יום של פחד הוא יום עם חרדות גואות
גם ככה הן שוכנות בתוכי כבר קצת יותר מ 11 שנים
ספק גדול אם הן יעזבו אותי
אבל היום הן מתעתעות בי שוב מחזירות אותי לאותו יום נורא
לאותו יום ששינה את חיי ומאותו יום אני עטופת פחדים שמי שלא חווה כמוני לא יבין לעולם
הלב המדמם שלי הגוף הנשמה שניסיתי לחבק ולבנות מחדש הגלד הרך שרק התחיל להרקם
נפתח מחדש כאילו זה היה אתמול אז כן אני כבר לא מתביישת
ואין לאף אחת שהותקפה מינית מה להתבייש רק ללכת עם האמת היום כשהוא יצא אחרי 11 שנים מאחורי סורג ובריח
אני נכנסת לכלא שלי כי זר לא יבין זאת
הדמעות זולגות מעצמן |