כותרות TheMarker >
    ';

    אז אני אלך לקצה העולם

    המסע הרגלי לסנטיאגו דה קומפוסטלה ולקצה העולם

    0

    עוד שבוע / מספר V

    16 תגובות   יום שישי , 29/11/19, 08:06

    הפגנות

     

    שבוע הולך שבוע בא וזה החולף עמד בסימן הפגנות.  בעד ונגד, שומר חוק ושומר על עצמו, ימין ושמאל, שחור ולבן, ביצים אורגניות וביצי הפתעה.  כל אחד מפגין או לפחות חושב על האפשרות להשתתף בהפגנה, לפני שהוא או היא משאירים את ישבנם הענוג בבית על הכורסה החמימה בסלון.   

     

    אז במוצ"ש האחרון, למרות החיבה הגדולה לרביצה בכורסה, במיוחד בימים של ליגה אנגלית, החלטתי לעשות מעשה ואם אני מטיף להחלפת אותו האיש המכונה ראה"מ, אז מן הראוי שהישבן יפרד מהכורסה החביבה והנוחה ויצא לכיכר הבימה, שם מתכנס עםישראל באין המוניו ומפגין כנגד הביבי ומוקיריו. 

     

    אני מגיע לאזור רוטשילד, מוצא חניה בקלות (חניון, בכ"ז.. ברחוב לא היה סיכוי) וצועד לי לאיטי לרחבת הבימה.  אני מגיע פונקט בשמונה ורואה כמה מאות אנשים משועממים למדי, כמה שלטים עם יצירתיות מוגבלת ועל התל המלאכותי הקטן במרכז הכיכר מרוכזים כמה אנשים שאח"כ יתברר שהם יהיו הנואמים.

     
    כמה דקות מאוחר יותר, בכל זאת דייקנים החברה, עולה השחקן אלי דנקר, מנחה האירוע ומנסה להלהיב:  "חברה, זה הפגנה פה"  הוא מזכיר להמון, שגדל קצת ועכשיו אני מעריך אותו בכאלף איש.   מסביבי עולות כמה קריאות "הון, שלטון, עולם תחתון" שהוצאו מהשקיות של כיכר גורן ואחרי כמה דקות גם זה נרגע. 

     

    סתיו שפיר עולה לבמה ונראה שהדבר הכי חשוב שהיא עשתה זה להודות לכל מי שהוציא את העכוז מחוץ לבית והחליט שיגיע.  מסר מיוחד לא היה.  אחריה עיסאווי פרייג'.  גם הוא לא לקח קורס נואמים אצל קיקרו.  לפחות המבטא הערבי שלו מענין. אני מסתכל סביב ומחפש דמויות מוכרות, אבל חוץ מאי אלה זונות פוליטיות אני לא מזהה אף אחד.  כולם מסביב מנומסים עד אימה.  אני תופס את הבחור שלידי ואומר לו:  "אם היינו בפריס, אז כבר היו פה 5000 סטודנטים שהיו הופכים ושורפים כמה צמיגים או פחי זבל עסיסיים וכבר היה שמח, אבל פה כולם יצאו משיעור בנימוסים והליכות בביה"ס הגבוה בוורשה".  נשבע לכם, ההפגנה הזו היתה יותר אשכנזית ממני וזה כמעט בלתי אפשרי.   חברים יקרים, קהל נכבד – עם כזו הפגנה לא מחליפים שלטון.  צר לי.  הגון מידי, מסודר מידי ומנומס להקיא.  תחושת מאבק לא היתה.  ככה לא נזיז את המתבצר מבלפור, הבונקרית מקיסריה ואת נער החידות מהטוויטר. 


    בתשע כבר כולם הלכו בנימוס הביתה ואני קפצתי לבירה מצויינת בפאב ממול. חמש ניידות משטרה משועממות פיהקו ואמרו יפה תודה  למפגינים.


    קחו קהל של קבוצת כדורגל מתחתית הליגה השניה, מביא לכם הפגנה יותר יעילה מזו. 

     

    שלושה ימים אחרי זה ראיתי שידורים של הפגנת התמיכה במתבצר מבלפור.  מהאנייגידלכם? זה היה רציני.  שמה נלחמו, שמה פתחו את הבטן, שמו את המעיים על השולחן ולחצו. אז פלא שהיה מסריח?   גועל נפש במיטבו.  קללות, יריקות, גידופים, איומים.  חברה, זה מסריח ומגעיל, אבל אפקטיבי.  ככה מפגינים וככה שומרים על אינטרס. 

     

    מי שמכיר אותי יודע שאלימות זה לא הסטייל שלי. ממש לא. אבל כדי להוריד מהשלטון אדם שמתבצר צריך הפגנת כח ממשית ואם יומיים אחרי הגשת כתב אישום אף אחד לא נלחם באמת על האמת וטוהר המידות, אז באמת קשה יהיה להגיע להישג הנדרש.

     

    מחשבות


    כמה מחשבות שעברו לי בראש ושבשום אופן אסור להעלות על הכתב:

     

    -          תכלס יש כבר הפיכה שילטונית.  המתבצר מבלפור לא משחרר למרות ששתי מערכות בחירות הוא לא ניצח ולא נבחר.  במקביל הוא נלחם ונאבק ומתפתל נגד רשויות החוק שהוא מינה ובראשן הוא אמור לעמוד, תוך שהוא שולט במרבית כלי התקשורת.   מה המשמעות של זה -  הפיכה, לא פחות.

     

    -          אדוני – לא ניצחת? אתה ראש ממשלה זמני? עזוב מיד את המעון הרשמי ולך למלון מפואר יותר או פחות ותשאר שם עד שתקים קואליציה או עד שיבוא המחליף.  זה לפחות יניע אותך לקבל החלטות.

     

    -          לתחושתי לא משנה מה תהיה תוצאת הבחירות הבאות, המתבצר, אם יפסיד, לא יקבל את  התוצאה, יגיד שהיו זיופים, שלא יתכן, שהשמאל גנב, שיחד, שיסה, יביא תירוצים ברמה של תלמיד בית ספר יסודי ויסרב בכל כוחו לפנות את הכסא. ככה הוא ימשוך זמן עד אינסוף.

     

    -          מתי סוף סוף היועמ"ש ופרקליט המדינה יורו למשטרה חסרת המפכ"ל פשוט לעצור את החשוד ולהביאו בפני שופט.  נשבע לכם, אם יתפסו אותי גונב 500 שקל או מבריח כמה צינגלאך, אני רואה שופט עוד באותו ערב.  ההוא ששיחד במיליונים או מיליארדים ממשיך לנהל את המדינה כאילו כלום.  לא הגיוני.

     

    -          אם אני ממשיך לכתוב באמת יבוא שוטר...

     

     

    הריב הגדול


    הבוקר רבתי עם הוד מעלתה.  צעקות, עצבים, גידופים וחילופי דברים שבאמת לא מכובד למול רעיה נאמנה זה כמעט 35 שנה.  וכל זה למה? להלן הדיאלוג, ככל שאני זוכר אותו:

     

    -          הוד מעלתה: "אתה מסריח ומגעיל, זה מה שאתה, פשוט דוחה, איך אתה יכול ככה?"

     

    -          אני: "למה, מה יש לך? השתגעת, ירדת מהפסים?"

    -          ה"מ: "אתה כבר כמה ימים לא החלפת תחתונים !"

    -          אני: "ומאיפה את יודעת את זה?"

    -          ה"מ: "בדקתי בגוגל !!!"

    -          בשלב הזה אני חוטף עצבים ופוצח ברצף גידופים, צעקות והצהרות בוטות שעיקרן, "מה את בודקת אחרי בגוגל !"

     

    ואז התעוררתי מהחלום 😊

     

    שלכם, נרגע מהגוגל... 😊

     

    ה Couch Potato

     

    Image result for couch potato

    דרג את התוכן:

      תגובות (16)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/12/19 19:00:

      צטט: קלועת צמה 2019-12-01 18:34:08

      אני איתך, רק שלגבי זה לשכנע משוכנעת. ולגבי ההפגנה - אתה לפחות היית שם, אני רק יכולה להתבייש בגלל עצמי. ומעבר לכל, מעניין איך אותם אירועים מתפרשים ממש הפוך על-ידי האנשים שחיים בדיוק באותה מדינה.

       

      בפעם הבאה שאני הולך אני שולח לך הודעה אישית להצטרף !

        1/12/19 18:34:
      אני איתך, רק שלגבי זה לשכנע משוכנעת. ולגבי ההפגנה - אתה לפחות היית שם, אני רק יכולה להתבייש בגלל עצמי. ומעבר לכל, מעניין איך אותם אירועים מתפרשים ממש הפוך על-ידי האנשים שחיים בדיוק באותה מדינה.
        1/12/19 15:08:

      צטט: shimenben 2019-11-30 22:44:18

      לימנים ללא ספק יש יותר להט בהפגנות. אתה צודק בהחלט היתה הפגנה יבשושית וגם נטולת מסר, ובטח לא בישרה סדר יום. ביבי הולך לסדר לנו מלחמת אחים בשביל להמשיך ולהתצר בבלפור. הקיטוב הוא כבר בלתי אפשרי, ולפי שלטי הימין לא צריך לחכות כמה שנים ולומר הכתובת היתה על הקיר- כי הכתובת זועקת מן השלטים. בהזדמנות זו אני רוצה לצטט פליטת פה של שבע שלטון אחר בשם אוגוסטו פינושה שאמר: "היינו על סף התהום, ופסענו צעד אחד קדימה" זה מה שקורה בשובע שלטוני, המוח מפסיק לחשוב, מפסיק להתאמץ. אגב שאמרת הריב הגדול- ישר הקיש לי לריב הסבון של פרמינה דאסה וחובנאל אורבינו('. בכל אופן אהבתי מאד את הטורים הקודמים, אבל בטור הזה ההומור היה מופתי.

       

       

      תודה למחמאה בסוף. מחזק ת'אגו...   לענין ריב הסבון, שכחתי מהסצנה לגמרי ונפלא להיזכר שוב.  חייב לגשת שוב לספר ולקרא את העמודים הרלוונטים.  לענין הפוליטי - בגדול אנחנו מסכימים ומקווים לטוב.  לא אופטימי, אבל אני אוסר על עצמי להיות פסימי.

        1/12/19 14:52:

      צטט: עמנב 2019-11-30 18:50:07

      רשומה יפה מאד, יורם. נהניתי מן הקריאה, מהתוכן הרציני ומן ההומור. שבוע טוב, עמוס.

       

       

      שמח לקבל ממך כזו תגובה. לכבוד הוא לי

        1/12/19 14:51:

      צטט: באבא יאגה 2019-11-30 18:38:47

      הוספת תגובה"אבל כדי להוריד מהשלטון אדם שמתבצר צריך הפגנת כח ממשית ואם יומיים אחרי הגשת כתב אישום אף אחד לא נלחם באמת על האמת וטוהר המידות, אז באמת קשה יהיה להגיע להישג הנדרש." - נכון. אני לעומת זאת, מתייצבת בגן העצמאות בירושלים, פרופ יורם יובל הקים שם אוהk ומזמין להצטרף אליו למאהל המחאה. בערב הראשון היו שני אוהלים, ביום שישי בצהריים, כבר היו 13, אבל ממול התיצבה אחת עם סנדרום ירושלים, שרה שירים בעברית, אנגלית וערבית, הכל שירי ארץ ישראל, היא היתה עטופה בדגלי ישראל, במסכת עינים פורימית ומצוידת בקול צפרדעי ראוי. היא הסבה את עיקר תשומת הלב.

       

       

      מקווה מאד להצטרף למפגיני ירושלים השבוע. יתכן שביום רביעי אמצא את הזמן

        1/12/19 14:50:

      צטט: * חיוש * 2019-11-30 12:58:28

       יורם חברי היקר נשיקה

      והנה בזכות חלום (-: הפכת את הלימון ללימונדה

      תודה שהבאת לנו עוד טור שבועי פרי עטך

      * כוכב אהבה ושבת טובה ושקטה

       

      שמח לכל כוכב, בטח אם הוא בא מאהבה נשיקה

        1/12/19 14:49:

      צטט: גילהסטחי 2019-11-30 11:55:30

      בהפגנות התמיכה בביבי היו אנשים שהביביזם הוא בלתי נפרד מהזהות ומפס הקול שלהם, ואילו בהפגנת הבימה ממחישים את הרצון לניקוי אורוות בלי להיסחף לאלימות. והחלום שלך מסמל את המעבר מלכלוך לנקיון.

       

      תודה יקירה, עזרת.

        1/12/19 14:48:

      צטט: דוקטורלאה 2019-11-30 11:55:08

      אולי הגוגל מיותר...לפעמים סיבת הריב המשפחתי איננה מה שנאמר בו אלא בעייה אישית-אקוטית של האומר. לכן, ההתעלמות היא הדרך הטובה ביותר לסיים את האירוע. (הכותבת נשואה קרוב ל-57 שנים באושר. )

       

      את נוגעת בנקודות עומק. בדיוק מהסיבה שאמרת, אני מעדיף להישאר ברובד השטחי

        30/11/19 22:44:

      לימנים ללא ספק יש יותר להט בהפגנות. אתה צודק בהחלט היתה הפגנה יבשושית וגם נטולת מסר, ובטח לא בישרה סדר יום. ביבי הולך לסדר לנו מלחמת אחים בשביל להמשיך ולהתצר בבלפור. הקיטוב הוא כבר בלתי אפשרי, ולפי שלטי הימין לא צריך לחכות כמה שנים ולומר הכתובת היתה על הקיר- כי הכתובת זועקת מן השלטים. בהזדמנות זו אני רוצה לצטט פליטת פה של שבע שלטון אחר בשם אוגוסטו פינושה שאמר: "היינו על סף התהום, ופסענו צעד אחד קדימה" זה מה שקורה בשובע שלטוני, המוח מפסיק לחשוב, מפסיק להתאמץ. אגב שאמרת הריב הגדול- ישר הקיש לי לריב הסבון של פרמינה דאסה וחובנאל אורבינו('. בכל אופן אהבתי מאד את הטורים הקודמים, אבל בטור הזה ההומור היה מופתי.

        30/11/19 18:50:
      רשומה יפה מאד, יורם. נהניתי מן הקריאה, מהתוכן הרציני ומן ההומור. שבוע טוב, עמוס.
        30/11/19 18:38:
      הוספת תגובה"אבל כדי להוריד מהשלטון אדם שמתבצר צריך הפגנת כח ממשית ואם יומיים אחרי הגשת כתב אישום אף אחד לא נלחם באמת על האמת וטוהר המידות, אז באמת קשה יהיה להגיע להישג הנדרש." - נכון. אני לעומת זאת, מתייצבת בגן העצמאות בירושלים, פרופ יורם יובל הקים שם אוהk ומזמין להצטרף אליו למאהל המחאה. בערב הראשון היו שני אוהלים, ביום שישי בצהריים, כבר היו 13, אבל ממול התיצבה אחת עם סנדרום ירושלים, שרה שירים בעברית, אנגלית וערבית, הכל שירי ארץ ישראל, היא היתה עטופה בדגלי ישראל, במסכת עינים פורימית ומצוידת בקול צפרדעי ראוי. היא הסבה את עיקר תשומת הלב.
        30/11/19 12:58:

       יורם חברי היקר נשיקה

      והנה בזכות חלום (-: הפכת את הלימון ללימונדה

      תודה שהבאת לנו עוד טור שבועי פרי עטך

      * כוכב אהבה ושבת טובה ושקטה

        30/11/19 11:55:
      בהפגנות התמיכה בביבי היו אנשים שהביביזם הוא בלתי נפרד מהזהות ומפס הקול שלהם, ואילו בהפגנת הבימה ממחישים את הרצון לניקוי אורוות בלי להיסחף לאלימות. והחלום שלך מסמל את המעבר מלכלוך לנקיון.
        30/11/19 11:55:
      אולי הגוגל מיותר...לפעמים סיבת הריב המשפחתי איננה מה שנאמר בו אלא בעייה אישית-אקוטית של האומר. לכן, ההתעלמות היא הדרך הטובה ביותר לסיים את האירוע. (הכותבת נשואה קרוב ל-57 שנים באושר. )
        29/11/19 15:49:

      צטט: שטוטית 2019-11-29 10:51:09

      הנה יש לך כאן את המשפחה... מהטוויטר:

      וגם מעריצה וצל אחד

      Amos Biderman

      תוצאת תמונה עבור טוויטר קריקטורה

      שבת שלום משטוטית והטוויטר

       

      משפחת הבלהות שלי 

        29/11/19 10:51:

      הנה יש לך כאן את המשפחה... מהטוויטר:

      וגם מעריצה וצל אחד

      Amos Biderman

      תוצאת תמונה עבור טוויטר קריקטורה

      שבת שלום משטוטית והטוויטר

      ארכיון