כותרות TheMarker >
    ';
    0

    אלעד לוטן בין השנים 2018-2011

    0 תגובות   יום שבת, 14/12/19, 18:06

     

    תחילה , מטבעות לשון :

     

    * ללעוס כמו מסטיק

    * שנה אחת של בנאדם שקולה לשבע שנים של כלב

    * המחזור השביעי, של שבע שנים,

      המסיים 49 עונות של תז. נתניה הקאמרית קיבוצית

     

    אני נזקק לחוכמות החיים, הללו,

    כדי לשים בפרופורציות, 

    את 7 השנים הפסיכדליות שבנדון .

     

    בשנת 2011, לצד אירועים משפחתיים משמחים, 

    הפסקתי את הטיפול התרופתי, על דעת עצמי,

    והתחלתי לראות רופאים , כתחליף {?} בקצב מסחרר.

     

    בשנת 2012, תוך כדי נגינה,

    בפסנתר חדש שרכשתי, לאחר שהקודם,

    שבק חיים, לאחר כמעט 30 שנה 

    סבלתי מפדל / דוושה כבד מדי ללחיצה, בפסנתר החדש.

    לאחר שהבורג של הפדל שוחרר, 

    התלוננתי גם על הכובד של הקלידים של הפסנתר,

    שאף הם טופלו.

     

    בשנת 2013, קניתי אביזר גומי, לייצוב הגב,

    ותוך כדי ישיבה עליו, ניגנתי בפסנתר,

    ולפתע חשתי בהרגשה לא נעימה, בכתף ימין, 

    שבאופן מסתורי, מלווה אותי עד היום. 

     

    בשנת 2014, לאחר צפייה בטלוויזיה

    בסבב אחד של הסדרה "שושלת", 

    בדיבוב לרוסית, 

    וחזרה עליו, עד לפרק בעונה ה6,

    שכמעט לפני הפרק האחרון הקריטי ,

    נעצרתי בידי המשטרה.

    הוגשה נגדי תלונה, כברירת מחדל,

    לאחר שבשנים שדלעיל, 

    לאחר ששניי האחים שלי,

    כבר 'יצאו מהבית', 

    ההורים שלי סבלו ממני,

    בקשר לעוצמת ההתרגשות שלי, 

    בבית, ישירות כלפיהם, 

    וברחוב, אל האוויר החופשי,

    עקב יישום תוכנית מוניציפלית .

     

    באותן השנים המדוברות,

    מצד אחד, רשמתי מאמרים, 

    בבלוג קפה דה מרקר, 

    להתרשמותה, בפרט,

    של אמי, דבורה ז"ל, 

    אך מהצד השני, הרמתי את הקול, 

    והתנהגתי, כאמור, אף בצורה פסיכוטית. 

     

    כאמור, בלית ברירה, 

    המשטרה עצרה אותי, בשנת 2014,

    והובילה אותי לתחנה במסובים .

     

    על 3 האשפוזים הפסיכיאטריים שלי,

    כתוצאה מהתלונה, 

    ואף מעצר והסתכלות באברבנאל,

    תוכלו לקרוא בפייס שלי.

     

    בין לבין, 

    כבר התחלתי להתגורר 

    בדיור בנתניה.

     

    בשנים 2016-2015, 

    התנהל משפט, 

    כדי להוציא אותי זכאי, 

    ולא רק להסתפק בסגירת התיק, 

    הקשור בהתנהגותי הפסיכוטית,

    בעיקר ביחס להוריי.

    לנוכח מצבי העדין, 

    הוחלט להסתפק בסגירת התיק.

     

    בשנים 2017-2016,

    עוד לקח לי זמן, 

    להסתגל לדיור בנתניה.

     

    למדתי קורס במבוא לחכמת הקבלה.

    חזרתי לקחת שיעורי פסנתר,

    לראשונה, לאחר כמעט עשרים שנה.

     

    תלונה שחזרה על עצמה,

    למעשה מאז שהתחלתי בכלל

    לקחת כדורים פסיכיאטריים,

    בדבר רגישות בידיים, 

    כתוצאה מנגינה, בפרט, 

    והתביישתי בה,

    הפכה אותי , הפעם,

    בשנת 2016, 

    לפרנואיד, וליתר דיוק, אובססיבי.

     

    התקופה, הייתה תקופת החגים,

    והוחלט לטפל בעניין, אחרי החגים ...

     

    רק אז,

    תודות לבדיקה רפואית,

    השתחררתי מהרגישות בידיים.

     

    ואולם, בתאריך 15.4.2017,

    לאחר מחלה קשה, 

    נפטרה אמי, בגיל 74.

     

    בפייס שלי, תוכלו לקרוא

    דבריי הספד שלי, בכתובים.  

     

    וזהו. 

    7 השנים שבין 2018-2011 

    באו לקיצן.

     

    הסדרה החדישה "שושלת 2017",

    עלתה לאוויר, וגרמה לי לעניין; 


    לשמחתי היתרה,

    גרמה לי, נטע ברזילי,

    אשר בשעה שגמעתי 

    פיתה עם שווארמה, 

    בעודי יושב בפאתי שווארמיה,

    ברחוב, עם עוד ציבור 

    של מרותקים למסך, 

    אל השידור החי של האירוויזיון,

    התרגשנו כולנו, 

    מהניצחון יקר המציאות, והמובהק,

    של נטע .

     

    אלעד

     

     




    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה