כותרות TheMarker >
    ';

    ימים אחרים

    בבלוג זה נעסוק בעיניינים אקטואלים אך גם בנושאים שונים ומגוונים שאינם על סדר היום.

    סיבוב נוסף בקרב המסתמן על תקציב הביטחון

    0 תגובות   יום שבת, 23/11/19, 14:55

    פעם בכמה זמן מתקיים הטקס לפיו מערכת הביטחון דורשת תוספת תקציב.

    הפעם מדובר בסכום של 4,000,000,0000 שקל אשר מיועד בין-השאר למימון חלקים של התכנית הרב -שנתית של הרמטכ"ל אביב כוכבי, המכונה תר"ש תנופה.

    חשוב לציין בהקשר זה כי תכנית זו הייתה אמורה להתחיל בתחילת 2020, אך בהיעדר ממשלה ותקציב מועד תחילתה אינו ידוע.

    כמו כן, המסמך כולל דרישות תקציביות המופיעות בתר"ש שגיבש ראש הממשלה בנימין נתניהו, בעלות של כ־40 מיליארד שקל על פני 12 שנים.

    התר"ש של נתניהו, הנקראת ביטחון 2030, הוצגה לכוכבי והיא מקובלת עליו. יש כמה נקודות חופפות בין התכניות, אך גם כמה מחלוקות.

                             הטענות של גורמים במערכת הביטחון

    גורמים במערכת הביטחון טוענים כי בעקבות מספר רב של קיצוצים רוחביים שביצע משרד האוצר מאז 2015 נוצר מחסור מצטבר בתקציב הביטחון ל־2020 שלא יאפשר למערכת לתפקד החל מהשנה הבאה.

    בנוסף, מזכירים גורמים במערכת הביטחון  כי במסגרת תר"ש גדעון – התר"ש הקודמת – בוצעה התייעלות מצטברת בהיקף של 1.5 מיליארד שקל לשנה, שנאמדת עד כה ב־6‑7 מיליארד שקל.

                                  הבעיה בנתינת התוספת התקציבית בעת הזו

        בחוק ההסדרים ל־2017‑2018 נקבע כי הפנסיה הממוצעת לאנשי הקבע חייבת להתכנס ל־11.9 אלף שקל עד שנת 2025, בעוד שעתה היא עומדת על 17.2 אלף שקל.

    בצה"ל טוענים כי הדבר יקרה, אולם לפי חישובים באוצר, הפנסיה הממוצעת תגיע ל־14.5 אלף שקל.                          בנוסף, קבלת התוספת בעת הנוכחית מורכבת: בהיעדר ממשלה קבועה ותקציב מדינה מאושר, הדבר מצריך אישור מיוחד של היועץ המשפטי לממשלה ואישור ממשלה.

    כמו כן, התוספת תצטרך לבוא על חשבון קיצוצים בשאר תקציבי משרדי הממשלה.

    תוספת זו תתנגש עם העמדה המסורתית של האוצר שלפיה חלק מהמימון של התוספות התקציביות חייב להגיע ממקורות פנימיים, לרבות הפנסיות של אנשי הקבע – הנדיבות ביותר במערכת הציבורית.

    נשאלת השאלה: מה אומרים הנתונים?

                                    פירוט הנתונים של הפנסיה התקציבית

    לפי הדו"חות הכספיים של ממשלת ישראל ל־2018, הגמלה החציונית בצה"ל היא כ־12.5 אלף שקל, כמעט כפול מעובדי הבריאות והחינוך וכ־40% יותר מהשוטרים.

    רובם המוחלט של כ־40 אלף אנשי הקבע אינם קרביים ומבצעים תפקידים אזרחיים לחלוטין, ובהם כלכלנים, משפטנים, אנשי דוברות ותקשורת ואנשי מחשבים.

    בניגוד למקביליהם ביתר המשרדים הממשלתיים, הם נהנים מגמלה כפולה הנפרסת על פני הרבה יותר שנים, שכן גיל הפרישה מצה"ל עומד על כ־46.

                               סיכום המאמר

    ניתן לראות כי מי שאמור להכריע בכמה סוגיות מפתח הוא פרקליט המדינה שי ניצן, שכן היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט כיהן בעבר כפרקליט הצבאי הראשי ולכן מנוע מקבלת החלטה.

    מיותר לציין כי מספר פגישות שנועדו להתקיים כדי לדון בנושאים אלו  בוטלו, ולפני כחודש נפגשו הצדדים אך לא הושגו הסכמות.

    אחת הנקודות המרכזיות שבמחלוקת היא מה שמכונה תוספות רמטכ"ל שהיא תוספת לפנסיה שמקבלים אנשי קבע המגדילה בכ־12% את הצבירה.

    נכון לעכשיו לא ברור איך תוכרע המחלוקת הקיימת בין האוצר שדורש מהצבא לקצר את שירות החובה ולהפחית תקנים,לבין הצבא שדורש תקציב נוסף כדי להתמודד עם האיומים הביטחוניים מצפון ומדרום.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      יואב 16
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין