כותרות TheMarker >
    ';

    הכל בתוכי

    בבלוג אני מעלה תובנות ומחשבות של פילוסופיה, רוחניות ושינויים חברתיים וכלכליים.

    0

    חופש ומשמעת

    12 תגובות   יום שני, 23/12/19, 12:34

    בסדרה המצוינת "יס מן" אפשר להצביע על תופעות מעניינות  בחברה.

     

     אחת המשתתפות הכי בולטות היא נועה ירון. היא היתה נשואה ליובל דיין. שניהם חזרו בתשובה לפני 25 שנים ויובל החזיר אלפים בתשובה. לפני שנה וחצי הם התגרשו. הוא איבד את אמונתו בדת ובכל מה שקשור אליה אחרי שראה את כל הבעייתיות שבה ועזב ברעש גדול.

    תוצאת תמונה עבור יס מן 

     

    נועה לעומתו נשארה דתית למרות שהיתה נוכחת בכל הבעיות האלו שאקס שלה נתקל בהם ולמרות שהיא עצמה מודעת להם עד כאב ולמרות שגם רוב הילדים, שבעה, חזרו בשאלה.

     

    נועה עצמה חובשת כיסוי ענק של מטפחת מלופפת כמה וכמה פעמים סביב ראשה ומסתירה כל רמז לשערה אחת, כיסוי חסר חן לגמרי לדעתי, שנקרא בובו. אפילו לפי ההלכה הלא סובלנית כלפי נשים של היהדות כאישה לא נשואה, מותר לה לחשוף את השיער ובכל זאת היא מקפידה להשתמש בבובו הזה.

     

    היא עצמה היתה בזמנו אמנית מצליחה ומפורסמת ומקובלת מאוד, ולפי מה שאני הסקתי, באופן כללי דברים די הלכו לה בעבר ועדיין מסתדרים לה בקלות, חוץ מהגירושים, כנראה על הרקע של התנגדות שלו לדת.

     

    מה שמעניין הוא הסיבה שהיא העלתה פעם בתוכנית של יורם יובל, הצורך שלה במגבלות, במשהו שייתן לה מסגרת. החופש שהיה לה וההצלחה הקלה נתנו הרגשה של שטחיות והיא העדיפה להקשות על עצמה מאשר להתמודד עם חופש. המסקנה שלה, שבמידה מסוימת נכונה, שצריך למצוא את החופש בתוך מגבלות, לוותר על האגו, ושאי אפשר סתם להתפרע ולבלות ולהצליח בלי סוף.

     

    השאלה היא למה דווקא יהדות, הרי אפשר למצוא מגבלות בכל דת, למשל נזירות נוצרית,  וגם למה צריך לקבל את המגבלות המופרכות המוטלות על אישה, ולמה אי אפשר משמעות במקום אחר בעולם החילוני, בהתנדבות, בעזרה לזולת, בחקירה באוניברסיטה, בעבודה מגבילה אבל תורמת. אם הצורך ברוחניות לא מסופק אפשר למצוא היום רוחניות עם חילוניות במקומות אחרים בלי התחייבות לדת או לכת. פשוט להשתמש בשכל ישר.

     

    זוהי תופעה אוניברסלית. בכול הדורות היו דתיים סיגפו עצמם, על ידי צומות, תפילות, אפילו היו מכים את עצמם ופוצעים את עצמם, כדי לכפר על החטאים ולהיות טהורים מתוך הנחה שחופש גורם לחטאים לעשיית רע.

     

    היום, לאחר מלחמות לחופש שבהם הקיזו דם מיליוני אנשים, רבים חוזרים לדת קיצונית או לכתות. שוב הם פוחדים מחופש ולא יודעים מה לעשות איתו.

     

    הפיתרון לדעתי הוא למצוא את האיזון. להיות חופשי לבחור, לא בגורו כריזמטי ולא דת שמגבילה מתוך איומים לחופש ומבטיחה גן עדן לצייתנים אלא בחירה פנימית אמיתית.

     

    בזמנו כתבתי ספר בשם "סופרמרקט של רעיונות" בו מוצעת דרך איך לשלב לבד אמיתות מכול הסוגים ומכל הדתות וללכת על פי דרכם.

    https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=34232

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        26/12/19 12:31:

      צטט: shimenben 2019-12-25 22:37:15

      כל עניין החופש הוא בעצם פרדוקס, ולו בגלל שאתה לא יכול להיות חופשי מבלי להיות משועבד. בראייה היסטורית אפשר לראות שדווקא האיכר היה אדם חופשי ולא בעל האחוזה.

       

      נכון. חופש הוא לא אנרכיה. החופש הוא לבחור את המגבלות, להכיר בכך שהם עוזרים לך להתרכז ולהפנות מאמצים בתחום מסוים. הדגש הוא לבחור את המקום שמגביל אותך, אם כי לפעמים גם במקום שכופה עליך, אפשר להתפתח. מבחינה מסוימת גם לאיכר וגם לבעל האחוזה היו מגבלות וחופש, אבל בכל זאת תלוי איפה נמצא האיכר...

        25/12/19 22:37:
      כל עניין החופש הוא בעצם פרדוקס, ולו בגלל שאתה לא יכול להיות חופשי מבלי להיות משועבד. בראייה היסטורית אפשר לראות שדווקא האיכר היה אדם חופשי ולא בעל האחוזה.
        25/12/19 16:31:

      צטט: ~ ~ 2019-12-25 08:16:16

      גם אותי מעסיקה תעלומת המוות

      מזווית המודעות האישית - האם היא ממשיכה להתקיים באיזשהו אופן

      והאם פוגשים שם... בעולם שמעבר אנשים/נשמות של אנשים אחרים,

      כאלה שהיו קרובים אלינו או שהכרנו/פגשנו במהלך החיים.

      אם כן, מסקרן איך זה בא לידי ביטוי.

      .

      זה שאנשים שחוו יציאות מהגוף או מוות קליני ודומה ומספרים סיפורים שונים

      זה לא מעיד על קיום או אי קיום מודעות לאחר המוות

      א. כי כמו בחיים החוויות האישיות הן סובייקטיביות 

      כל אדם חווה את מה שהוא חווה והסיפור שהוא מספר הופך למילים

      מילים לא יכולות לשחזר חוויה אלא רק לדווח עליה - שומע הסיפור

      חווה את הסיפור באופן סובייקטיבי דרך עולמו הפנימי.

      ב. עצם החוויה החוץ גופית לא מעידה על כלום ממה שקורה אחרי המוות

      כי הדיווחים האלו הגיעו מאנשים שתאי המוח שלהם טרם מתו.

      לכן אי אפשר לקבוע כלום, מה קורה לאחר שהמוח מפסיק לתפקד בעקבות המוות.


      האם אפשר לחוות חוויות מודעות כלשהן לאחר שאין את הכלי/מוח
      שקולט תדרים וצלילים ומתרגם אותם לחוויות ותבניות?

       

      מצד אחד נדמה שהריק המוחלט לאחר המוות גורם למאבקי החיים השונים,
      האמונות, התחפושות, והחשיבות העצמית להיראות מגוחכים, וחסרי היגיון.

      מצד שני, למה נוצרו בכלל חיים ואיזה משמעות יש לקיום האישי -
      אם כל זה נגמר לחלוטין תוך פרק זמן קצר כל כך.

          

       

      בקשר למה שכתבת, נכון שגם לי יש ספקות, ועדיין השאלות קיימות, אבל ככול שהזמן עובר אני נוטה שכן יש חיים אחרי המוות. ובקשר לטענה שהסיפורים של אלו שחזרו מהעולם שמעבר הם מפוקפקים, היא לא מספיקה לדעתי. תמיד אפשר למצוא פלפולים לכל דבר לחיוב ולשלילה, וכבר בתלמוד אפשר לראות איך חכמים יכולים להפוך ולהפוך בחזרה כל טיעון... ולכן אף פעם אי אפשר להגיע לתשובה סופית.

       

      מבחינתי, למרות הספקות, האינטואיציה שלי אומרת שחיים על כל מה שמתרחש בתוכם, לא הולכים לאיבוד, כולל הצורה שבה תפסנו את המציאות ובכך אולי בראנו את המציאות. אבל לא רק האינטואיציה, העולם העתיק מלא בסיפורים כאלו ובמסרים ובהוכחות והעקשנות הזאת מעידה שזה אפשרי.

        25/12/19 16:15:

      צטט: goodyear2016 2019-12-25 00:23:00

      גליה שלום . גם חושבת שגליה זה טוב מדליה . לדעתי התהליך שהזוג עובר ימשך עוד כשנתיים שלוש עד שהם יתייצבו כ"מאמינים" מודעים ללא צורך בתחפושות גם רותי נבון עברה תהליך דומה של שחרור מתחפושות . האמונה הגדולה נישארת ותישאר אצל כולם . מי שחווה ניסים ונפלאות כמו החוזרים בתשובה , תמיד ימלאו אחר המצוות אך לא יהיה להם עוד צורך בליווי של תחפושות כאלה ואחרות .

       

      לגבי השם שלי, אני גם חושבת שהוא נשמע יותר טוב...

       

      בקשר למה שאת קוראת "תחפושות", לא נראה לי נורא אם מאמצים תלבושת מסוימת. הרבה אנשים לובשים דברים שמבטאים אותם, צעירים, חילוניים, מורים, מנהלים. מה שבעייתי הוא שרואים בתלבושת הזאת משהו קדוש, חוק שאסור לעבור עליו, ואפילו מגזימים ומראים לכולם כמה הם יותר דתיים, למשל. אני מקווה, כמוך, שבמשך הזמן הם יקבלו פרופורציות.

        25/12/19 08:16:

      גם אותי מעסיקה תעלומת המוות

      מזווית המודעות האישית - האם היא ממשיכה להתקיים באיזשהו אופן

      והאם פוגשים שם... בעולם שמעבר אנשים/נשמות של אנשים אחרים,

      כאלה שהיו קרובים אלינו או שהכרנו/פגשנו במהלך החיים.

      אם כן, מסקרן איך זה בא לידי ביטוי.

      .

      זה שאנשים שחוו יציאות מהגוף או מוות קליני ודומה ומספרים סיפורים שונים

      זה לא מעיד על קיום או אי קיום מודעות לאחר המוות

      א. כי כמו בחיים החוויות האישיות הן סובייקטיביות 

      כל אדם חווה את מה שהוא חווה והסיפור שהוא מספר הופך למילים

      מילים לא יכולות לשחזר חוויה אלא רק לדווח עליה - שומע הסיפור

      חווה את הסיפור באופן סובייקטיבי דרך עולמו הפנימי.

      ב. עצם החוויה החוץ גופית לא מעידה על כלום ממה שקורה אחרי המוות

      כי הדיווחים האלו הגיעו מאנשים שתאי המוח שלהם טרם מתו.

      לכן אי אפשר לקבוע כלום, מה קורה לאחר שהמוח מפסיק לתפקד בעקבות המוות.


      האם אפשר לחוות חוויות מודעות כלשהן לאחר שאין את הכלי/מוח
      שקולט תדרים וצלילים ומתרגם אותם לחוויות ותבניות?

       

      מצד אחד נדמה שהריק המוחלט לאחר המוות גורם למאבקי החיים השונים,
      האמונות, התחפושות, והחשיבות העצמית להיראות מגוחכים, וחסרי היגיון.

      מצד שני, למה נוצרו בכלל חיים ואיזה משמעות יש לקיום האישי -
      אם כל זה נגמר לחלוטין תוך פרק זמן קצר כל כך.

          

        25/12/19 00:23:
      גליה שלום . גם חושבת שגליה זה טוב מדליה . לדעתי התהליך שהזוג עובר ימשך עוד כשנתיים שלוש עד שהם יתייצבו כ"מאמינים" מודעים ללא צורך בתחפושות גם רותי נבון עברה תהליך דומה של שחרור מתחפושות . האמונה הגדולה נישארת ותישאר אצל כולם . מי שחווה ניסים ונפלאות כמו החוזרים בתשובה , תמיד ימלאו אחר המצוות אך לא יהיה להם עוד צורך בליווי של תחפושות כאלה ואחרות .
        24/12/19 22:33:

      צטט: bonbonyetta 2019-12-24 14:11:23

      *

       

      הגיוני ומציאותי כל כך, מאד התחברתי לדברים ומאד בדעתך בנושא.

      המשיכי בכיוון הזה לכתוב, אשמח

       

      תודה. טוב לשמוע כל מיני אנשים בנושאים האלו והם יכולים להוסיף נקודות ראות חדשות.

        24/12/19 22:32:

      צטט: ~ ~ 2019-12-23 21:13:52

      נחמד לדעת שכתבת ספר

      בקישור לסימניה כתוב כותבת הספר  בשם דליה (לא גליה) קיפניס

      האם זו טעות?

      לגבי הנושא שהעלית 

      מעולם לא הבנתי נשים שמחליטות לחזור בתשובה

      בעיקר בגלל השוביניזם במסגרת הזאת.

      לחשוב שזה בגלל העדפת מגבלות על פני חופש זה מגוחך

      אף אדם לא חופשי לגמרי לא משנה איזה אורח חיים הוא חי

      אפשר למצוא רוחניות בכל מסגרת ובכל אורח חיים.

      הכל עניין של בחירה והעדפה.

       

      לפעמים אנשים דבקים לבחירה שהם עשו באמת מתוך אמונה עמוקה

      ולפעמים הם נשארים באורח חיים מסויים מפחד לאבד אחיזה.

       

      באמת יכול להיות שהמסגרת הזאת שנועה ירון חיה בה נותנת לה סוג של ביטחון

      וגם אם קשה לה לפעמים, היא מעדיפה להישאר במסגרת שהיא מכירה.


      גם בחירת הלבוש לא לגמרי מובנת לי - חוץ מזה שזו פשוט תחפושת.

      כבר אמר מי שאמר שכל העולם הוא במה ובני האדם הם השחקנים.

      כל אחד בוחר את התחפושת של המשחק אותו הוא משחק.
      השחרור האמיתי מגיע עם המוות - הגוף, השכל, החושים מוגבלים ומגבילים.

      אני תוהה אם קיימת איזושהי המשכיות מודעת לאחר המוות...

      הפיסיקה מדברת על אנרגיה שלא נעלמת אלא משנה צורה - 

      כל דבר ביקום הוא אנרגיה בצפיפות מסויימת, הכל נמצא בתנועה ושינוי

      לכן כנראה כשמתים האנרגיה של החלק הפיסי שלנו משנה צורה.

      השאלה אם המודעות היא גם אנרגיה? והאם היא משנה צורה ומה זה אומר מבחינתנו?

       

      היי,

      העלית הרבה נושאים.

      השם שלי הוא גליה קופליס. בעבר היה דליה והחלפתי לגליה מסיבות שונות. ולכן ראית את השם דליה קופליס.

       

      בעניין המגבלות אני מסכימה עם כל מה שכתבת. לכול אחד הסיבות שלו.

       

      מה קורה לאחר המוות? זאת שאלה שדי מעסיקה אותי. מה יקרה לכול הידע שלי שצברתי, לכול הניסיונות שלי, האם אכנס לתוך מקום נפלא, מעין גן עדן, איך האנרגיה של החיים תתבטא בצורה אחרת? איזו?

       

      ישנם כול מיני אנשים שטוענים שביקרו במקומות שמחוץ לחיים האלו. להאמין להם? בעיקר אם כל אחד אומר דברים שונים.

       

       

        24/12/19 14:11:

      *

       

      הגיוני ומציאותי כל כך, מאד התחברתי לדברים ומאד בדעתך בנושא.

      המשיכי בכיוון הזה לכתוב, אשמח

        23/12/19 21:13:

      נחמד לדעת שכתבת ספר

      בקישור לסימניה כתוב כותבת הספר  בשם דליה (לא גליה) קיפניס

      האם זו טעות?

      לגבי הנושא שהעלית 

      מעולם לא הבנתי נשים שמחליטות לחזור בתשובה

      בעיקר בגלל השוביניזם במסגרת הזאת.

      לחשוב שזה בגלל העדפת מגבלות על פני חופש זה מגוחך

      אף אדם לא חופשי לגמרי לא משנה איזה אורח חיים הוא חי

      אפשר למצוא רוחניות בכל מסגרת ובכל אורח חיים.

      הכל עניין של בחירה והעדפה.

       

      לפעמים אנשים דבקים לבחירה שהם עשו באמת מתוך אמונה עמוקה

      ולפעמים הם נשארים באורח חיים מסויים מפחד לאבד אחיזה.

       

      באמת יכול להיות שהמסגרת הזאת שנועה ירון חיה בה נותנת לה סוג של ביטחון

      וגם אם קשה לה לפעמים, היא מעדיפה להישאר במסגרת שהיא מכירה.


      גם בחירת הלבוש לא לגמרי מובנת לי - חוץ מזה שזו פשוט תחפושת.

      כבר אמר מי שאמר שכל העולם הוא במה ובני האדם הם השחקנים.

      כל אחד בוחר את התחפושת של המשחק אותו הוא משחק.
      השחרור האמיתי מגיע עם המוות - הגוף, השכל, החושים מוגבלים ומגבילים.

      אני תוהה אם קיימת איזושהי המשכיות מודעת לאחר המוות...

      הפיסיקה מדברת על אנרגיה שלא נעלמת אלא משנה צורה - 

      כל דבר ביקום הוא אנרגיה בצפיפות מסויימת, הכל נמצא בתנועה ושינוי

      לכן כנראה כשמתים האנרגיה של החלק הפיסי שלנו משנה צורה.

      השאלה אם המודעות היא גם אנרגיה? והאם היא משנה צורה ומה זה אומר מבחינתנו?

        23/12/19 15:07:

      צטט: sari10 2019-12-23 14:13:36

      גמאני בעד בחירה פנימית אמיתית חופשית
      ולא בעד חיים בתוך מגבלות.

       

      נראה לי שזה דורש התפתחות רוחנית ורגשית.

        23/12/19 14:13:

      גמאני בעד בחירה פנימית אמיתית חופשית
      ולא בעד חיים בתוך מגבלות.

      ארכיון

      פרופיל

      גליה ק
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין