כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    דוקא בלוג

    למה דוקא - מפני שזאת מילה ישראלית למהדרין והיא הכותרת של הטור הקבוע הראשון שכתבתי.
    למה בלוג - מפני שכל עיתונאי אוהב לאהוב את החרות מעריכה.
    בלוג על תקשורת ופוליטיקה ועל האנשים והנשים שעושים אותן.
    כל הזכויות על תכני "דוקא בלוג" שמורות למחבר.
    ©

    תגובות (4)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      22/11/19 13:55:
    תנועת כמוך תבוא כל יום (עם כוכב):)) תודה ושבת שלום
      22/11/19 12:59:

    חזרתי עם כוכב

    והזמנה לטעום מהקפה שלי


      21/11/19 17:41:
    מול טענות רציונליות , מתעוררת מפעם לפעם איזו הערה חדשה. המעיר סבור כי יש הווייה נוספת, אולי מן הראוי לנסותה.קיום מוסד וותיק, הפועל כהלכה, מעורר אצל הצעירים, הצעות לשינוי. אפשר לפגוש זאת בנושאים מגוונים. קבלה של הווייה מתוקנת וותיקה דורשת השכלה והכשרה ראויים.
      21/11/19 15:56:

    YOU HAVE NO STARSבוכה

    0

    דליה דורנר קטנה עליו

    4 תגובות   יום רביעי, 20/11/19, 15:29

    "אמון הציבור בתקשורת: הפתרון לא יגיע דרך מועצת העיתונות אלא ע"י השוק החופשי. הגורם האחרון שיכול לשקם את האמון בעיתונות הוא עוד גוף רגולטורי ארכאי כמו מועצת העיתונות".

    כך מגלה לנו כתב משפטי ב"גלובס" אבישי גרינצייג. זאת בתגובה לקריאת המוציאה לאור שלו אלונה בר און שקראה לחברי המועצה לפעול לעצירת הסחף באמון הציבור בתקשורת.

    כחבר בנשיאות הגוף הארכאי קראתי כמובן בעיון ולמדתי משהו על הדור החדש של כתבים משפטיים. סיקרתי בעבר משפטים, הייתי לאורך שנים פעיל בתא הכתבים הפרלמנטריים אך הכרתי היטב את הברנז'ה המשפטית וזכיתי לערוך מאז 1988 את בטאון לשכת עורכי הדין בירושלים ועתה גם את  אתר המחוז.

    אין שופט עליון בדימוס שלא פגשתי לראיון עומק. נבחרת של אישים ונשים שאינה חפצה לרכב בנחת ובשקט אל השקיעה. רוצה חרף הפנסיה המכובדת להמשיך ולהטביע חותם. חוצפה.

    מה לא נראה לכתב הגילני? תחילה הוא מוחה על כך שבראש מועצת העיתונות עומדת שופטת בית המשפט העליון בדימוס דליה דורנר. "כי הרי שופטי בית המשפט העליון מומחים להכל, והם האורים והתומים ועמוד האש שלפני המחנה".

     

    ''

     

    ראיתי לאורך 30 שנות התנדבות במועצה ראשי מועצת עיתונות (כן הגיע זמן הודאה באשמה בפני א. גרינצייג - גם אני אזרח מה-זה ותיק כאילו 😊). דליה דורנר שחצתה את שנת ה-80 מפתיעה אותי בכל ישיבה מחדש בחדות מחשבתה ובמהירות תגובתה. פסקי הדין שלה הם נדבך יצוק בדמוקרטיה הישראלית.

    התקשורת לא "דרסה ציבורים בחברה הישראלית" כקובלנת הכותב אלא נתנה להם ביטוי מלא בעיתונים המודפסים ובאתריה. ועל "רשימות שחורות" ב"משך עשרות שנים" ב"ידיעות אחרונות" אוסיף עוד מניסיון אישי של 27 שנות כתיבה גם בזירה הפוליטית וסיקור הכנסת לאורך 17 שנים כי מעולם לא הורה לי עורך בכיר או בעלים בעיתון הזה את מי לרומם ואת מי לדרוס.

     אל תכליל אחי. דייק. לא כולם. לא תמיד.

    עכשיו בא משפט המפתח: "תיקון העיתונות יבוא רק דרך הציבור עצמו" וזאת כמובן לאחר שהתקשורת (רק הטובים כמובן) תספר לו מה לצרוך ותדבר אל הלב ואל הראש של הציבור.

    סתירה מובנית שגלומה בה הנחה שהציבור קצת גולם. שהרי הציבור יודע במה לבחור, את מי הוא אוהב לקרוא, מה ומי מדברים אליו. גם בלי הכוונה.

    אחר כך באה השמצה נוספת על מועצת העיתונות לפיה "ממציא כתבות" חבר במועצה. אין שם נקוב. כולנו אשמים וכנראה המצאנו.

    אז הנה עוד המצאה: במועצת העיתונות התכנסה חבורת עיתונאיות ועיתונאים שאיכפת להם לראות עיתונות חפשית. בועטת. חוקרת. ללא מורא וללא משוא פנים. שסבורים כי אין דמוקרטיה אמיתית בישראל בלעדיה.

     "גלובס" הצטרף לשורות וחיזק אותן. מו"ל "הארץ" עמוס שוקן לא החמיץ ישיבה אחת לאורך שנות פעילות.

    ארצה לראות גם את "ידיעות אחרונות" ו"מעריב" בתרומה פעילה – ובכל אחד מן העיתונים האלה ואתריהם יש מי שעיתונות חפשית היא נשמת אפו. כתבים, עורכים, צלמים. כל הכללה פוגענית על ציבורים שלמים היא אחת המכשלות הבולטות – אבישי היקר – בעיתונות שאינה יודעת לדייק ולעשות את מלאכתה נאמנה.

    בסוף רשימתו ב"גלובס" משווה הכותב את מועצת העיתונות ל"מועצת המקררים" שאין כמובן צורך להקמתה  וטוען כי עיתונים, אתרי חדשות או ערוצי טלוויזיה – "אינם שונים מאף מוצר אחר בשוק".

    וואלה. שונים מאד. לא ככל המקצועות עיתונות כתבה פעם השופטת אלישבע ברק.  עוד שואף גרינצייג לשווק מוצר "איכותי וחף מאינטרסים". מהמם. אין עיתון וכלי תקשורת חף מאינטרסים. השאלה היא האם החפות הזאת מביאה או לא מביאה לשבירת כללי תקנון האתיקה של מועצת העיתונות והתקשורת.

    ואם כך קורה – יש למועצה בתי דין. ומי שהוכח כי עבר על הוראות התקנון מגלה כי המסר נקלט בתיקו האישי וגם בתודעת עמיתים למקצוע. בשורות צפופות במקצוע תחרותי מאד – לא מומלץ.

    אבישי – מעריך שהעזת לכתוב בניגוד לדעת המוציאה לאור שלך. אבל אתה זקוק לשיעורי בית. בוא לסקר את הישיבה הבאה של מועצת העיתונות. נדבר. תכיר את ציבור הארכאים מקרוב. ואני אשאל ממך את הסיומת המקורית של כתבתך המדברת על בוא "שעתם היפה של הציבורים שנרמסו מתחת לגלגלי הגילדה העיתונאית האינטרסנטית" – אם תרצו אין זאת אגדה".

     

    בצילום למעלה: דליה דורנר במפגש עם נוער בשדרות בעת סיור חברי מועצת העיתונות בעיר * לידה מזכ"ל המועצה מוטי רוזנבלום

     

        

    דרג את התוכן: