מצריך מעקב פסיכולוגי, פסיכיאטרי ונוירולוגי. טיפולים רפואיים כפופים להסכמת שני ההורים, אך היעלמותה של האם מקשה על האב ואינה מתיישבת עם טובת הילד.

     

    ***

     

    סעיף 14 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות קובע: "ההורים הם האפוטרופסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים". שלילה או הגבלה של האפוטרופסות תיתכן מתוקף הוראות סעיף 27 לחוק, נסיבות שלא התקיימו בתיק זה. סעיף 27 קובע:

     

    "הורה של קטין שבית משפט שלום נקט כלפיו בדרך האמורה בסעיף 3(3) או (4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה) רשאי בית המשפט לשלול ממנו את אפוטרופסותו על הקטין או להגבילה. הוא הדין אם הוכח להנחת דעתו של בית המשפט כי נתמלאו התנאים שבהם היה בית משפט שלום נוקט כלפי ההורה בדרך האמור".

     

    סעיף 15 לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות יוצק תוכן לאותה אפוטרופסות טבעית שעליה מצהיר סעיף 14 לחוק. בסעיף 15 נקבע:

     

    "אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח-יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו, והסמכות לייצגו".

     

    את המילים "רשות להחזיק בקטין" שבסעיף הנ"ל פירש בית המשפט העליון כך:

     

    " 'הרשות' הנתונה להורים כאפוטרופוסים טבעיים להחזיק בקטין אין מובנה הענקת 'חירות' להורים לבחור בין החזקת הקטין על ידיהם לבין הסרת הדאגה להחזקתו. אין החוק מתיר להם להתנער מחובה זו... על כורחך אתה אומר, כי אין 'הרשות' האמורה אלא חולייה נוספת בכלל החובות והזכויות שבין הורים לילדם" (ע“א 212/85 פלוני נ‘ פלונים, פ“ד לט(4) עמ‘ 309).

     


    הפסיקה קבעה כי זכותו של ההורה הטבעי לשמש אפוטרופוס לילדיו היא חובה רחבה ומרחיקת לכת המוטלת על כתפיו כלפי ילדיו. השופטת מירז כתבה: "היכן שמשוכנע בית המשפט שהורה פרק כל עול והתנער כליל מחובותיו כלפי ילדו, הפקיר את ילדו כחפץ עזוב מבלי להביט לאחור, הרי שאותה 'טבעיות' המצויה בבסיס אפוטרופסותו כלפי ילדו התפוגגה. באותה נשימה יש לראות בהורה כגון זה כמי שאינו מקיים את חובותיו מתוקף חוק הכשרות".

     

    השופטת הוסיפה כי שוכנעה שהאם בחרה בכוונה, ולא מכורח נסיבות חייה, להיעלם מחייו של הילד בלי להשאיר אחריה כל פרט או רמז למקום הימצאה. היעלמותה משפיעה על מצבו המצער של הילד ועל יכולתו של האב לפעול באופן מלא, רצוף ומהיר לטובת הבן.

     

    ***

    למעלה מהצורך הוסיפה השופטת כי היתה מגיעה לתוצאה זהה מתוקף הוראות סעיף 28 לחוק הכשרות:

     

    "מת אחד ההורים, תהא האפוטרופסות על הקטין להורה השני; ואולם רשאי בית המשפט, בנוסף על אותו הורה, למנות לקטין אפוטרופוס באופן כללי או לענינים שיקבע בית המשפט; והוא הדין אם אחד ההורים הוכרז פסול-דין, או שאינו מסוגל למלא חובותיו לפי פרק זה, או שבית המשפט קבע, בהחלטה מנומקת, כי ההורה נמנע, ללא סיבה סבירה, מלמלא את חובותיו האמורות, כולן או מקצתן או שהאפוטרופסות לקטין נשללה ממנו על ידי בית המשפט, וכן אם אחד ההורים אינו ידוע, או שלא היה נשוי להורה השני ולא הכיר בקטין כבילדו".

     

     

    למרות סמכותה לשלול כליל את האפוטרופסות של האם, דבר שעלול לסתום את הגולל על חזרתה לחייו של הבן, בחרה השופטת ליישם מתווה שנקבע בפסק דין של השופט אסף זגורי מבית המשפט למשפחה בנצרת: השהיית האפוטרופסות של האֵם לזמן בלתי מוגבל.

     

    התוצאה, בלשון בית המשפט: "אני מקבלת את תביעת האב וקובעת כי לו נתונה הסמכות והרשות הבלעדית לתת הסכמתו ו/או לחתום לשם הסכמתו בכל הדרוש לטובתו, רווחתו, בריאותו, רכושו, זכויותיו, ביטחונו וחינוכו של הילד. כך, למען הסר ספק, מבלי להיזקק לחתימתה או הסכמתה של האֵם".




    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      בני דון-יחייא
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין