כותרות TheMarker >
    ';

    "טובים השניים" - מופע הומוריסטי מאת עו"ד בני דון יחייא

    מופע הומוריסטי של עו"ד בני דון-יחייא (מומחה לדיני משפחה). סיפורים, חיוכים, בדיחות ואמרות על נשים וגברים וצרות אחרות. המופע סוקר את התחנות העיקריות בחיי בני-הזוג: חיזור, נישואין, ילדים, כסף, נאמנות ועוד.
    פסנתר, שירה וניהול מוסיקלי: חן גוסלר

    0

    עו"ד בני דון יחייא: חידושי פסיקה 30

    0 תגובות   יום ראשון, 17/11/19, 17:09

    ''

     

    סקירת פסקי דין חדשים מעניינים על דיני משפחה
    של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים

     

    מאת עו"ד בני דון-יחייא

     

    רשימה זו מופיעה באתר החדש שלי:

    http://interget.co.il/

     

    לרשימות נוספות ולחומר מגוון אתן ואתם מוזמנות
    ומוזמנים לבקר באתר וכן לשתף רשימה זו


    ''


    הסכם גירושין בוטל בעילת עושק לאחר שהוכח
    כי הבעל חתם עליו בשל מצב נפשי קשה

     

    פסק דין מיום 24.4.19 של בית המשפט למשפחה בחיפה
    תלה"מ 7749-11-17, השופטת שלי אייזנברג

     


    בית המשפט קיבל תביעה לביטול הסכם גירושין שניתן לו תוקף פסק דין בשל קיומה של עילת העושק: התובע הוכיח כי ההסכם נחתם תוך ניצול מצוקתו ומצבו הנפשי הקשה בתקופת הפרידה. מצב זה הביא אותו לוותר באופן בלתי סביר ומקובל על זכויותיו הרכושיות ולהתחייב לשלם סכומי מזונות בלי סבירים בלי שהבין את ההשלכות העתידיות לחתימתו.

     


    הפסיקה קובעת כי המבקש לבטל הסכם גירושין שאושר ושניתן לו תוקף של פסק דין נדרש לעמוד בנטל ראיה גבוה. זאת, בשל אופיו הסופי וההסכמי של ההסכם, הצורך בהגנה על הציפיות הסבירות של בני הזוג והקושי להשיב את המצב לקדמותו.

     

    הסכם גירושין כורך וקושר מטיבו ומטבעו ענינים שונים, אשר ההסכמות לגביהם הן תוצאה של פשרה ואיזון, תוך התבוננות הצדדים על ההסכם כמכלול, בלי שכול נושא בהסכם הגירושין מוגדר כחוזה נפרד.

     

    בפסקי הדין המאשרים הסכמי גירושין נוהגים השופטים לכתוב כי התרשמו "ששני הצדדים הבינו את ההסכם וחתמו עליו מרצונם תוך הבנת תוצאותיו", או נוסח דומה, ולכן כמעט בלתי אפשרי לבטל הסכם (ע“א 4/80 מונק נ‘ מונק, פ“ד לו(3) עמ‘ 421. בג“ץ 7947/06 קהלני נ' בית הדין הרבני הגדול).

     

    עם זאת אין הסכם גירושין שאושר חסין באופן מוחלט מפני ביטולו. צד להסכם אינו מנוע מלטעון לפגם בכריתתו על סמך העילות המפורטות חוק החוזים (חלק כללי) העוסקות ב"פגם ברצון". התביעה במקרה זה לביטול ההסכם מתבססת בעיקר על עילת העושק.

     

    ***

     

    עילת העושק מותנית בקיומם של שלושה יסודות מצטברים השלובים זה בזה, כלשון סעיף 18 לחוק החוזים (חלק כללי):

     

    "מי שהתקשר בחוזה עקב ניצול שניצל הצד השני או אחר מטעמו את מצוקת המתקשר, חולשתו השכלית או הגופנית או חוסר ניסיונו, ותנאי החוזה גרועים במידה בלתי סבירה מן המקובל, רשאי לבטל את החוזה".

     

    ואלה מרכיבי העילה המפורטים בפסק הדין:

     

    1. מצבו של העשוק: חולשתו הבאה לביטוי במצוקה שכלית או גופנית. הכוונה לשינוי פתאומי המביא ללחץ כלכלי או פסיכולוגי חמור. המועד הקובע לענין מצבו של העשוק הוא מועד ההתקשרות, ולכן אין צורך שהמצוקה תהיה מתמשכת.

     

    2. התנהגות העושק: מודעותו למצוקה של הצד השני וניצולה. גם חוסר אכפתיות או עצימת עיניים נחשבים כידיעה. המצוקה, החולשה או חוסר הניסיון אינם תלויים בעושק וייתכן וינבעו ממקור אחר לחלוטין.

     

    3. היות תנאי ההסכם גרועים מהמקובל. המבחן ליישום יסוד אי סבירות תנאי ההסכם הוא מבחן אובייקטיבי-חיצוני שמחייב בירור שתי שאלות משנה: "מהו המקובל" ומהי "מידה בלתי סבירה".

     

    השופטת אייזנברג קבעה כי כול היסודות האלה מתקיימים במקרה זה. היא שוכנעה כי מצבו הנפשי הירוד של התובע בתקופת הפרידה מנע ממנו לקבל החלטות רציונליות ולנהוג בשיקול דעת בעת שחתם על הסכם הגירושין.

     

    ***

     

    השופטת פירטה את הנסיבות המיוחדות שהביאו את התובע למצוקתו הקשה: פירוק התא המשפחתי, שברון הלב, הפרידה היומיומית מילדיו, סיום מערכת יחסים ארוכת שנים שבהן חיו הצדדים כישות אחת, עזיבתו את בית הצדדים, הנסיבות שלפיהן הנתבעת יזמה את הליך הפרידה, העובדה כי הצדדים רכשו בית, השקיעו מכספם וממרצם בשיפוצו ונפרדו זמן קצר לפני המעבר אליו, כשהתובע לא זכה ליהנות מפירות השקעתו, העובדה כי לנתבעת בן זוג חדש שאיתו עברה להתגורר בבית החדש.

     

    כך קבעה גם פסיכולוגית שבית המשפט מינה לתת חוות דעת מצבו של התובע: חרדה קיצונית עם סימפטומים דיכאוניים, אשר פגמו ביכולתו להפעיל שיקול דעת סביר. לכן הוא לא היה מסוגל להעריך באותה העת בצורה בוגרת ונכונה את ההשלכות העתידיות של חתימתו על הסכם הגירושין.

     

    היסוד השני המזכר לעיל: אין חולק כי הנתבעת היא אשר יזמה וקידמה את הליך הגירושין, יצרה קשר עם עורך הדין והגיעה עם טיוטת הסכם מוכנה. כמי שרצתה לסיים באופן חד-צדדי את מערכת היחסים, היא היתה מודעת למצבו החלש של התובע, בייחוד לאור הנסיבות שהובילו אותה לסיים את מערכת היחסים.

     

    היסוד השלישי: לאור אורח החיים של הצדדים ויכולותיהם הכלכליות (הכנסות דומות של כ-9000-8000 ש"ח לחודש) הגיעה השופטת למסקנה כי התובע הסכים במסגרת ההסכם לוויתורים בלתי סבירים הן באיזון הרכוש והן בקביעת דמי המזונות. פסק הדין מפרט את הוויתורים של הבעל: ויתר על מלוא זכויותיו בבית המגורים תמורת סך זעום של 80,000 ש"ח שישולם לו בשתי פעימות, האחת בתוך שנתיים מהגירושין והשנייה בתוך ארבע שנים.

     

    הנתבעת קיבלה לבעלותה המלאה ללא איזון כספי את הרכב המשותף ואת תכולת הבית.

     

    התובע לבדו התחייב לסלק את יתרת החוב בחשבון המשותף בסך 20,000 ש"ח וכן לסלק הלוואה משותפת בסך 75,000 ש"ח, בעוד הנתבעת נוטלת על עצמה לסלק הלוואה של 20,000 ש"ח בלבד.

     

    התובע התחייב להעביר 48,000 ש"ח בשל השיפוץ שערכו הצדדים בבית החדש מקרן ההשתלמות שלו, בעוד שהבית עבר לבעלותה המלאה של הנתבעת.

     

    התובע התחייב לשלם מזונות בסך 5,000 ש"ח לחודש לארבעת ילדיו למשך פרק זמן ארוך מהמקובל, כך ששתי בנותיו הבגירות יקבלו מזונות עד הגיען לגיל 27, בתוספת 2,000 ש"ח לבנות הבגירות בכול קיץ.

     

    "כל אלה מצביעים באופן גורף על חוסר סבירות ופער ניכר אשר מותיר צד אחד חסר כל וצד אחר בעל נכסים וכספים נזילים", כתבה השופטת. "הסכם גירושין כורך בתוכו מארג של ויתורים ופשרות שעורכים הצדדים, תוך הסתכלות על ההסכם כמכלול, אולם במקרה דנן לא ניתן להתעלם מהוויתורים המפליגים אשר ברי כי לאור מצבו הרגשי של התובע באותה העת נעשו מבלי שהפעיל שיקול דעתו ראוי. די בכך לקבלת התביעה ולהורות על ביטול הסכם הגירושין".

     

    ***

     

    התובע ביסס את תביעתו גם על עילות הטעות וההטעיה שבחוק החוזים (חלק כללי). טיעוניו אלה נדחו. לגירסת התובע, עורכת הדין שערכה את ההסכם נפגשה איתו פעמיים בלבד, לא העבירה לעיונו את טיוטת ההסכם, הוא לא נשלח להתייעץ עם מישהו מטעמו, לא נשאל לדעתו ולא הוסבר לו כי עורכת הדין מייצגת את הנתבעת בלבד. התשלום לעורכת הדין בוצע על ידי אביה של הנתבעת.

     

    "מסתמן כי התובע היה שרוי במצב נפשי קשה שהוביל אותו לרצות 'לסיים עם זה' כפי שהעיד בבית המשפט, ולא הבין הלכה למעשה את השלכות ההסכם", נאמר בפסק הדין. "אולם העובדה כי התובע לא מצא לנכון להתייעץ עם עורך דין נוסף טרם החתימה על ההסכם הינה בחירתו האישית. אי קבלת ייעוץ משפטי כדבעי אודות זכויותיו אינו מגבש את יסודות עילת הטעות או ההטעייה, שכן לא מדובר על מעשה שנעשה לו ביודעין, או מצג שווא שהוצג לו על ידי צד ג' - הנתבעת או עורכת הדין שערכה את ההסכם".

     

    מעדותה של עורכת הדין של האישה התרשמה השופטת כי היא הסבירה את עיקרי ההסכם לצדדים ולא היטעתה את התובע, בייחוד לאור העובדה כי הצדדים הגיעו עם עקרונות הסכמה כתובים, שלהם לא התנגד התובע בפגישה אצל עורכת הדין.

     

    השופטת סיכמה: "מדובר בהסכם החורג ממתחם הסבירות באופן שמחזק את מסקנת המומחית וגירסת התובע כי מצבו הנפשי באותה העת פעלו נגדו ביכולת לראות את ההשלכות העתידיות ולקבל עזרה מתאימה. הסכם הגירושין משקף בצורה מובהקת חוסר הגינות חוזית".

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      בני דון-יחייא
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין