כותרות TheMarker >
    ';

    הגיגים(שם זמני) העתק של הבלוג שלי בדקס

    העתק של הבלוג שלי בדקס

    0

    נזכרים איך זה לטייל

    2 תגובות   יום שבת, 7/12/19, 13:21


    קישור לקריאה בפון 


    בתחילת השבוע העמסתי ציוד על האופנוע .

    כלי עבודה , מים , בגדים ועוד כמה דברים .

    סוג הטיול הזה ,לא דומה לשום סוג טיול אחר , יש משהו מיוחד בלקשור את כל הציוד , להתלבש 

    כפפות , מעיל,קמלבק עם מים ,קסדה , לרכוס הכל ,
    להביט מבט אחרון שהכל נראה תקין ,להניף רגל,
    להתיישב ולהתניע .



    מצד אחד כלי רכב שברירי חשוף לכל מה שמתרחש בחוץ חום קור גשם רוח ריחות וצלילים .

    מצד שני , סוג של בועה עצמאית , אני משולב במערכת מכנית שאני סומך עליה שתוביל אותי באמינות ובמהירות ממקום למקום , מערכת הניווט שלי , שבעבר היתה מפת נייר וכיום היא מכשיר גי, פי אס , או טלפון שהמסלול הבסיסי הוזן בו מראש
    מותקנת על הכידון .
    מיכל הדלק מלא ,
    אפשר לנסוע.

    "אני" , חלק בלתי נפרד מהמערכת הזו .

    למרות הפגיעות של הכלי , יש הרגשת בטחון לאחר שהכל עמוס קשור ובדוק .


    יוצאים לדרך בצורה קצת מהוססת , המזוודות וכל ציוד הנשיאה חדש , לא ניסיתי אותו קודם .


    כך שאני מאיץ בעדינות , התנגדות הרוח עולה ,חצי שעה לאחר מכן אני מרגיש מספיק בטוח להאיץ עוד 

    הכל יציב , מתנהג טוב
    אין הפתעות .

    גם את החלק של "איך לארוז " שעשיתי בעבר , לא שוכחים מסתבר .

    ''



    כמובן שיצאתי מאחר  מהמתוכנן , ככה זה .


    500 ק"מ לאחר מכן , מתחיל להחשיך , עוצרים בצד , מביטים במפה על מקום שנראה יפה לעצור ללילה .

    איך יודעים ?
    סוג של נסיון של שנים שלא נשכח . 

    מחפשים במפה כביש צדדי , מפותל ,רצוי ליד נהר נחל או אגם , וכמעט תמיד יש שם מקומות יפים 

    מוצאים מקום .

    ויש גם את האינטרנט , בו בודקים איזה מקומות לינה יש באזור שנראים טוב ומתאימים לכיס שלי .

    במדינות אחרות זה כולל קמפינג .

    בתמונה למעלה רואים שמצאתי בדיוק מקום כזה .

    ביום הבא למשל , תכננתי מראש לאן להגיע , כך שהכל בהתאם לנסיבות .

    לילה של שינה טובה ויצאתי מוקדם לכיוון קנצ'נבורי. 

    קנצ'נבורי ,למי שלא יודע , התפרסמה בזכות הסרט ההוליוודי "הגשר על הנהר קאווי "

    תסריט הרואי על שבויי בנות הברית שבנו את הגשר אי שם סביב 1942 
    בתסריט , יש יפנים , קפטן בריטי אובססיבי , וגיבור אחד שנמלט ממחנה השבויים רק כדי לחזור ולפוצץ את הגשר מאוחר יותר .


    המציאות היתה הרבה יותר עגומה , אלפי שבויי מלחמה מבעלות הברית והרבה יותר עובדי כפיה מאסיה הועבדו בפרך במה שיכונה אחר כך 

    "מסילת המוות " בין תאילנד לבורמה , אלפים מתו מדיזנטריה מלריה תשישות ענישה  ומחלות אחרות , לא ידוע שמישהו אי פעם הצליח לברוח מהמחנה של עובדי הגשר ולשרוד .


    ''




    כך נראה הגשר כיום , במקור  נבנה מעץ , הופצץ , נהרס ונבנה שוב ,לא מעט פעמים בימי מלחמת העולם .

    חלקים מהגשר המקורי משולבים בגשר  שעדיין נמצא בשימוש ועוברות עליו רכבות ( להפתעתי ) .

    מקרוב ,המוני התיירים פוגמים ביופיו של המקום .

    ובעצם גם בזכרם של אותם שמתו כאן , כך חשתי אני לפחות .

    מה שחידד את אותה הרגשה היה "שחזור " של מחנה השבויים על גדות הנהר .


    ''



    מי שיקרא את השלט , יראה שכתוב "קפה בר , המחנה " 
    היו שם מסעדות , וגם 
    "מאפיית המחנה ", ומכרו שם מזכרות "המחנה " לתיירים .

    כך שזה לא היה באמת שחזור , יותר מלכודת תיירים .

    לאחר הביקור בגשר אכלתי את המנגו סטיקי רייס הכי טוב שאכלתי אי פעם בתאילנד או בכלל בחיי

    דווקא מאורז מלא 

    ''




    בדרך מוקדם יותר באותו יום עקפתי גרוטאה עמוסה באננס , נכנסתי אחריה לתחת דלק לצלם .



    ''



    את הערב ביליתי בשיחה לא נעימה עם בריטי משכיל , מאוד שמאל ברמה סהרורית מצד אחד ,

    ומצד שני פטריוט אנגלי שלא מבין איך העולם בכלל,ואני בפרט, לא מעריכים את מה שהאימפריה הבריטית עשתה רק למעננו .

    במשך דקות ארוכות התחמקתי מלהכנס איתו לויכוח , הוא ניסה לגרור אותי לאותו ויכוח מהרגע ששמע שאני ישראלי .



    לבסוף עניתי לו , כי האיש החל להעיר כמה הערות עם ניחוח אנטישמי 
    ( יאמר לזכותו או חובתו שהיה קצת שתוי , מצב די כרוני אצל הבריטים מסתבר )
    הקש ששבר את גבו היה כשאמרתי לו
    " שישאל את ההודים , מה דעתם על הבריטים והאימפריה שלהם "

    האיש נעלב ברמה כזו ,עד שאמר לאשתו משהו בסגנון 

    "שרה בואי הולכים "

    וסרב להגיד לי שלום , אשתו רצה אחרי להתנצל במקומו .

    יצאתי בהרגשה לא נעימה מכל הסיפור שניסיתי להתחמק ממנו .


    חצי יום הספיק לי מהמקום ועזבתי מוקדם למחרת .


    ליום הבא מצאתי לי בחור תאילנדי שגר על מזח ליד נהר שנשפך למפרץ תאילנד .

    מקום נידח ביותר קשה לגישה עם אופנוע,
    ללא קיום של ניווט גי פי אס , לעולם לא הייתי מוצא את המקום .

    הבחור , רוב , אמר בשיחה איתו , שלא היה יכול לארח אנשים ללא עזרת האינטרנט בדיוק מאותה סיבה 

    איש לא היה מוצא אותו .

    בקושי נכנסתי עד אליו , וביום למחרת , סובבתי בזהירות רבה את האופנוע שלא יפול למים , כשתראו את הסרטון שצילמתי בזמן הרכיבה החוצה , תבינו 


    כך ישבתי לי בסוף היום על מרפסת הבית של רוב , מרפסת שהיא למעשה מזח וצפיתי במלח תאילנדי אחד מספר את חברו 


    ''






    ''






    הסרטון הבא מראה איך יצאתי מביתו של רוב ( לאחר שסובבתי את האופנוע ) 



    ''




    יש לזכור שאני עם אופנוע דיי רחב בעיקר כי עמוס במזוודות צד .


    מי שקרא את הפוסט הקודם , יודע שאני בדרכי לקו סמוי , כדי לפגוש אמא של חברים ,וחברה של אמא שלי .


    תחילה תכננתי למצוא מקום שינה קרוב למעבורת , אבל הרכיבה באותו יום היתה קשה , רוח צד וארבע שעות רכיבה רצופות בגשם שוטף , שכנעו אותי פשוט לקחת את המעבורת לאי מבלי לעצור ללילה קודם .


    ''




    כך נראית העליה למעבורת , השמים קודרים , הים דיי סוער , והיה צריך לייצב את האופנוע כדי שלא יפול 

    כמעט שעתיים של שייט לצד השני ,ללא גשם וכמובן ברגע שירדתי על האי , נפתחו ארובות השמיים .

    הפעם כבר לא טרחתי ללבוש את חליפת הסערה ופשוט רכבתי לכיוון המקום שבו תכננתי לישון 
    למזלי הגעתי למקום מקסים  בתוך ג'ונגל בחלק ההררי של האי , רחוק מהחוף ורחוק מהרעש של האי 

    בעל המקום איטלקי נחמד באופן יוצא דופן אמיתי .


    את האי קו סמוי לא אהבתי בעבר , ודעתי לא השתנתה 

    הגעתי לכאן בעצם לפגוש את לאה שאני מאוד מחבב , והשיחות איתה תמיד מעניינות 

    ובאמת הפגישה ביננו היתה מאוד משמחת לשנינו , גם ביום הראשון וגם בימים לאחר מכן 

    כמו כן , גם כאן אימצתי סדר יום , בבוקר,
    ריצה על החוף .

    ''




    כדי להגיע לחוף קצת נידח חייבים כלי רכב , האי מתוייר לעייפה .


    לאחר הריצה ארוחת בוקר שעיקרה שני קוקוסים טריים 


    ''



    לאחר מכן משוטט באי ,
    ירד לא מעט גשם בימים האחרונים ,אז במידה ויורד גשם חזק 

    פשוט חוזר למקום בו אני גר , כאמור מקום נהדר עם אנשים נחמדים , שותה קפה יושב ,צופה בנוף ובגשם היורד ושומע מוזיקה 

    ''




    ===============================

    היום כבר עברתי על האופנוע , חיזקתי ברגים , מתחתי שרשרת ובדקתי שהכל בסדר באופן כללי, בקרוב אתחיל בדרך חזרה צפונה 
    כ 2000 ק"מ נוספים .


    אשאיר לכם ביצוע לא רע לקריפ של רדיוהד 


    ''






    שבת שלום ושבוע טוב 

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/12/19 15:17:

      זה גדול, כל המרצ'נדייזינג של מחנה השבויים. הצחיק אותי. בקרוב באושוויץ.

      חוץ מזה, תענוג לקרוא ולצפות.

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      אחר40
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין