כותרות TheMarker >
    ';

    מלחמת יום כיפור -יום הגיוס

    0 תגובות   יום שלישי, 10/12/19, 17:59

           

    ''

     

    הצפירה בצהרי  יום הכיפור תפסה אותי הולך ברחובה של עיר, מוביל בעגלת תינוקות את בני בכורי וממצב של שלווה עברתי למצב של דריכות, מכשירי הרדיו נפתחו באחת וכמעט מכל בית יכולת לשמוע את החדשות, מדממת יום כיפור עברנו למצב של מלחמה, חייב להודות שלא הייתי מוטרד, היה ברור לי שזה ענין של מה בכך, אבל חזרתי הבייתה, צו המילואים כבר חיכה לי, ובשעות הערב כבר הייתי בימ”ח בירושלים, החשכה כבר שלטה (דו משמעית כמובן) ואני שהייתי שחצן ביחס ליכולת הצבאית של צה”ל וגם חכם גדול (יש לומר חוכמולוג) לקחתי את החיילים שלי העברתי אותם אל מעבר לסככות הטנקים שלא יבלטו ואמרתי להם שלא יתחיילו, כי עוד שעה שעתיים הכל יגמר ואז במקום להיתקע באפסנאות ניקח את הרגליים ונחזור הבייתה ראשונים , אכן ההבדל בין אופטימיסט למטומטם הוא לפעמים קצר מאד.

    הגעתי לקבוצת הפקודות, קיבלתי מפה של רמת הגולן ותנו לי אשראי שגם אם תעירו אותי בלילה שיכור כלוט, עם עיניים קשורות אדע להצפין את המפה, לא תהיה לי שום בעיה, אבל באותו הערב משראיתי היכן הסורים נמצאים (כבר מעבר ל”סורים על הגדרות” ) התגובה הראשונה שלי הייתה להפוך את המפה על מנת “להחזיר” את הסורים מזרחה אבל אז ראיתי שגם הכנרת נמצאת במזרח וזו הייתה השנייה שבה הבנתי “המצב חרבנה”, פעם ראשונה שהפנמתי באמת את המצב, ממצב חיוך עברתי באחת למצב דריכות, אנחנו במלחמה והמצב איך לומר זאת בעדינות “לא משהו לספר לחברה”, משם הנסיעה בבהילות על שרשראות מירושלים לרמת הגולן שסביבנו צבא שלם על כליו  הכבדים נעים בכוחות עצמם ולא על מובילים המחישו לאחרון האופטימיסטים את המצב האמיתי.

    היינו בדרכנו לעין גב ומשם לעלות לרמה שם כבר חטיבה 188 (חטיבת טנקים שלנו) הושמדה.



     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      סש"ע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      ארכיון