כותרות TheMarker >
    ';

    עיתונאי אזרחי

    יומן אישי של ד"ר מיכאל מירו, עיתונאי אזרחי שחוקר את החברה האזרחית למעלה משלושים שנה.
    © כל הזכויות בבלוג הזה שמורות למחבר, מיכאל מירו.

    סיפור של מקום / ד"ר מיכאל מירו

    2 תגובות   יום חמישי, 19/12/19, 18:13

    בפרדס חנה כרכור מריחים ריחות רעים, כאלה שעושים רע בקנה הנשימה. התושבים בלחץ ובצדק, מתכתבים בינם לבין עצמם בקבוצות ה"ווטס אפ". מתכתבים ומתכתבים ובכל רגע נוסף עוד פרט מידע. הקבוצות מצטלבות וכך מצטרפת אל התחושה הרעה בקנה הנשימה שבאסדת לווייתן עושים "נישוב". ארגון "שומרים על הבית" שמנהל את המאבק בחברות הגז הטבעי, התריע מפני תהליך ההרצה של אסדת לוויתן והחומרים הרעילים שהתהליך הזה יפלוט. המשרד להגנת הסביבה מרגיע את התושבים וכך גם איגוד ערים לסביבה, המקומי. יש תחנות ניטור ויש מידע, אך הוא מידע גלוי שמובן רק לאנשי המקצוע.
    באסדת לווייתן החיים כרגיל, שם מתכננים להפיק גז טבעי ליצוא ולתעשיה המקומית. המון המון הכנסות לידיים פרטיות כולל לכל אותם תושבי פרדס חנה כרכור וקיבוץ ברקאי שהפנסיות שלהם מושקעות בגז (בין אם הם יודעים ובין אם לאו).


    אז הזכרתי את קיבוץ ברקאי. קיבוץ שהיה פעם באמצע טבע ייחודי והפך להיות פיסת ישוב, פרק בתולדות הציונות, שמוקף בכבישים ענקיים, כביש 6, כביש 65 ועוד הרבה כבישי משנה. זה המראה הניבט מהקיבוץ. רגע...ושלא נשכח שממש ממול לקיבוץ יש מחצבה, מחצבה שפועלת ללא סוף ומאביקה את הקיבוץ, בחלקיקים מסוכנים לבריאות. אבק שמכסה את העצים, גם את אלה שיכרתו עוד מעט כשיתחילו לבנות עוד בתים בקיבוץ ברקאי, את ההרחבה. 


    אנחנו עדיין בקיבוץ ברקאי ובצידו המערבי יש מפעל מיחזור, סטארט אפ של הפיכת זבל לפלסטיק. מפעל מיחזור שפולט מדי פעם חומרים לאוויר, חומרים שגורמים לתושבי ברקאי, שכבר לא חשים באבק שהם נושמים, חומרים שנותנים את התחושה של פלסטיק שרוף. לריחות אין גדר ואין גבול והם נודדים גם לפרדס חנה כרכור. הסבר אפשרי וסביר, לתחושות הכבדות בקנה הנשימה, של ילדים ובוגרים.


    קיבוץ ברקאי קיבל את המפעל, בתמימותם חשבו פרנסי הקיבוץ שהם עושים טוב לסביבה ומאז הם רק סובלים, הם וכל תושבי הסביבה. מצד אחד נהנים מהשכרת המקום ומהצד השני סובלים, בדיוק כמו אזרחי ישראל שיהנו מרווחי נגז הטבעי אבל יסבלו ממה שהוא יעשה לבריאותם.


    רגע אחד לא דיברנו על רעש המכוניות ועל זיהום האוויר ממכוניות. גם לא דיברנו על ריח השריפה שחשים תושבי פרדס חנה כרכור מדי יום ביומו. ריח של שריפת עצים, כלל הנראה ממפחמות בכפרים שברשות הפלשתינית שנמצאת ממזרח לפרדס חנה כרכור. הריח כבר אמרנו, חוצה גבולות ונע עם הרוח ממזרח למערב ולהיפך. הוא אשר אמרנו, סיפור מקומי...


    במחשבה שניה אולי כדאי לקרוא למאמר הזה: "לכסף יש ריח".

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/12/19 15:57:

      שולח כוכב תודה והערכה לפוסט

        19/12/19 21:24:
      בהחלט לכסף יש ריח.

      ארכיון

      פרופיל

      עיתונאי אזרחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין