כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    משמים קודר הכפר

    21 תגובות   יום שישי , 15/11/19, 10:46

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 

    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי

    "לפני שאתה שוכח כל הרשימות"

     

     

    בעלון הקיבוץ מה- 1.2.19 מופיע בשער העלון שיר שלך.

    אתה בטוח שכבר כתבת עליו גם במסמך אבל אם לא כתבת על זה כלום אז הנה כמה מילים:  השיר נכתב עבור המחזה "נאום הכוס ציפור הלילה", מחזה שהוצג בחג ה-15 להולדת קיבוץ יזרעאל.

    זה מתי? ב-1963 לפני 56 שנים.  אפילו אז קשה היה לך להבין מה פתאום ומאיפה לאיפה יוצא לך שיר שכולו נַכבָּה על אף העובדה שאתה בכלל לא בעד הערבים ואתה לא איזה שמאלן קיצוני מ"שוברים שתיקה". 

    אז למה בכל אופן?

    אולי מפני שכל מה שרצית  במחזה הזה, זה לצייר תמונת עולם בעיני מי שישב פה כבר 15 שנים. ושהכפר הערבי זרעין,  הוא חלק קבוע מתמונת עולמו.

    אבל  בכל אופן איך יצא לך מן רֶקוִויֵיאם כזה מר נפש?

    ''

     

    אולי מפני שליצירה לא אכפת בכלל מה חושבים.

    השמאל או הימין על מה שקרה פה לערבים ב-1948.

    מה שאכפת ליצירה זאת התגובה הטבעית של העומד ומביט נכחו על הכפר הנטוש והעזוב כבר שנים רבות ושכולו מתכסה קוצים ואבק. זאת מן אובייקטיביות שהיצירה תובעת לעצמה.

     

    מַשְׁמִים קוֹדֵר הַכְּפָר 

    הָעֵשֶׂב בִּלְחָייָו 

    מְאוּם בּוֹ לֹא נוֹתָר 

    נָמָרוּ רֵיחוֹתָיו. 

    מַשְׁמִים קוֹדֵר הַכְּפָר.

     

    לֹא עָצוּר לֹא עָזוּב

    אֵין נוֹבֵחַ בִּכְלָבָיו

    אֵין מַשְׁתִין בְּקִירוֹתָיו

    אֵין רוֹמֵס אֶת הָעַקְרָב.

     

    מַשְׁמִים קוֹדֵר הַכְּפָר

    חֻרְבָּן בִּרְחוֹבָיו

    מְאוּם בּוֹ לֹא נוֹתָר

    לֹא אֵש בְּתַנּוּרָיו

    מַשְׁמִים קוֹדֵר הַכְּפָר.

    לֹא שׁוֹאֵל לֹא מֵשִׁיב

    אֵין דוֹרֵשׁ בִּשְׁלוֹמוֹתָיו

    אֵין יוֹשֵׁב בְּבֵית אוֹרְחָיו

    אֵין שׁוֹמֵעַ לִזְקֵנָיו.

     

    מַשְׁמִים קוֹדֵר הַכְּפָר

    יָבְשׁוּ בּוֹרוֹתָיו

    מְאוּם בּוֹ לֹא נוֹתָר

    אַיֵה כָּל תוֹשָׁבָיו

    מַשְׁמִים קוֹדֵר הַכְּפָר.

     

    לֹא פַלָּח לֹא קַדָּר

    אֵין גּוֹעֵר בַּחֲמוֹרָיו

    אֵין מֵעִיז אֶת עֲדָרָיו

    אֵין אוֹהֵב אֶת נְשׁוֹתָיו.

     

    מַשְׁמִים קוֹדֵר הַכְּפָר

    הַשְּׁכוֹל עַל חָרְבוֹתָיו

    מְאוּם בּוֹ לֹא נוֹתָר

    אַךְ כּוֹס וּצְרִיחוֹתָיו

    מַשְׁמִים קוֹדֵר הַכְּפָר.

     

    ''

    לפני כמה שחרים ב-4 בבוקר (מתי שאתה מתעורר לשמוע זמר עברי טוב) פתאום קפצו לך בוקר אחרי בוקר גם "שלכת" וגם "קשת פיתולי הדרך". (שירים שכתבת והלחנת ועדיין מושמעים) זה ד"ש מרחוק רחוק רחוק.

    היה נעים להיזכר.

    אתה לא יכול לדלג על מה שקורה עם בריאותך בימים האחרונים. כאבים איומים במפרק הכתפיים, פרקי היד והירכיים.

    לא רק כאב אלא גם חולשה מרגיזה בכל מה שנוגע – ללקום ולשבת.

    ושעוד פעם להיתקל בעצירות מחליאה ובגֶרֶד בכל הגוף.  אתמול בבוקר אתה פשוט לא יכולת לזוז במיטה והיה צריך לסובב אותך ולהרים אותך כמו שעושים עם תינוק.

    כל זה לא רק שנוא אלא גם מפחיד. על אמת.

    ואל תשחק אותה "לא איכפת לי שאני הולך למות" מפני שכנראה זה כן אכפת לך. 

    מאוד, מאוד, מאוד.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/11/19 14:39:

      צטט: א ח א ב 2019-11-20 08:57:33

      צטט: תנועת כמוך 2019-11-16 14:23:21

      שולח כוכב הערכה לכתיבתך 

      והזמנה לטעום מהקפה שלי

      המומלצים שלי 16.11.19

       

       

      הפרשת חלה

       

       

      קריאת ספרים - מגמה


      תודה :) 

       

      הקפה על הגז מוזמן

       

        23/11/19 08:26:

      "זאת מן אובייקטיביות שהיצירה תובעת לעצמה..."
      איזה משפט, איזה שיר, איזה ציור!
      כל כך מרגש איך אמנון אפשר ליכולת הצפייה האובייקטיבית להתחבר לאמפתיה ולכאב האנושי. לדרך אדם באדם, לדרך עולם בעולם. 

      עז המבע... והאיור
        20/11/19 13:03:

       עוד פוסט מעניין שאביך ז"ל כתב וצייר- איש  מוכשר היה ברמ"ח אבריו- 

       הן בכתיבה והן באומנות.

      וכל כתיבתו משקפת את  דעתו ורגשותיו, נהדר!

       המשך שבוע טוב ויצירתי.


       בברכה

       אהובה.

        20/11/19 09:01:

      צטט: * חיוש * 2019-11-16 09:47:04

      אחאב חברי היקר נשיקה

      הרשומה הזו ריגשה אותי כל כך

      מעורר כבוד והערצה  השירים והציורים פרי יצירותיו של אביך  מנוחתו עדן

      קשה למלא את החלל שנוצר מהאין של מקומות ואנשים יקרים לנו שהלכו לעולמם.

      תודה על השיתוף

      * כוכב אהבה ושבת שקטה

       

      תודה חיוש :) 

        20/11/19 09:00:

      צטט: דוקטורלאה 2019-11-16 17:57:08

      זה תהליך ידוע: תחילה אופפת רוח שמחה ושיכרון הניצחון את מי שהצליחו לגרש אחרים, במקרה זה, ערבים, ולכבוש את אדמתם. כעבור שנים, עם ההתבגרות ותחילת ההזדקנות, מתגבשת תפישה אחרת למראה היישוב החרב. מעין השתתפות בצער של המפסידים בקרב...אבל, גם המצטער, בתוך תוכו, מרגיש איתן, כי הוא היה המגרש והכובש.

       

      גלגל האימה בו אנחנו חיים 

        20/11/19 08:59:

      צטט: bonbonyetta 2019-11-18 21:10:44

      *

       

      בלי לפני ובלי אחרי,

      התמונה הצהובה והשיר אחריה מאד מצאו חן בעיני, ובפעם ראשונה ממש תפסו אותי.

      זה אביך צייר את התמונה וחיבר את השיר?

       

      גם וגם

        20/11/19 08:57:

      צטט: קלועת צמה 2019-11-17 13:37:55

      מכמיר לב. השיר וגם תיאור מצבו

       

      תודה :) 

        20/11/19 08:57:

      צטט: תנועת כמוך 2019-11-16 14:23:21

      שולח כוכב הערכה לכתיבתך 

      והזמנה לטעום מהקפה שלי

      המומלצים שלי 16.11.19

       

       

      הפרשת חלה

       

       

      קריאת ספרים - מגמה


      תודה :) 

        18/11/19 21:10:

      *

       

      בלי לפני ובלי אחרי,

      התמונה הצהובה והשיר אחריה מאד מצאו חן בעיני, ובפעם ראשונה ממש תפסו אותי.

      זה אביך צייר את התמונה וחיבר את השיר?

       

        17/11/19 18:02:
      עצוב ומרגש...
        17/11/19 13:37:
      מכמיר לב. השיר וגם תיאור מצבו
        17/11/19 10:19:

      הציור הפותח הצבעוני השמח עם צבעי השמן
      ראוי שיהייה תלוי אצלי על הקיר.

       

       

      שבוע טוב אחאב

        16/11/19 23:54:
      אחאב, מבלי להתייחס לקונוטציות הפוליטיות, אהבתי את שירו של אביך. שבוע טוב, עמוס.
        16/11/19 17:57:
      זה תהליך ידוע: תחילה אופפת רוח שמחה ושיכרון הניצחון את מי שהצליחו לגרש אחרים, במקרה זה, ערבים, ולכבוש את אדמתם. כעבור שנים, עם ההתבגרות ותחילת ההזדקנות, מתגבשת תפישה אחרת למראה היישוב החרב. מעין השתתפות בצער של המפסידים בקרב...אבל, גם המצטער, בתוך תוכו, מרגיש איתן, כי הוא היה המגרש והכובש.
        16/11/19 14:48:
      שבוע טוב
        16/11/19 14:23:

      שולח כוכב הערכה לכתיבתך 

      והזמנה לטעום מהקפה שלי

      המומלצים שלי 16.11.19

       

       

      הפרשת חלה

       

       

      קריאת ספרים - מגמה


        16/11/19 09:47:

      אחאב חברי היקר נשיקה

      הרשומה הזו ריגשה אותי כל כך

      מעורר כבוד והערצה  השירים והציורים פרי יצירותיו של אביך  מנוחתו עדן

      קשה למלא את החלל שנוצר מהאין של מקומות ואנשים יקרים לנו שהלכו לעולמם.

      תודה על השיתוף

      * כוכב אהבה ושבת שקטה

        16/11/19 08:36:
      תכן השיר הוא הספד לכפר כמו שהוא הספד לזקנה.
        15/11/19 12:11:
      זה עצוב....
        15/11/19 11:20:

      אז למה לא משקמים את הכפר הנטוש?

      שבת שלום אחאב

      ציורים יפים

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין