לְאַבָּא,

הִנֵּה הַשִּׁיר הַזֶּה שׁוּב,

וְשׁוּב כְּמִדֵּי שָׁנָה, כִּסְלֵו.

עוֹד מְעַט יֵרֵד גֶּשֶׁם

וְיִשְׁטֹף אֶת הָרְחוֹבוֹת

וְנֵר רְבִיעִי  יִדָּלֵק

עַל אַדְנֵי הַחַלּוֹנוֹת.

שְׁלוֹשִׁים וְתֵשַׁע  שָׁנִים עָבְרוּ

מֵאָז שֶׁהָלַכְתָּ לְעוֹלָמְךָ.

עַכְשָׁו, כְּבָר עָבַרְתִּי אֶת גִּילְךָ.

אֵינְךָ בָּא אֵלַי יוֹתֵר בַּחֲלוֹמוֹת

דְּמוּתְךָ מְטַשְׁטֶשֶׁת, תָּמִיד מִתְרַחֶקֶת

הָפְכָה לִהְיוֹת שְׁקוּפָה בִּמְרוּצַת הַשָּׁנִים, רַק צְלָלִית.

קוֹלְךָ בְּתֵבַת הַתְּהוּדָה שֶׁל הַזִּכָּרוֹן

הוֹלֵךְ וְנֶחֱלָשׁ כְּכָל שֶׁחוֹלֵף הַזְּמַן.

שְׁלוֹשִׁים וְתֵשַׁע שָׁנִים

מֵאָז  אוֹתוֹ יוֹם סַגְרִירִי וְקַר 

עֵת בִּשְּׂרוּ עַל מוֹתְךָ

קוֹלוֹת הַבֶּכִי הִרְעִידוּ  אֶת הַקִּירוֹת

הַחוֹשֵׂךְ שֶׁל בֵּין עַרְבִים  אָפַף אֶת הַיּוֹשְׁבִים

בַּחֲדַר הַמְּרֻחָק בִּקְצֵה הַבַּיִת.

גֶּשֶׁם הֵחֵל לָרֶדֶת חַג הַחֲנֻכָּה בַּפֶּתַח

וְכַמָּה אִירוֹנִי הוּא הַגּוֹרָל שֶׁדַּוְקָא בְּחַג הָאוֹרוֹת

כָּבָה נֵרְךָ,

וּבִמְקוֹם נֵרוֹת חֲנֻכָּה הִדְלַקְנוּ נֵרוֹת נְשָׁמָה.

שְׁלוֹשִׁים וְתֵשַׁע שָׁנָה.

וַאֲנִי עָדִין סוֹפֵר אֶת הַזִּכְרוֹנוֹת.