כותרות TheMarker >
    ';

    מאזניים

    מחשבות על הכל מכל כל, פילוסופיה, פוליטיקה, ספרות, שירה, מוסיקה -- בקיצור על החיים כמסע ועל מסע החיים.

    פוסטים אחרונים

    תגובות (2)

    נא להתחבר כדי להגיב

    התחברות או הרשמה   

    סדר התגובות :
    ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
    /null/cdate#

    /null/text_64k_1#

    RSS
      29/11/19 14:32:

    חזרתי עם כוכב

     

    והזמנה לטעום מהקפה שלי 3 ביום

      28/11/19 14:06:

    לא ניתן לככב אותו משתמש פעמים ביממה בוכה

    0

    טרגדיה יוונית

    2 תגובות   יום רביעי, 27/11/19, 23:22

    היה היה שליט בארץ עמוסת אתגרים, עם אויבים נחושים ואכזריים מבחוץ וקשיים חברתיים ותרבותיים מבפנים. השליט החל את דרכו בגיל צעיר כשהפך לבין חסותם של מספר מנהיגים. הוא היה נאה למראה וכריזמטי ובמיוחד הצטיין באומנות הסופיסטית של הריטוריקה. הוא לא דמה ולא שאף להידמות למלך-פילוסוף האפלטוני אלא ראה עצמו מדינאי פיקח ומפוכח משהו בסגנון הנסיך של מקיאוולי. אשר על כן, הוא היה חיה פוליטית בעלת אינסטינקטים חזקים ורגישים. מצד אחד חיזק את תחושת העדר סביבו ומצד שני יכול היה לזהות את אלו שאימו על כוחו ושלטונו ולדדוף בהם עד חורמה. כמו כן, ידע לפלג ולעמת בין הפלגים, באשר ידע כי בכך הוא רק מחזק את מעמד העל שלו. הוא אהב את מדינתו ואת נתיניו והיה נאמן להם אבל יותר מכך הוא היה נאמן לעצמו ולכוח שלטונו. הוא הצדיק את העדפתו את עצמו בכך שראה עצמו כחיוני ומועיל לעמו ללא תחליף. אין להגזים ולומר שכלואי הארבע עשר גרס ש״המדינה זה אני״ אלא יותר שבלעדיו המדינה עלולה מלחדול ולהתקיים.

     

    באשר לחייו האישיים, הגם שאין איש יודע בוודאות, הרי שלאחר מספר מערכות יחסים הוא מצא עצמו קשור בקשר גורדי וסימביוטי עם אישה בעלת אופי אידיוסינקרטי לא קל, וזאת בלשון המעטה. כאמור לא ברור מה היה המפתח להבנת אישיותה ומה היה המניע לפעולותיה. יכול להיות שמקור כוחה נבע מתסמונת פסיכולוגית כזו או אחרת, כגון זה של טיפוס כפייתי-אובססיבי או משהו בדומה. גם לא ברור מה היה סוד כוחה על בעלה למעט ההנחה שהיא יכלה להיות מעין מדיאה האומרת לבעלה משהו בנוסח הזה: ״אתה יודע למה אני מסוגלת ומה אני יכולה לעשות כשגבי אל הקיר. גורלנו משורג זה בזה ואם איפול או אהיה מאוימת על ידך אתה תיפול עמי. אנחנו יכולים להיות תלויים זה בזה או זה ליד זה.״ אולי זה עבד, וייתכן שהדברים לא היו צריכים להיאמר והם היו ברורים מעליהם או שהמדובר כאן בסיפור על אהבה וחושך ונאמנות אין קץ, מי יודע? הכול הן השערות בעלמה ותו לא. לכן כשלעצמם אין בכל האמור לעיל חלילה לגנותם או להצביע על דבר שהוא יוצא מן הכלל וייחודי רק להם. נהפוך הוא, כולנו חיים עם תסביך או תסמונת כזו או אחרת. כולנו מנסים להישרד בעוד הנתינות האנושית אינה קלה ומערכות היחסים בין אדם לאדם הם על פי רוב מורכבות ולא פשוטות, במיוחד כשהמדובר בזוגיות, ומי אנו שנשפוט או נלין. אכן, זו טיבה של הטרגדיה שעל פי רוב אין בה דמויות רעות באופן מוחלט אלא רק קורבנות מדרגות שונות של אופיים וגורלם, וזאת חשוב לציין כל זאת בהקשר אנושי נורמטיבי לגמרי. על כך התייחס יפה טרנטיוס באמרו: 'אדם אני, כל מה שאנושי אינו זר לי.' אין סוף הספרים והשירים שנכתבו כווריאציה לאותו נושא זה רק מעידים על כך חזור והעד. מכל מקום, כל שנות שלטונו הייתה בת זוגתו זו המופקדת על ארמונו של השליט, והוא המשיך להפגין נאמנות מוחלטת כלפיה וכלפי גחמותיה והזוג המשיך לפעול בשותפות וכצוות קרוב ויעיל לכל דבר.

     

    אבל בטרגדיה יוונית כמו בטרגדיה יוונית חוזר ונשנה חטא היובריס. חטא שמשמעותו התחושה של כל יכול המעורבת עם גישה שאני ואפסי עוד, כאילו בעל השררה פועל מחוץ ומעבר לגזרת הגורל האנושי. מה שקרה לקריאון מלך תיבאיי הוא גם מה שקרה לדמות הראשית בסיפורנו זה. אך מן הצדק יש להוסיף כי גם בעברנו לא חסרים לנו דמויות שחטאו בצורה כזאת או אחרת בחטא זה, מהן ניתן להזכיר גדולים כמשה רבנו ודוד המלך ורבים וטובים אחרים. כמוהם גם הוא, כאשר גילה את מגבלות כוחו והכוח בכלל היה זה כבר מאוחר מדי וככל שנאבק, וזעק ולחם כך גם שקע בבור שכרה לעצמו או ליתר דיוק נגזר עליו לכרות תחתיו באשר הוא מה שהוא. אין בימנו יודעי כל כטריאסיס וכידוע לא עוד נתנה לנו הנבואה, לכן אין יודע איך יגמר הסיפור. המקהלה התיבאית בסוף המחזה על אדיפוס מזהירה ״אל תקרא אדם מאושר עד שלא ראית את הדף האחרון.״ מה הוא הדף האחרון בסיפורו של מנהיג זה אין איש יודע. אבל הדבר נכון גם בנוגע לשליטים רבים בדורנו. במיוחד לא ברור מה יעלה בגורלו של שליטה המוזר של האימפריה העולמית שהיה לבין בריתו של גיבורנו וגם הוא שסבל כל חייו מתסביכי גבהות ורדיפה, אף הוא, גורלו לא שפר עליו לאחרונה במיוחד, ומי יודע איך סיפורו יסתיים אף הוא. אין לנו אלא לסיים ולהודות כי מן הסתם צדק אלפונס קאר באמירתו כי בכל הנוגע לפוליטיקה, ואולי בחיים בכלל לגרסת ניטשה, ״ככל שהדברים משתנים, כך הם נשארים אותו דבר.״ אבל בצרפתית זה נשמע יותר טוב.

    דרג את התוכן:

      ארכיון

      פרופיל

      דוד ברזילי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין