כותרות TheMarker >
    ';

    שחרור מחינוך עדרי וחזרה לאני האותנטי

    ניוטון וחוקי התנועה של גופים: "כל גוף יתמיד במצבו כל עוד לא פועל עליו כוח חיצוני". "כל גוף הפועל עליו כוח חיצוני משנה את מהירותו ביחס לכוח: "לכל פעולה קיימת תגובה הנגדית לה בכיוונה ושווה לה בעצמתה". זה הדגם כשלא שועטים עם העדר ומיישרים איתו קו.

    כל לילה מדברת עם עצמי

    50 תגובות   יום שני, 9/12/19, 11:15

    בצעירותי כל הזמן מיהרתי לאנשהו, הייתי בדרך למשהו, נעתי מרעב, הייתי אומללה ומאושרת, נעניתי להרפתקאות. הייתי משוחררת, נועזת, נטולת דאגות, תלויה באוויר. ניקדתי את החיים כמו חזאי: כמה והיכן. תארו לכם את המסעות המסעירים שעדיין מצפים לי, אולי אדלה מהערמה אחד שלא אפחד ליפול ממנו ואחזיק בקורים שיחברו אלי את האדמה. אחרי כל השנים האלה אני מתעוררת בלב הולם מחלומות בהם אני נמלטת לסוף העולם. רק בחלומות אני מרשה לעצמי לברוח מהחיים, ואיני יודעת אם הפעם אני נופלת בחלום או באמת. אני יודעת שפעם הייתי הרבה גילות, בדרך נפרדו ממני כמה גילות,כמו רהיטים שהיו שלי לרגע, אולי כדי שאמצא איזון ושלווה, שאשוב לחלום. אני זוכרת שאהבתי מסעות וגשם, ועכשיו רק מדמיינת שיוצאת החוצה. והמוות כמו חית לילה נפוצה וקרובה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (50)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/1/20 11:08:

      מרצ'לו קוף. אכן. יש חרקים שמתים ברגע הזיווג (ריבוי), ברגע של ההנאה השמימית (אחד), מזדווג עם המוות (אפס).

        25/1/20 18:37:
      נכון, אנחנו מתחילים בריבוי אחר כך מצטמצמים לאחד ובסוף לאפס.... :)
        25/1/20 08:56:

      rebosher. אתה פנינה באוקיינוס של חדוות היצירה וההתמסרות אליה. ובהקשר למילותיך על הבשר ורוח האדם: יהודה עמיחי: "אדם יוצא מבית והבית אינו יוצא מן האדם. הוא נשאר על קירותיו ועל התלוי בהם ועל חדריו ודלתותיו הנסגרות בזהירות. או כי הבית מתרחב והולך ונעשה לדרכים בהן ילך זה שיצא מן הבית".

        24/1/20 17:59:

      במה שקשור לגוף — ולא בלי קשר למיינד (נפש בעברית) — ראוי לזכור שהתופעות שאת מתארת מתאימות למצב ההורמונלי של הגוף בגילאים המדוברים. לפני שקופצים למסקנות מרחיקות לכת כדאי לוודא מה מלמדות בדיקות דם שיגרתיות. 

        24/1/20 14:39:

      rebosher. תודה על שאתה קורא גם את הגוף וגם את הנשמה. בדמיוני אתה עטוף בהחלת חכמה שאין לה גבולות, בקיא במגוון נרחב של נושאים עד הפרטים הקטנים, ניזון ממילים - ואני גם ניזונה ממילותיך, ועונדת אותך כמו עגיל בתנוך ליבי.

        21/1/20 17:27:

      הביטוי ״לנקד את החיים,״ מאד מוצא חן בעיני. האם נכון לחבר את החזאי לגשם המנקד? יוקיאו מישימה מתאר את הגשם המצליף בים כמרצע המחרר את קרום המים. לפי מיטב ידיעתי ביפנית אין הטיית רבים מה שבדמיוני הופך את הגשם לכלי בידי החזאי...

      גם הרהיטים כמטפורה להתישבות אינה מבוזבזת עלי. גם לי נראה שהפרופורציה שבין משקל ״האני״ והרהיט, אשר מתאמר לשמש לו לעוגן, משתנה עם הזמן. הרהיט האחרון/הסופי הוא ארון הקבורה שגם הוא מעין מטפורה להכלה. 

        19/1/20 11:29:

      --()-- . שאלת את שאלות המפתח לחיים שיש בהם בטחון ויציבות, ויכולת לערוך את הפחדים. התשובות לשאלות נמצאות בתוכי. תודה.

        18/1/20 14:48:
      איך את רוצה שהחיים שלך יראו? איזה שינויים את כמהה להכניס בהם?
        12/1/20 11:58:
      HagitFriedlander יקירתי. מאחלת לעצמי ולכולם שנמשיך לינוק משדי החלומות ושניוולד מתוכם. ושהחלומות יצבעו את החלקים שלנו כפי שאנחנו רוצים.
        11/1/20 20:23:
      הגילות שבך רבות ומגוונות וצובעות את חייך וגם כשאת נפרדת מאחת אחרת נולדת מהחלום הבא...הכתיבה שלך יקרה יוצאת דופן, מרתקת!
        11/1/20 12:24:

      remei. מתפשטת עד לחדרים הפנימיים שעברתי בם לא פעם, חוזרת לנקודת הבראשית, נולדת ומתה בשטח הפנימי. ותודה על שובך והיותך.

        7/1/20 20:49:
      אני מדמיינת אותך צועדת עד סוף העולם ובדרך משילה חלקים העוטפים אותך עד הליבה שלך. החיים חולפים והלמידה מתכנסת משתבללת ומגלה שבפנים גם סוף וגם התחלה. תודה על מה שהבאת פה
        27/12/19 16:24:
      * חיוש *. החלומות הם סוג של תקווה, תבנית לנשמה שמחפשת מענה הוליסטי בין המציאות לצרכים הפנימיים. ותודה על היותך.
        27/12/19 16:22:
      מכבית- coach לכתיבה. תודה יקירה.
        27/12/19 13:14:

      גילה יקירתי נשיקה

      אל תפסיקי לחלום ( גם בהקיץ)

      לגבי המשפט האחרון שלך - גם אני אהבתי פעם מסעות ונהיגה שעות גם בלילה

      וכיום אני מלאה בתירוצים למה לא ( מסעות, לנהיגה,  לצאת מהבית ככה סתם ללא סיבה...)

      * כוכב אהבה שבת וחג חנוכה טובים ושמחים

      נהדר
        23/12/19 18:52:
      נגעת בצמרות העצים. הי איש. משפט אחד ואני חולמת באש. אנחנו יכולים לחפש משהו אחר בחלומות, אבל בסוף ננחת לאותה מציאות. לעתים קרובות אנחנו מתעלמים מעכשיו ולא רואים מה שמתגשם הלכה למעשה, ולכן אנחנו לא מודעים לכך שאנחנו בוראים את המציאות שלנו.
        23/12/19 18:45:

      kimchid. דייקת בדימוי החיים - עליות וירידות, מישור, תהומות וקודקודי הרים שהנשימה נעתקת. וכן, המסע צריך להיות פנימי, להוריד הילוך, רק להקשיב ולעשות כלום, וכדי לעצור במוטל דרכים צריך להאט ולעצור. תודה על התובנות.

      חלום טוב מעביר את המציאות לתת המודע.
        22/12/19 13:56:
      החיים זה כמו רכבת הרים....טוב לפעמים לעצור, ולתפוס מוטל למנוחה ורגיעה מתלאות המסע הזה.
        16/12/19 11:46:

      נומיקן. תודה יקירה. הטקסט הוא נצחי, אנחנו מחיים אותו בכל פעם שקוראים אותו, בניגוד לחיות של הכותב אותו.

        15/12/19 21:45:
      חייכתי כל השורות, בהכרות מסוימת עם הדרך שהצגת, עד שפתאום המוות הפתיע אותי.
        15/12/19 17:56:
      אזוטריקה-יומן לימוד אישי. כשאנחנו משחררים ומרפים, אנחנו חופשיים וחיים. כשאנחנו צוברים אנחנו מתים כל יום קצת מבפנים.

      החיים הם פסיפס של ניסיון מצטבר, או, תל ארכאולוגי של הנפש. עם הצטברות משקל השכבות, דברים מלמטה נדחסים ומתערפלים, אך רישומם נשאר חבוי אי שם בשכחה (לפעמים גם מטריד).

      לכן, לפעמים טוב לשחרר (אבל לאדם קשה לשחרר..).

        14/12/19 11:15:
      דוקטורלאה. שְׁנֵי שְׁבִילִים נִפְרְדוּ בְּיַעַר צָהֹב, אַךְ לָלֶכֶת בַּשְּׁנַיִם, הִרְהַרְתִּי בְּעֶצֶב, אֵינֶנִּי יָכוֹל – אָז עָצַרְתִּי לַחְשֹׁב, מַרְחִיק אֶל הָאֶחָד מַבָּטִי לְלֹא סוֹף לְאָן שֶׁפִּתּוּלָיו נֶעֶלְמוּ בָּעֵשֶׂב; לַשֵּׁנִי אָז פָּנִיתִי, מְבַקֵּשׁ לְהַשְׁווֹת, אִם רָאוּי הוּא יוֹתֵר, כִּי גַּם הוּא כֹּה יָפֶה, שׁוֹפֵעַ רֹב יֶרֶק, וּמְעוּט עֲקֵבוֹת; אַךְ שְׁנֵיהֶם הָיוּ נְתִיבוֹת עֲזוּבוֹת שֶׁמִּדְרַךְ הַהוֹלֵךְ בָּם שְׁחָקָם בְּשָׁוֶה, וּבַבֹּקֶר הַהוּא הִשְׂתָּרְעוּ לִקְרָאתִי בְּשַׁלֶּכֶת שֶׁאִישׁ לֹא הִשְׁחִיר אֶת פָּנֶיהָ. אָהּ, הָרִאשׁוֹן – לְיוֹם אַחֵר נְצַרְתִּיו! אַךְ יָדַעְתִּי שֶׁנָּתִיב מוֹבִיל אֶל נָתִיב, וְסָפֵק אִם אָשׁוּב עוֹד אֵי־פַּעַם הֵנָּה. אֵי־שָׁם, אֵי־פַּעַם, לֹא בְּלִי אֲנָחוֹת בַּחֲלֹף הַשָּׁנִים אֲסַפֵּר זֹאת בְּקוֹל: שְׁנֵי שְׁבִילִים בַּיַּעַר, לִבְחֹר אוֹ לִדְחוֹת – אַךְ פָּנִיתִי בְּזֶה שֶׁדָּרְכוּ בּוֹ פָּחוֹת, וְזֶה הַהֶבְדֵּל שֶׁשִּׁנָּה אֶת הַכֹּל. רוברט פרוסט
        14/12/19 11:11:

      עט סופר. מצד אחד צריך להספיק מטלות יומיומיות לפני שהנר ייכבה, ומצד שני אדם לא צריך לתקן את עצמו לאורך חייו בלי סוף, כי האדם הוא יצירה מושלמת.

        11/12/19 17:41:
      את מספרת על מצב טבעי למדי. ילדים קטנים משחקים בבת אחת עם המון צעצועים. נוגעים באחד וממהרים למשנהו. ככל שהם מתבגרים, הם מעדיפים צעצוע מסויים. רק איתו הם ישחקו ועדיין יהנו מאד. זוהי הדרך להכרת המציאות ולבחירה של ענף מסויים המקובל על הבוחר. בכל תחומי החיים קיימת הבחירה. במזון האהוב עלינו, בביגוד, בעיסוק ועוד ועוד. אני מאחלת לך שתבחרי במה שהולם אותך, בכל תחומי החיים. בחירה כזאת עתידה לעשותך מאושרת.
        11/12/19 14:44:

      "החיים בעוֹלָם הַזֶּה דּוֹמֶים לַפְּרוֹזְדוֹר בִּפני טרקלין; הַתְקֵיני עַצְמְךָ בַפְּרוֹזְדוֹר, כְּדֵי שֶׁתִּכָּנֵסי לַטְּרַקְלִין.“ (פרקי אבות),,צוחק...וכל עוד הנר דולק אפשר עוד לתקן...אמר הסנדלר..צוחק
      :

        11/12/19 12:00:
      א ח א ב. יש האומרים שאנחנו במסדרון לקראת החיים שלאחר המוות, והם שוכחים שיש חיים לפני המוות.
        11/12/19 11:59:
      יורם גרוסר. איש אהוב ויקר. השפע של הסנטימנטים והחיבה שלך מפעים אותי, ולמרות המרחק בינינו אני מרגישה שהקשר שלנו קלוע בעבותות רגש שלא יינתקו. למדתי לא למהר, להזדרז, להספיק. לא לנסות לתת תשובות, לעשות מקום לכל מה שמבצבץ בפנימי ובסביבתי. בשביל זה צריך עוד זוג עיניים שמחוברות לראש- ששוטפות את התהליך במילים, ואז להבין על מה צריך לוותר, ואיך לאפשר שמחת חיים ולהתמלא ברגע. הבודהיסטים אומרים: שאף סבל, נשוף חמלה, ואתה ממיר כל קושי לחדווה, וכל ערפל לאהבה. תודה מעומק הלב.
        11/12/19 11:54:

      באבא יאגה. תמיד יש לנו איזה חלום בלב, והחלום הזה עוזר לנו להנות משגרת החיים תוך ציפייה מעודדת וחיובית.

        11/12/19 11:52:
      תכשיט. תודה יקירה. החיים לא נותנים לנו תשובות, הם נותנים לנו כלים לאהוב אותם.
        11/12/19 11:51:
      אחר40.יש הרבה סיבות ותירוצים למה לחכות למחר, בדרך כלל זה: "אחרי ש.. ומסכימה אתך שצריך להושיט יד לחלומות, לשאיפות ולקול הפנימי עכשיו, לפני שהחיים יעברו ויהיה מאוחר מדי.
        11/12/19 11:32:
      והמוות כמו חיית לילה נפוצה וקרובה. והעיקר והעיקר לא לפחד כלל...!!!
        10/12/19 22:33:
      היי. בולטת כאן הסתכלות מבחוץ. זה מקסים אותי. מיד קופץ בעיני רוחי הארנב שרץ עם שעונו המתקתק ב 'עליסה'. ועוד כמה מקבילות כמו מה שבין חלום למציאות...כן, מהצד, החזאי המנקד..ההרפתקאות כביכול, המשוחררת כביכול, כל הגילות שהשלתי ובעצם, תלויה באוויר, לא נוגעת...רק בחלומות אני מעזה לברוח מהחיים, ואני שומע גם מעזה לגעת באמת. כן, מסעות וגשם זה הכי בחוץ, ועכשיו אני מאוכזבת מעצמי, בא לי להתכנס, האם זה בסדר??? יקירה, אני מחייך כל משך הכתיבה, כי לפחות את מרשה לעצמך הפעם, להיות גם ....חמודה!, חחחחח. כן, כמה מותר לא להיות ולהיות מה, באותה עת. כמה מחובר. לא מפסיק לחייך. אוהב.
        10/12/19 19:45:
      לחלום יש עוצמת חיים גדולה מן החיים. כך שיש לך המון ואת עושה איתו את המיטב, כשאת כותבת. תודה רבה, גילה.
        10/12/19 18:27:
      נהנית לקרוא אותך...שלא תפסיקי לחלום, להעז, להשתוקק ובעיקר לחיות.. חיבוק...
        10/12/19 14:55:

      אין כמו חוכמה בדיעבד :)

      אנחנו , סך כל הדברים שעשינו בחיינו בעיקר הטעיות שהן גורמות לשינוי הכי גדול בנו 


      "אף פעם לא מאוחר " זו קלישאה לא מדוייקת , לפעמים מאוחר , ולכן רצוי לעשות דברים "עכשיו " 
      כי לעולם לא יודעים מראש "מתי כבר מאוחר מדיי " 

        10/12/19 11:27:
      debie30. אם אני מצטערת על דברים שעשיתי בעבר, אני אומרת לעצמי שאני מסופקת ומאושרת ממה שאני עושה היום, ושזו לא חוכמה להיות חכמה כשאני מביטה לאחור ושופטת את עצמי בעיניים אחרות.
        10/12/19 11:24:
      shimenben. פיזית אנחנו לא ממלאים את המרחב, או את המקום בו אנחנו נמצאים, אנחנו ממלאים אותו בדיבורים שלנו, בדברים שלנו. ורק כשאנחנו מתים מבחינים בהיעדרנו, כי החוסר הוא ריק שממלא את המרחב שנכחנו בו. אתה ואני אפ פעם לא לבד. אני למשל, תמיד איתי ועם עצמי.
        10/12/19 11:21:
      מכבית- coach לכתיבה. אכן, משחררת בכתיבה ומשילה משקל עודף.
        10/12/19 11:20:
      שיח אחר. קצרה היריעה לספר על ההחלטות השגויות, הטעויות המשבשות חיים, ההחלטות האימפולסיביות והלא יעילות שלי, ואתה צודק, בכל בחירה, החלטה, שיקול דעת הייתי הגילה הנכונה לאותו מצב התפתחותי מנטלי ונפשי.
        10/12/19 11:17:
      יורם.אל-קמינו. בדרך נפרדו ממני כמה גילות שאהבתי, והפכתי לאחרת, אבל לא ממש שונה מהגילות שאהבתי. ועל ציר הזמן שסביבו כתבתי גם על סוף הדרך, הזמן בו נשמטים מהחיים.
        10/12/19 11:14:

      ~ ~ . כשהייתי צעירה ומדברת עם קשיש שהיה אומר "לפני עשרים שנה" הייתי מתפעלת מכברת הדרך שעבר, מהחוויות שצבר, מחכמת החיים שלו. היום כשאני אומרת לפני עשרים שנה - כל מילה מתפוצצת לי על הלשון, וחושבת על הפער הזה שבין הגיל הכרונולוגי לגיל הנפשי, ומרגישה מוות קטן.

        9/12/19 21:04:
      רצונות, חלומות מאוויים...החלטות מטוות את הדרך ומשאירות את החלומות במגרה, מדי פעם נשלף חלום ישן ומעורר תהיות על הדרך שהייתה יכולה, אולי , להיות שונה
        9/12/19 20:50:
      כולם חושבים על המוות מעת לעת, רובם מדחיקים, אני חושב שלא צריך להדחיק את המחשבות הללו אלא לתת להם לעלות, כי רק ככה אפשר להבין שעוד לא הגיע הזמן. אגב גם אם לא יוצאים מהבית עדיין ישנם הרפתקאות. כששואלים אותי מדוע אני לא נפגש עם אף אחד ביום ההולדת שלי? אני משיב שאין הדבר נכון, כי במשך שנים לא מעטות ביום הספציפי הזה, אני קובע פגישה עם עצמי וגם מגיע בזמן...
      טוב לשחרר בכתיבה...
        9/12/19 14:50:
      גישה היא בחירה. אושר הוא בחירה. אופטימיות היא בחירה. טוב לב היא בחירה. נתינה היא בחירה. כבוד הוא בחירה. כל בחירה שתבחרי תעשה אותך גילה הנכונה !
        9/12/19 13:13:
      עם איזה גילה אנחנו נמצאים כאן ? לאן הלכו האחרות? לא קל, לא קל לפענח את הדברים והאמת נמצאת כנראה רק אצלך. טוב. כך יהיה. אגב, מה המוות עושה בסיפור ?
        9/12/19 12:35:

      לחלום זה כייף.

      גשם והרפתקאות זה כייף.

      צבירת חוויות שונות לפעמים זה כייף, לפעמים זה מעייף.

      כשצעירים חושבים שלעולם חוסן.

      יום אחד מגלים שהשינה היא כבר לא אותה שינה,

      החלומות ממאנים להגיע, אולי בגלל נדודי שינה,

      רוח ההרפתקנות נשארת בגדר מחשבה

      וכל מיני תחלואים ושינויים פיסיים משתלטים על הגוף וזה משפיע על כל השאר.
      מאחלת לך שתחזור ההתלהבות, יכולת הביצוע והתשוקה, בריאות טובה

      ולהגשים כל מה שחפצה נפשך בכל שעות היממה.

      .

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      גילהסטחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין