| מיומנה של נערה בת שבע עשרה וחצי. נא לזמזם את זה בלחן ג'אזי שהמצאתי לי אז בעודי צועדת בשדרת קזוארינות שכבר איננה. (ניצה, זה בזכותך)
נוסטלגיה
פעם הכל יהיה זכרונות כמו סרט ישן. מקרנה וסדין ותמונות בשחור לבן. מה שהיום הוא המחר יהיה לאז, כשעוד לא ידענו דבר.
מגששים עכשיו באפלה לעבר מה שיהיה לנו התמונה השלמה, של ימי ילדותנו, על אהובותינו ואכזבותינו.
עסוקים עכשיו בחיפוש אותו דבר מה, יום יבוא נביט על החיפוש עצמו באהבה. דמעה נוגה בצד חיוך של געגוע לחלב השפוך.
פעם הכל יהיה זכרונות כמו סרט ישן. מקרנה וסדין ותמונות בשחור לבן.
מדעי תיבות הדואר ב':
שמישהוא יסביר לי מה הרעיון בתיבות דואר שאנשים מתחת למטר תשעים לא יכולים להגיע אליהן?!?
|
אודי ברוך
בתגובה על ככה סתם באמצע היום
תגובות (17)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
כשאנחנו קטנים אנחנו לא חושבים על העתיד, וכשאנחנו גדולים אנחנו לא מצליחים להיזכר בעבר. אירוניה או לא?
תחשבי שאם לא היינו מפתחים סניליות קלה (או קשה, תלוי בכמות שעות שינה ומצב הירח) החיים היו הרבה פחות מעניינים.
קל לזהות חתולי דוא"ל (דואר אלקטרוני) שאורבים ליוני דואר.
לרוב יש להם שטרודל בפה.
שמחה שחיבבת.
זה החלון מחוסר הרשת היחיד בבית,
אבל אני באמת לא בטוחה שרשת היתה עוצרת את האדון הזה..
אכן ניחוח נוסטלגי משובח
בשחור ולבן
תל-אביב
קומת קרקע
לא שמעו אצלכם על רשתות כנגד מזיקים?
לו הייתי יודעת לכתוב תווים הייתי מסבירה לך את זה בקלות,
אבל במקור הלחנתי לי את זה בג'אז עצוב כזה.. בלי בופופידוים.
ג'אז בלוזי כזה.. עוזר?
בעצם, אנחנו עסוקים בלפספס את העכשיו.
קצת מלחיץ שראיתי את זה כבר בגיל 17...
לא צחקתי, זה באמת יצא כתב סתרים. הקאפס היה לחוץ בטעות...
התגובה המקורית היתה:
אין בעיה, זומזם. רק שאלה - את לא חושבת שאם ג'אז אז היה כדאי להוסיף איזה בופופידו?
מזכירה לי את הפרדוקס
מצד אחד העתיד זה ההווה הלא ממומש לו אנו מצפים מצד שני
אנחנו פוחדים לגדול. או העולם שייך לצעירים.
אני גאה בך שהיה לך אומץ לשלוח את זה.
אני התמקדתי אז בהתכתבויות..
פעם בהרבה זמן אני נוברת בערימה ומוצאת את עצמי במקומות רחוקים לאללה...
תודה יקרה שלי,
כתבתי מעט מאוד בגיל הזה.
זה אחד הדברים שנשארו איתי.
יותר מזה, זה אחד הדברים היחידים שזכרתי שאני יכולה לגלגל חלק ממנו על השפתיים בלי לחפור בין הניירות ולדוג את הדף המקורי (אולי בגלל שהלחנתי לי את זה..)
אני חייבת להתוודות שכשהדבר הזה נכתב לא ידעתי מה זה ויסקי ואיך מה לעזאזל זה ארומה...
קצת מלחיץ הענין הזה עם הסניליות, פעם זכרתי את כל מי שחצה את דרכי.. זה כבר לגמרי לא עובד.
הממ... איך מזהים חתולי דואר?
נו באמת, נראה לי שאני אוותר לך על זה ככה?
יאללה, לשנס מותניים ולהביא תגובה אמיתית...
:-)
JFLARB NVKDE BNGJ'
VN VNDK VMVFKF VNKC DKDSKS
ליאור יקרה,
אני כתבתי ועיתוני הנוער הדפיסו את כל השטויות שכתבתי...
אמא שלי שמרה הכל..
אבל אני לא חוזרת לקרוא את זה (- :
את רוב מה שכתבתי בגיל הזה השמדתי.
המעט מעט מעט שנותר, מהווה את השכבה היותר איכותית של כתביי מעולם.
כמו שחבר טוב אמר- אנחנו כל הזמן מסננים את עצמנו. מה שבכל זאת זוכה להיוותר איתנו, חייב להיות משובח.
מה שרציתי להגיד, זה משובח :-)
כתבת יפה.
מסתבר שוויסקי ועכברים לוחמניים הם השראה טובה. מי ידע.
בגלל זה אני שמח שאני מתחיל להיות סנילי.
אני לא זוכר את העבר, וכל פעם שמישהו מספר לי משהו על עצמי או שאני פוגש מישהו שאני מכיר, אני מתלהב מחדש.
אגב, תיבות דואר הן איפה שיוני הדואר ישנות שהן לא עובדות במרץ להביא לנו דואר. אם גובהן היה פחות מ-1.90 אז חתולי דוא"ל היו תופסים את יוני הדואר. באמת, תחשבי בהיגיון על זה.