כותרות TheMarker >
    ';
    0

    אלטע זאכן

    9 תגובות   יום שישי , 27/12/19, 07:57

    פעם פעם, לפני למעלה מעשור שנים, הלכתי בשכונת התקווה, באיזור השוק, ועבר שם אלטע זאכן אחד, וגם איש עם ילד קטן. האיש שאל את הילד אם הוא יודע מה זה אלטע זאכן, ובלי לחכות לתשובה הסביר לו שאלה הן שתי מלים ביידיש, שמשמען דברים ישנים. ואני, שהייתי שם, נצרתי את הזכרון הזה בלבי, כשם שאני נוצר כמעט כל תמונה וכל אירוע בזכרון הדברים הפנימי. 

     

    אם כן, יצאתי בשני הלילות האחרונים לטייל בסופה, והיו אלה שני לילות יפים במיוחד. הראשון הביא עמו המון רוח, והיא נשאה עמה ריחות טוב ונעימים, אולי ריח של אוויר טרי מאד, והיו גם פרצי גשם מועטים פה ושם, ותל אביב הקטנה נמלאה בפסולת מעופפת, שכן הפחים, שהוכו קשות על ידי משבי האוויר, אבדו אחיזתם בקרקע, ונפלו ברעש על הכבישים והמדרכות, וכל הזבל הנפלא שלנו, המספר איכשהו את סיפור חיינו, יצא אל מרחבי העיר, חושף את סודותינו הקטנים, שאין איש מתעניין בהם באמת. 

     

    ובלילה השני, הלילה הזה מכל הלילות, הביאה הסופה המון גשם, וברקים ורעמים בליל חורף קר, ורוח, ועוד גשם ועוד רוח ועוד ועוד, ויצאתי מהחגיגה של באבט אחרי שוקו חם וואפל בלגי, הלכתי בעיר, בארלוזורוב השומם מאדם, ומשם פניתי לבלוך, וגם הוא היה שומם, רק פה ושם הלכו אנשים עם הכלב או הכלבה, והלכתי מעט באבן גבירול, אני אוהב את שמו משום שהוא קושר ערבית (אִבְּן) עברית (גביר) וספרדית (סיומת אול כמו אספניול) גם יחד, ומשם הלכתי לככר מסריק ולרחוב קינג ג'ורג', ושם היו בליינים צעירים ורציתי שייעלמו לי מהחיים, והרוח הכתה בי שם עד מאד, והיה לי הדבר לנועם, והגעתי אל שוק הכרמל, וירדתי בו לכיוון הכרמלית, והרוח זעפה והביאה מטחים חזקים של גשם, ושמחתי עד מאד ברוח ובחושך ובמים, והמשכתי לכיוון יפו, שאין כמוה בלילותה, וראיתי אנשים, ובלא כל שהיות ועיכובים שנאתי אותם בלבי, והם הציעו לי מטריה, משום שהבחינו כי שלי נהרסה כליל, ומבלי להביט בהם כלל אמרתי שאין צורך תודה, והצטערתי על שנאתי נוכח נדיבותם. אחר־כך שכחתי מהם, ועכשיו, בכותבי שורות אלה, עלו הם בזכרוני, ואין אני שונא אותם עוד. 

    זו הקרבה שגורמת לי לשנוא אנשים. מרחוק זה די קל ואפשר לאהוב את כולם, מקרוב - אינני יודע. על אף שמרבית האנשים חיים יחד, ומצהירים על אהבתם זה לזה, לי נראה שאין אפשרות כזו באמת. אבל אין אני מדבר באופן כללי, אלא באופן פרטי מאד. לי אין אפשרות לאהוב מקרוב. כך יצא.

     

    כך או כך, היתה זו צעידה נפלאה עד בלי די, ואני מאחל גם לכם להפסיק לפחד ממים ומגשם ומרוח, ולצאת לטייל בעירכם בעת סופה וסער.

     

    המטרייה שבלתה וסיימה חלקה בעולם, היא שנתנה לרשימה הזו את שמה, שכן היא בחזקת דברים ישנים ואהובים, כשם שהנעליים שלי, שהלכו איתי אלפי קילומטרים, גם הם כבר בחזקת אלטע, וגם אני עצמי כבר אלטע, ואף מילותי הלכו והתיישנו, וכמעט שהפסקתי לכתוב כליל, שאין כבר מה חדש בדבריי, וממילא אין קוראים לי. 

     

    אחר כך חזרתי הביתה, ומים חמים אין, הדוד מקצר כשרטוב בחוץ, אז הרתחתי מים בקומקום, והתרחצתי באמצעות דלי שעורבבו בו מים רותחים עם מים קרים, והיה הדבר נעים עד מאד, וגם יעיל, ואפילו חסכוני, שהנה מתברר כי די בחמישה עשר ליטרים של מים על מנת לרחוץ אדם שלם, מבוגר, שמן, אידיוט וזקן, גם אם פגום הוא מאד, וגם אם אין נפשו יכולה לאהוב אנשים מקרוב, ועל כן מסתפקת היא באהבת הרוח, החושך, הגשם, המספר והרעיון.

     

    הבוקר עלה, והביא איתו שמים אפורים ויפהפיים, וטמפרטורות קרירות ונעימות, ונראה כי שעה זו יפה היא לשינה, אחרי לילה לבן, שחור עד למאד, רטוב להפליא, רוחני במפגיע ונדיר במיוחד. 

     

     

    חורף אהוב שלי, חורף יקר וטוב.


    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        31/12/19 22:49:
      והריח נקי והאויר כמו חדש שרק נולד.
        29/12/19 19:58:

      צטט: תנועת כמוך 2019-12-29 15:36:59

      שולח כוכב תודה והערכה לפוסט

       

      תודה רבה

        29/12/19 15:36:

      שולח כוכב תודה והערכה לפוסט

        29/12/19 08:43:

      צטט: גילהסטחי 2019-12-28 06:57:18

      טיילת ברחבי העיר הגשומה והסוערת, וגם ברחובות נשמתך. לכל עיר יש שפה, העיקר שאתה אוהב אותך.

       

       

       

      הדהמת אותי עם דברייך. לא עלה על דעתי שתבוא מישהי ותזהה בתוך הכתוב את העניין הזה של האהבה לעצמו. 

      והארת לי את העניין, ואיכשהו אפשרת לזה להתקיים בתוכי. 

      העיקר שאני אוהב אותי. 

      תודה. 

        29/12/19 08:41:

      צטט: ~ ~ 2019-12-28 02:03:03

      קראתי, נהניתי, הזדהיתי.

       

       

       

      הרבה פעמים כל שאני רוצה הוא שהקורא יקרא, ופשוט יהנה. 

      ועוד הגדלת והוספת לזה את תבלין הקסם של ההזדהות. 

       

      אז תודה. תודה רבה. 

        29/12/19 08:39:

      צטט: shimenben 2019-12-27 22:39:16

      קורא אחד כבר יש לך. זו אחת ההבחנות היותר מרעננות שקראתי לאחרונה לגבי אדם והעיר- אכן בתוך הכרך אי אפשר לאהוב מקרוב

       

       

      תודה שימן. דווקא הדגשתי בדבריי כי אני לא אומר דבר כללי, אלא מעיד על עצמי בלבד. אתה בדבריך הופך את זה לכללי. אולי פשוט התיאור הזה מתאים גם לנסיון שלך מתוך חייך שלך. 

        28/12/19 06:57:
      טיילת ברחבי העיר הגשומה והסוערת, וגם ברחובות נשמתך. לכל עיר יש שפה, העיקר שאתה אוהב אותך.
        28/12/19 02:03:

      קראתי, נהניתי, הזדהיתי.

       

        27/12/19 22:39:
      קורא אחד כבר יש לך. זו אחת ההבחנות היותר מרעננות שקראתי לאחרונה לגבי אדם והעיר- אכן בתוך הכרך אי אפשר לאהוב מקרוב