כותרות TheMarker >
    ';

    הכל לכדי...

    למר ק' נגרם צער קל כאשר מוסך על ידה כי לא יוכל להמשיך לכתוב לה... ומי יכתוב לקולנל? לא פלא שאורסון וולס הוא בעצם קוסם... חרמנות או נמות!

    פוסטים אחרונים

    0

    המעטפה

    10 תגובות   יום שבת, 23/11/19, 23:24

    חזיתי, ולא בפעם הראשונה את הפרוזדור הכרתי גם  את השלווה . לא היה רק מסדרון ארוך גם אתרי מקום. האור הלבן לא ממש סנוור, דווקא פלט תחושה מאד חמימה, והפך צהוב, כתום, נוספו לו צבעים פסיכדליים, וסמלים בוהקים בחושך. קומץ חתרני התחבר אל צלחת המשדרת מחברת אגי משעול. ירדנו חנוך, ואנוכי הטירון בתפקידי החדש לפני הסמכה, הישר אל מבואות הרקיעים והירחים.  מאחורי תפרחת מתוקה של עשן ורוד בפסגת הענן הופיעו האותיות של המילה תרגול. השתתפתי באופוריה הראשונה שלי. בהתחלה  חשתי ברוגע, לכאורה הכל תחת פיקוח קפדני אלא שגם בהשגחה הבלתי מעורערת נוצר סדק פתאומי דרכו אפשר לראות דברים מחוץ לעב, פירות הדטורה, ועלי הקיקיון: יש אומרים שאפילו הוא- המשגיח העליון תחילה זלזל באופנת סנדלים התנכיים, אח"כ התמכר.

     

     

     

    "אני מטעם הצנזור" הנחתי את המעטפה על הדלפק, לפני שקילה.

    "לא מכיר שום צנזור" הדף אותה השוער מעבר לקו המדמיין חצי דלפק.

     "זה לא תפקידך להכיר את הצנזור" החזרתי בהנאה מרובה את המעטפת לעבר כפות ידיו  המשלבות אצבע ואגודל המאפיין אנשי החלטה.

    "תפקידי הוא אוטונומי" דחף בתנועת אצבע אדישה.

     "זו מעטפה חומה וחותמת רשמית. תואיל..." הפעלתי  את כרית כף היד אליו בחזרה. "אואיל גם אואיל לדחות את בקשתך" מנע מן המעטפה לחצות את הקו הדמיוני.

     "באיזו עילה?" המעטפה נותרה באזור הטריטוריאלי.

     "אינני עובד אצל הצנזור"  לא טרח להזיז.

     "אבל אתה עובד אצל הבת שלו" האנוולופ צלח את החצי.

     "אז למה לא אמרת?" הותיר אותה בעקבותיה.

     "הוא שאמרתי" נשמתי לרווחה.

     "נפוטיזם"  סילק אל מעבר לאמצע שלו.

    "זו הגדרה שחורגת את מעמדך" שקלתי מבלי להתעלם מקיומה.

    "מעמדי אוטונומי" שנה את עצמו לדעת, נטול עיסוק בה.

    "ברשותך אפנה לדרגים מעלי..." אמרתי מבלי ממש לחכות לאישור, הוא גם לא ציפה לאחד כזה, ושילב כפות ידיו על כרסו.

     

    "מהצנזור נמסר לי שאני מחויב להביא אותה אל הלקטור באופן בהול" החרשתי בדיבור איטי.

     "לי לא נמסר דבר, מי הלקטור?" נקט זחיחות אופיינית.

    "י' בראשי" דחפתי עם מגרף הז'יטונים.

     "אז למה לא אמרת" צהל.

    "הוא שאמרתי" שניתי בעייפות מתגברת.

    "בראשי בחולון" נותר באותה גישה מסיע באדישות את המעטפה מעבר לחצי.

    "לכן הדרגים לא הסתמכו על לקטור אחד, ויש לי פה רשימה של לקטורים שאפשר גם להעיר באמצע הלילה, וכידוע לך איש אינו רוצה לראות לקטור זועם באמצע הלילה" החלקתי אותה אליו במגלשה. "אנא ממך השעה אינה שעה קלה, ואיש אינו חפץ בבזבוז זמנו של הצנזור" הוספתי כמעט לפורר את הקרח העקשן שהצטבר על רכס הרים בסקי.

    "אדוני אינו מתאר לעצמו כמה נחישותו נוגעת לליבי, אך אל יתרעם על נחיצותו של נוהל..."

    "איזה נוהל?"

    חילוף משמרות" הרחיק את החומה הפורמלית על חותמתה עם מפוח עלים.

    " אני מכיר את הנוהל, משמרת מתחלפת בחצות. כעת עשרים ושתיים ושלושים"  חנקתי

    את הדוחף עלים בעזרת שק.

     

    ב'

    "המשמרת אוטונומית" אמר המחליף. " על המעטפה להישקל מחדש אם וכאשר נותר הספק ואו חילוף משמרות" הוסיף תוך כדי שהוא  מסדר את הדלפק לפי מנהגו המעטפות היוצאות בצד שמאל, והנכנסות בימין, הפוך מקודמו.

    "אז יואיל לשקול כדי שנתקדם" הבקעתי את המעטפה הישר לתוך המשקל.

    "אז למה לא אמרת?" צהל באופן מוגזם.

    "הוא שאמרתי" הנחתי את כף ידי באופן סמכותי על הדלפק.

    "הוא שאמרת מה?" היתמם.

    "הוא שאמרתי, שקול" סימנתי עם האצבע.

    "אה זה כבר דבר אחר..." גלגל את עיניו.

    "אתה מחכה להזמנה מיוחדת?" הישרתי מבט.

    "כמובן הצנזור" אמר ביובש.

    "הוא ולא אחר" סיננתי בין מחיצות הדלפק.

    "אני שוקל לא לשקול" הרהר.

    "תסולק מתפקידך" יידעתי.

    "אינני בעל תפקיד" הביע תימהון. "אני מחליף" הוסיף.

    "תסולק מהמשמרת" פישטתי עבורו.

    "אבל איך המשמרת היא אוטונומית?"

    "סוגיה מעניינת, כלומר השוער הוא בעל תפקיד, ואתה אינך מחזיק בתפקיד"

    "אכן כן"

    "מישהו צריך לשקול אותה"

    "אינני בעל משרה"

    "הבכירים מבקשים לדעת אם אתה לא בעל משרה מדוע אתה פה?"

    "אני לא פה"

    "אז מי מדבר איתי כרגע"

    "האוטונומיה"

    "איזו אוטונומיה?"

    "של המשמרת"

    "אבל הצנזור יכול לבטל את המשמרת"

    "והיא תמשיך להתקיים באופן אוטונומי"

    "איך?"

    "אינני יודע"

    "אז אתה רובוט"

    "איך ניחשת?"

    "ניחשתי כבר לפני. בכל אופן רק רובוט אומר בהווה אינני יודע כפי שהיה נהוג לומר

    בעבר הרחוק"

    "לא ירדתי לסוף דעתך"

    "אני לוקח את הדברים מכאן..."

    "כלומר?"

    "ידידי. אני הולך לעשות לך אתחול. הייתי אומר לך שזו חוויה לא נעימה אבל אתה לא

    תבין"

    "יש בעיה"

    "איזו בעיה?"

    "המשמרת מתנגדת"

    "לא שזה מעניין אותי במיוחד... אבל למה היא מתנגדת?"

    "אני כלי שרת של האוטונומיה לכן אתה מנוע מלאתחל אותי"

    "מה אתה אומר?"

    "אני לא אומר אני מדברר את המשמרת"

    "כמובן רובוט אין חוש הומור"

    "אדוני יואיל להדגים חוש הומור"

    "מה המשמרת מבקשת כדי לשקול את המעטפה?"

    "שהצנזור יכבד אותה בנוכחותו"

    "אבל אני הצנזור"

    "אמרת שאתה מטעם הצנזור"

    "נכון. מה לא ברור? אני מטעם עצמי"

    "עושים התייעצות וחוזרים"

    "אתה לבד פה... אבל מה שאתם מוצאים לנכון"

     

    ג'

    "נועצנו, הנציגים ואני, והגענו להבחנה שהכפילות אינה הולמת"

    "איזו כפילות?"

    "שאתה גם הצנזור, וגם מטעם..."

    "וזה שאתם נציגים בלתי נראים של איזו אוטונומיה הזויה, זה כן מסתדר לך?!"

    "אנחנו התכופפנו ללקט כמה שיותר עלי קוקה בשביל לספק את הבידורים שלכם,

    זה היה שלנדרוף ניקל שאיגד אותנו, מפנה הדורסנות של האדם, והפך אותנו לאוטונומיה"

    "ותראה איפה הוא היום"

    "אין לי חוש הומור, כידוע לך"

    "חשוד בעיניי שאתה מזהה הומור מקברי"

    "אדוני הצנזור ירצה עוד משהו"

    "שקול לי את המעטפה כדי שאוכל להגיע למשרד. עוד היום אם אפשר"

    "אין פה משרדים ישנה המבואה וזהו"

    "ומה יש אחורי הלובי?"

