כותרות TheMarker >
    ';

    יוסי קווטינסקי כותב על הכל

    בלוג שנותן במה הן לצד העסקי והן לדעות שלי על כל דבר שרק אראה לנכון. מקום להביע הגיגים , מחשבות, דעות ועוד הרבה ובין השאר לספר על עיסוקי

    לכל המגיבים, אני מבקש להשתמש בגודל הפונט האחיד, לא אות שמנה, אות רגילה - כולנו שווים וכמו שאני כותב בגודל אות רגילה - אני מבקש מכולם - תכתבו בגובה העיניים באות הסטנדרטית ולא אות שונה. תגובות בפונטים שונים מוגדלים או שמנים - יוסרו, כולנו שווים ואין פה מישהו עם גדול יותר או שהוא שווה יותר

    מגיבים בבלוג שהם משתמשים פרטיים / אנונימיים מתבקשים לא להגיב בפורום זה. אדם בלי זהות ואו אחד שלא מוכן לקבל תגובה לא תתאפשר לו הזכות להגיב בבלוג זה. הדבר נובע מכך שאנשים שאין אפשרות להגיע אליהם על מנת להעיר להם אם כתבו משהו לא ראוי לדעתי והם מסתתרים בדרך כלל אחרי שמות בדויים ומרשים לעצמם לכתוב, להכפיש ועוד.

    מוכן לקבל כל תגובה, רק מאנשים שיש להם "זהות" ויש אפשרות לתקשר איתם.

    0

    קעקוע כבד שמיעה. אני לא מסכן. אני לא אומלל והמדינה שלנו לצערי.... כן מוגבלת ונכה

    0 תגובות   יום ראשון, 17/11/19, 23:26

    18 שנים וקצת שאני כבד שמיעה.

    משנה לשנה השמיעה רק יורדת.

    פוחתת.

    נעלמת.

    ומודה, זה לא קל ולא פשוט כי זה רק ערך מוסף

    לצרות אחרות שכמעט הביאו למותי אז. והסתדרו

    כך או אחרת עם תרופות יקרות וטובות שלמזלי

    אני מקבל בסל הבריאות.

     

    על הצרות האחרות התגברתי בדרכים שלי

    בסיוע מדהים מעובדת סוציאלית בהדסה

    שנתנה לי כיוון ואת השאר הצלחתי לעשות בזכות

    כוחות נסתרים ותמיכה נפלאה של המשפחה - ההורים.

     

    דבר אחד שהוא מבחינתי יותר כבד זה לקות השמיעה.

    הדבר הזה לאורך תקופות ארוכות הוציא אותי משווי משקלי ודעתי.

    ניתקתי קשרים עם "חברים".

    ניסו אנשים לחדש קשר וכאשר הבינו את לקות השמיעה

    ודרך התקשרות והתרחקו.

    ואני מכל זה הבנתי דבר אחד

     

    אם אין אני לי - מי לי.

     

    הבאתי לעולמי את ג'קי כלבי שנותן לי אור לחיים.

    המשפחה שלי כולה לצידי.

    הלקוחות שלי מכבדים את לקות השמיעה.

    חברים אפשר לומר - אין לי

    כי מצד אחד סגרתי את עצמי

    מצד שני הבנתי מניסיונות שאנשים לא אוהבים

    להיות חברים של בעל מוגבלות

    ואני נתקל בזה באופן מעציב במיוחד בקהילה הגאה

    שאמורה להיות מקבלת וחברתית

     

    נקודת המפנה שלי היתה שנפצעתי בברלין

    שהבנתי שאיש לא עוזר בכלום שנפצעים ברחוב

    שהגעתי לבית החולים פתאום הבהב האור שלי בחיים

    הבנתי שצריך להסתדר ולא רק לשרוד

    ואז נפל לי האסימון שאפשר להסתדר יופי

    ש.....אתם כותבים ואני עונה בקול

    וכך תוך שש שעות נכנסתי לניתוח שאני יודע הכל .... בגרמניה.

     

    כן שם אימצתי את דרך הכתוב ודבר

    שם קיבלתי יותר מהכל להבין מה זה משפחה

    איך שאחי עזב הכל ובא להיות איתי 

    איך חבר של אחותי בא לסייע לי שהוא גר בברלין

    איך שרב חבד הגיע אלי ובדק לשלומי

    והבנתי הרבה על משמעויות בחיים.

     

    חזרתי

    שיניתי פאזה

    הבנתי שגם על השמיעה אין מה להתמסכן

    מצאתי פתרונות, קלים יותר, קשים יותר

    והכל בדרך כזו או אחרת מסתדר

     

    מודה

    אם היתה  לי שמיעה הייתי היום גם עם כל הרע שבמדינה

    נכנס לתחום הפוליטיקה ויהי מה

    כי אני בולדוזר שאני רוצה ויכול גם להזיז הר

     

    ותשאלו את רמלה....... מי זה יוסי שרצה ומה קרה....

     

    השבוע הלכתי לקנות דברים להורים שלי

    ובחנות שאמרתי שאני כבד שמיעה משום מה התחילו,

    לרחם עלי

    אמרתי להם

    אין מה לרחם

    אני לא מסכן

    אולי קשה לי בכלל המדינה וחוסר עזרה

    אבל זה לא יגרום לי שהחיים ייראו ויהיו רע

     

    מסכן

     אני לא

    אם המדינה הייתה קצת עוזרת החיים היו לגמרי דבש

    אבל המדינה מפקירה בעלי מוגבלויות

    וזורקת אותנו לאנחות ולבכיות

     

    לא אבכה על עצמי

    לא בוכה על עצמי

    אני חי

    גם אם קשה לי ולא פשוט לי בחיים

    הלוואי והייתי יכול להשיג עוד עבודה אבל לקות השמיעה מונעת מסתבר

    וביטוח לאומי ועובדת הסוציאלית לא מוכנים לעזור לחבר

     

    אז

    אסתדר לבד

    אשאר בראש מורם

    לא אבכה על עצמי

    ואמשיך להוביל את עצמי

    בדרך שלי

     

    והיום

    עשיתי מעשה שמבחינתי הוא חשוב

    קעקוע ראשון בחיים שלי

    כן

    קעקוע שמקועקע ליד האוזן ואומר

    כבד שמיעה

    תדעו חברים

    אני לא שומע

    אבל עם כל זה תזכרו עוד דבר אחד שאי אפשר

    לכתוב בקעקוע

     

    קצת קשה לי פה ושם

    אבל אני

    אני

    יוסי

    לא מסכן

    ואנא

    אל תרחמו עלי

    אל תבכו עלי

    אל תראו בי אומלל

    אני לא מסכן בכלל

     

    אם מישהו יכול לעזור לי במציאת עבודה שתכבד מוגבל שמיעה

    אשמח

    ניסיתי לבצע השגחות לבגרויות אבל העובדת הסוציאלית ברמלה

    שמה לי מכשול וחבל

    אני בירושלים

    וגם אם לא שומע 

    יכול להשגיח

    יכול לעשות עוד הרבה דברים

    שיתנו לי להשתכר עוד קצת

    ולהיות יותר שמח

     

    זה הקעקוע שלי

    ולידו תוסיפו

    סמיילי

    כי היום איתו

    אני עברתי נקודת מפנה

     

    ומקווה לטוב ומאמין בטוב

    ועוד ימים יגידו זאת

    ואני 

    אני זה אני שמח ומאושר בחלקי

    ולא מתמסכן לרגע

    כי אני לא שומע

     

    והמדינה לא שומעת אותנו

    לצערי היא המוגבלת

    ואולי צריך לתת לה קצבת נכות 

    שבזכות זה

    תתחיל לטפל בבני ביתה

     

    ''

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יוסיקווטינסקי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין