שלו, חצי בירה עם חברים. שלה ממוקד בלב ים. הצלמים והתקשורת שבאים לראיין אותך בדמיון לא חביבים במיוחד אבל שם אתה תמיד יוצא גדול. כמה מפתיע? מלחיצה עד נלוזה המציאות; מזמינה התגוננות, מנופפת אותך, שנגמרו לך התירוצים. כולם אוהבים לשנוא ואף להעריץ את הוליווד. שם נוצר אבק כוכבים, וגם השפל- כולנו גיבורים של אותו סיפור; בחור פוגש בחורה. לרגע... שניה, דקה, ואולי גם שעה משעות היום, מתחדד הפער. אם להפשיט את הסיפור היא אמרה- הוא אמר. בשורה התחתונה היא אומרת: "אם כל הזמן מכוונים אותי למקום שהוא אינו אני... אז מי אני בעיני עצמי, ברמת ההגדרה?" בשורה שלו, נשאלת השאלה "היכן לעגון?" או האם יתמזל מזלו להניח את הראש, להאזין לרחש הגלים, וקולות הים לפני שישוב מחר לתוכו.
נשאלת השאלה בקרב יודעי הבנת הנקרא- איזה צבע אינו מתמסר?
|
תגובות (8)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כך היו שרים לפני הכלה בארץ-ישראל: "לא כָּחָל וְלא שָׂרָק וְלא פִּרְכּוּס - וְיַעֲלַת חֵן"
.
שימי שלום.
אגב. לעבודה הולכים עם השכל, את הרגש משאירים בבית. זה כולל עוד הרבה מצבים.. כך לפחות נוהג האנגלי.. למה..?
הרעב לשאלות, ידע וניסיון הוא בריא. אבל כאשר האדם בנדודיו משיג את רעבנו, צובר וצובר ניסיון (או רק חלק), מה הוא עושה עם "מחסן" ההישגים..?
האדם השואל ומין החסר אנוס אל תאוריית גמישות העדר ואתה כמוני ורבים אחרים לא רוצים עדריות.
האח הגדול לא יכול תת לאדם כלים של דעת להתפתחות אישית, לשינוי.. זה נוגד את אינטרס העדר (אני רק חלק ממנו), זה פוגם בשליטה. אתה רוצה לתקן, אך האח הגדול רוצה בורות כדי לשלוט. לבנתיים לאדם יש רובוטיקה מחזורית של שאלות המסתובבת מסביב לזנב של האח הגדול..
.
באמת שאלה קשה שאלת
א. כי לא בטוחה שהבנתי
ב. כי לא מבינה את הקשר בין סיפור של הוא והיא על אי, לאיזשהו צבע.
הסיפור הכללי דומה, ובכל זאת לכל סיפור אישי את הייחודיות שלו
בעיקר בגלל החוויה הסובייקטיבית של כל דמות בסיפור.