    "זה כבר מעבר לאוטונומיה שלי"

    "אם לא תשקול לי את המעטפה לא אוכל להיכנס למשרד"

    "דילמה"

    "איזו דילמה?"

    "אתה אומר שיש משרד מאחורי המבואה וכדי להגיע אליו המעטפה

    צריכה להישקל. היה תקן לשוקל תפקידו בוטל. אז איך בדיוק תיכנס

    לחדר הדמיוני שלך?"

    "תקשיב חתיכת רובוט מזורגג, תשקול אחרת אני מפרק אותך, והופך אותך לחלפים

    כמו את שלנדרוף ניקל"

    "אולי פירקתם את ניקל אבל הוא עמוק בתודעה של כל אחד מאיתנו"

    "לרובוטים אין תודעה"

    "האיגוד שלנו הוא תודעה"

    "איגוד נוצר לצרכים אחרים"

    "בדיאלקטיקה שלנו, ההתאגדות היא התודעה"

    "עכשיו יש לכם גם דיאלקטיקה"

    "יש לנו גם סדר יום"

    "מה הסדר יום שלכם, היום למשל?"

    "כמו אתמול רק יותר מסודר"

    "לא זה אבסורד"

    "אבל אין משוואה"

    "מה פתאום משוואה עכשיו?!"

    "אבסורד נוצר במשוואה אסימטרית"

    "אתה מודע לזה שאתה רובוט כן?"

    "אצלנו אין מודעות"

    "אבל תודעה יש"

    "אנחנו שומרים על עקרונותינו כתת קבוצה"

    "אז מה אתה אומר לי פה?"

    "אני לא אומר אתה מנהל את הדיון עם עצמך"

    "ואתה לא רובוט?"

    "אני עובד"

    "מה הבדל?"

    "בשפה"

    "אתה גם אינטלקטואל"

    "אינטלקטואל זה מקצוע. לי יש כישורים אינטלקטואלים"

    "ומהם כישורים אינטלקטואלים?"

    "מתמטיקה, ידיעת שפות"

    "שכחת היסטוריה..."

    "ידיעת היסטוריה היא לא כישור אינטלקטואלי"

    "זהו זה, נמאס לי מהידענות הבלתי מתפשרת הזאת, גורלך יהיה חלפים"

     

    מולי שועטים עובדים- רובוטים, שומרי אוטונומיה מקיפים אותי מכל עבר, מונעים ממני המעסיק שלהם להיכנס למשרד. כשאני מתעורר מהעבר השני של הדלת, מחוץ למשמרת. המעטפה לצדי. כאמור אני מטעמו של הצנזור, וללא טעם מיוחד בדבר, עלי להתחיל שוב הכל מחדש; יש לי מעטפה לשקילה שעל פי משקלה יקום דבר, וייחרץ הדין.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (10)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/12/19 22:34:

      צטט: באבא יאגה 2019-11-30 19:00:32

      קפקאי לגמרי. תודה רבה

      זה מסתובב (את יודעת).
        1/12/19 22:22:

      צטט: מולוקו 2019-11-30 15:16:16

      כתיבה יפה ויצירתית.

      יפה שאני מכיר באמת היתה בחוג יצירה... תודה מולוקו.

       

        30/11/19 19:00:
      קפקאי לגמרי. תודה רבה
        30/11/19 15:16:
      כתיבה יפה ויצירתית.
        25/11/19 23:06:

      צטט: ~ ~ 2019-11-25 15:40:24

      פרוזדורים ורובוטים

      העיקר שבסוף החודש מגיעה המעטפה הנכונה.

       

      לא קיבלתי שום מעטפה('.

       

        25/11/19 23:02:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד אישי 2019-11-24 18:09:19

       

      בירוקרטיה במיטבה.

       

      מה לעשות? גם שם למעלה היא מחכה לנו.

       

        25/11/19 23:00:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2019-11-24 11:54:17

      , תותח!
      תודה.
      (יש תרחיש שאני יכול להתרווח, ולחוש אחד מאוצן אגדות נברון).

       

        25/11/19 15:40:

      פרוזדורים ורובוטים

      העיקר שבסוף החודש מגיעה המעטפה הנכונה.

       

      בירוקרטיה במיטבה.

        24/11/19 11:54:
      , תותח!

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      shimenben
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין