כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים וטיולים ועוד כמה דברים

    סיפורים קצרים, ושירים לעת מצוא פרי עטי, טיולים בארץ בכלל ובשביל ישראל בפרט.
    ועוד כמה דברים שפגשו אותי.

    0

    מה זה קתרזיס?

    15 תגובות   יום שבת, 28/12/19, 10:20

    זיכרונות אמנון בקר - רגע לפני שאתה שוכח. 

    סיפר- אמנון בקר. הקלידו ערכו והגיהו - ניצן ריבלין פלדמן, דינה לוין, יאיר יריב, איימי בן אסולי

    "לפני שאתה שוכח כל הרשימות"

     

     

    ברשומה האחרונה שבנך פרסם ברשת קצץ בנך כמה שורות שבתחילת העניין.

    אכפת לך דווקא כן להביא את זה. למה?

    מפני שזה היה בזמן שהיית בן 20 ולא בן 87 , הר געש של יוזמות רוחניות – כתיבת פיליטונים השמעת מוסיקה מתקליטים, כתיבת פזמונים לחתונות וכיוצא באלה.

    אז זה מה שהיה כתוב שם:

    בעלון קיבוץ יזרעאל מספר 1855 ביולי 2018 כתבה על בנג'י סקולניק ז"ל. בין השאר יש שם פסקה בעניין קבלות השבת בקיבוץ יזרעאל, זה הקיבוץ שלך וזה מה שכתוב.  "קבלת השבת תמיד הייתה יקרה לליבו של בנג'י. 

    יום אחד הביא בנג'י כמה דפים של  "קבלת השבת" עם שירים ועם פרשנויות מחבורה שהייתה  נפגשת בלילות שבת.

    הוא הציע לעשות כך גם אצלנו. לקחנו את רעיון השירים המשולבים בקטעי הקריאה והרי קבלת שבת שלנו – תחילתה בימים הראשונים של יזרעאל, כאשר אליהו מטלון ז"ל הביא את המסורת הזאת לקבוצה.

    עם הוספת שירים, כהצעתו של בנג'י, נוסף גם קטע פרשנות של שלמה כהן על פרשת השבוע.

    ''

    21.5.2019  -  מחרתיים ל"ג בעומר.

    אתה זוכר את המדורה הענקית שעשיתם בשכונה ברחוב גורדון 79 ת"א.

    בעצם לא ברחוב גורדון אלא מאחורי שורת הבתים של מספר 79 ומטה, עד רחוב שלמה המלך.

    שם היה כזכור מגרש המשחקים של השכונה. אחר-כך עשתה ממנו העירייה פארק יפה לשבת עם ילדים או עם זקנים אחרי הצהריים. אחר-כך המקום הוזנח לחלוטין (כשמזמן כבר לא היית שם) ומתישהו חזרה העיריה וניקתה אותו ושיפרה אותו ומאז שם המקום הוא גן-דבורה ברון. (זה מה שאתה חושב).

    אבל אז לפני שמונים שנים שזה היה מגרש המשחקים, שמה עשו את מדורת ל"ג בעומר. שבועות קודם לכן הייתם מתרוצצים בכל הסביבה ואוספים, גונבים או שודדים כל מה שהיה טוב ודליק בשביל המדורה. אתה זוכר שהקבלנים שבנו שם בתים היו - או בעצמם או בעזרת שומרים ששכרו - שומרים הקפדנות על כל קרש, לוח או סתם פלנקה, שלא יגנבו למדורה בל"ג בעומר. במאמץ כביר ואפילו בעזרת אביך הטפסן הייתם בונים שם מן מבנה בגובה של בית, מבנה שכולו חומרי בערה החל בקרשים עבור לניירות עיתונים וגמור בהמון אגודות קוצים יבשים שסחבתם לשם ממרחקים.

    ''

    עד כמה שאתה זוכר בראש מבנה המדורה היה דחליל ענק, בדרך כלל דחליל שקראו לו היטלר. כשהמדורה נדלקה הוארה כל הסביבה למרחק של מאות מטרים.

    ילדים, הורים וסתם כל מיני אנשים היו מקיפים את המדורה במעגל ושרים משירי ל"ג  בעומר ואפילו רוקדים. אבל היה שם כל כך חם שאי אפשר היה לעמוד לידה אלא במרחק של 4 מטר לפחות. אתה לא זוכר שום מקרה שהמדורה הזאת גרמה שרפה  כלשהי.

    בהזדמנות זו עוד שני שירים שלמדת בבית החיוך בצפון – ת"א.

     

    "מדורות הדליקו"  ו- "היערה היערה בקשת וחץ.,

    מיליםמנחם לונשטין
    לחןרודולף פרימל
    הלחנה  1925

     

    מְדוּרוֹת הַדְלִיקוּ, אֵשׁ אוֹרוֹת הַבְהִיקוּ
    עַז יַשְׁמִיעַ פִּינוּ קוֹל.
    אֶבֶן, עֵץ יָרֹנּוּ, לַבִּנְיָן הִכּוֹנוּ
    בּוֹאוּ יַחַד בְּמָחוֹל.

    שִׂישׂוּ שִׂישׂוּ עַד בְּלִי דַּי
    הֵד קוֹלֵנוּ יִשָּׂא הַר וָגַיְא!

    סֹב בִּמְחוֹל מַחֲנַיִם' הַךְ בִּמְצִלְתַּיִם!
    גַּם הָאֵשׁ בְּגִיל תִּקֹּד.
    בַּמַּעְגָּל נָסֹבָּה, מַה לִּי רָעָב, לִי שֹׂבַע
    מַה לִּי, מִי לִי, מַה לִּי עוֹד.

    רֹנּוּ, רֹנּוּ, רֹנּוּ בְּקוֹל!
    הִתְלַקֵּחַ, עוּרָה הַמָּחוֹל!

    מְדוּרוֹת הַדְלִיקוּ...
    !

    ''

     

    מילים: שמואל לייב גורדון
    לחן: חנינא קרצ'בסקי
    כתיבה:1901

    הַיַּעְרָה, הַיַּעְרָה! הַיַּעְרָה בְּקֶשֶׁת וָחֵץ
    נָקוּמָה, נֵצֵאָה - שָׁם פֶּרַח הֵנֵץ.
    יָצִיצוּ, יָצִיצוּ מֵעַל, מִצַּמֶּרֶת כָּל עֵץ,
    שָׁם יֶרֶק וָזֹהַר וְרַחַב אֵין קֵץ!

    נִשְׁרֹק עִם חָסִיל וּנְזַמְזֵם עִם הַזְּבוּב,
    נְקַרְקֵר עִם צְפַרְדֵּעַ שׁוֹכֶנֶת בַּסּוּף:
    נָרוּצָה, נָרוּצָה אַחִים, הוֹי, נָרוּץ, נִשְׁתּוֹבֵב!
    נָרִיעָה, נִצְהָלָה, נָגִילָה בְּכָל לֵב!

     

     

    ''

    עכשיו 23.5.2019 – הלילה הדליקו את המדורות בכל הארץ ובעיקר במירון בקבר בר-יוחאי. איזה 600.000 משוגעים נוהרים לשם ביום ובלילה בשביל להתפלל ולשיר "בר-כוכבא אשריך" וכו'. את זה הם עושים במשך יומיים בלי הפסקה ובלי מנוחה, קופצים, צועקים, מתפללים ונופלים ארצה פצועים ומיובשים ומפונים באמבולנסים.

    זה מזכיר לך קצת את האקסטזה של מאמיני האל דיוניסוס היווני. על  התופעה הזאת עוד למדת באוניברסיטת ת"א לפני 60 שנים גם במסגרת אומנות התאטרון וגם  במקצוע הפילוסופיה העתיקה.


    חכם גדול אחד – ניטשה, בחן ביסודיות את סגנונות ההרגשה השונים בספרו  "הולדת הטרגדיה מתוך המוסיקה". 

    בסגנון דיוניסוס, זה בניגוד לחוויה האפולינית (האל אפולו). בניגוד לשני מביאים עצמם הרבה אנשים לאקסטזה תוך כדי תנועה פראית ותוך כדי שאגות וצעקות או צריחות בכל הנוגע לסיבת הפסטיבל. אתה לא יודע אם היה רשב"י או לא היה.

    אבל עפ"י קהל החוגגים היה גם היה ואפילו ישנו והקירבה אליו בהתרגשות גדולה גורמת לכולם קתרזיס. מה זה?  קתרזיס זה מן חוקן לנשמה שבגללו משתחררים כולם ממטען גדול של לחץ נפשי. כך גם בטרגדיות  היווניות וכך גם מהלחץ הבלתי נסבל של חיי היום יום בעידן הזה.

     

    מתוך ויקיפדיה:

    שורשי הקתרזיס בספרות ובתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה] 

    "המושג הופיע בתקופת הפריחה התרבותית של יוון הקלאסית שארעה בין השנים 479–338 לפני הספירה, כתיאור להשפעות הנפשיות על הצופים בהצגת הטרגדיות, בתוך מכלול ניתוח הפואטיקה של אריסטו את מאפייני הרפרטואר התרבותי של הטרגדיה והקומדיה באותה תקופה. בתורת הספרות של אריסטופואטיקה, אשר נכתבה ב-350 לפנה"ס בקירוב, מתואר הקתרזיס כפעולת הטרגדיה על הצופה, המטהרת אותו בעזרת רגשי פחד וחמלה." 

     

    ''

    בימים האחרונים קורים לך שני דברים לא הכי נחמדים.

    א. אתה נרדם באמצע הדיבור או ההקשבה למישהו.  

    ב. אתה מנסה לעמוד על הרגליים ישר והן פשוט לא מסכימות לעשות כרצונך. אז זה מסתיים בצעקות רמות כאלה כשאתה נובח על עצמך -

    תעמוד ישר!"    "תעמוד ישר ואל תרדם באמצע", כמו שקורה לך הרגע.

    יש מישהו שלא מבין על מה אתה מדבר?

    אז אתה בטח שלא. וככה אתה מתדרדר ונרדם בדרך אל האסלה.

    בנס אתה מצליח להתיישב בה ושוב נרדם.  איזה חיים מעניינים!


    לפני כמה דקות התעוררת שוב כנראה מאיזה נמנום חפוז. מתברר שזאת דינה לוין המטפלת נפש שלך שניסתה להעיר את הפגר החי הזה בלי הצלחה יתרה.

    למה? כי מתברר שאתה לא יודע מי היא ומה היא רוצה ממך ולצורך איזה עניין? 

    ושוב פעם העניין הוא איזה  מאמץ לא ברור להתרומם ולהיעמד על הרגליים בשוונג  כלשהו. לא מצליח.

    אז איפה היינו לפני שדינה צפצפה לך באוזניים, רמז לכך שאתה עוד פעם נרדם. 

    זה פתאום עוד משהו שמבליח להכרתך  מתוך המהומה המטומטמת הזאת.

    פתאום אתה מרגיש שאתה דחוק בצורה בלתי נסבלת לחלוטין בתוך קהל של פראי אדם שדוחפים ומועכים את עצמם ואת האחרים לכל כיוון. אתה יודע שבעוד רגע אתה מתעלף ומאבד את ההכרה. זה בדיוק מתי שסדרן  קולנוע פותח  דלתות לרווחה ועדר פראי האדם פורץ פנימה אל אולם הקולנוע לתפוס מקום יותר טוב מפני שמקומות הישיבה לא מסומנים בכרטיס הכניסה. כרטיסי הכניסה האלה אינם אלה רק חתיכות קרטון גזור מאיפשהו עם שם הקולנוע וזה בשביל להשתמש עוד פעם בפעם הבאה לאותה מטרה.

    ''

    מי יודע ומי זוכר מה זה הצגת סרטים למחוסרי עבודה? 

    אתה זוכר ואתה לא בטוח שעוד מישהו גם כן זוכר, איפה ומתי ולמה. אתה זוכר שזה באמצע מלחמת העולם השניה, אולי ב-1942-3, כשהרבה אנשים מסתובבים סתם ברחובות בלי לדעת מה לעשות. אז פתאום נולדת ההברקה בהנהלת קולנוע "אסתר" שבכיכר דיזינגוף בת"א, גם להעסיק את בני-האדם וגם להרוויח איזה גרוש מהצד.

    אז לוקחים מערכה אחת או שתיים מתוך איזה סרט ישן עם קרי גרנט שלא חשוב שם מה ממה זה התחיל  ואיך זה   נגמר,  בשביל לראות את זה, מוכרים כרטיסים בגרוש וחצי כל אחד  ומקפידים שהסדרנים שנוכחים במקום הם כולם בריונים נוראיים שכולם מפחדים מהם. ובעיקר מפחדים לשאול מאיזה סרט לקחו את הקטע ומה יקרה שם בסוף?

    בהחלט יכול להיות שאיזה סדרן קולנוע בריון אימים אבל עם חוש הומור יענה לשואלים: את זה תבואו לראות מחר – באותו מקום ובאותה שעה.

    בכל מקרה הסיפור עם הסרט המקרי נפוץ במהירות הבזק בין אלה שמסתובבים ברחובות סתם ככה וכולם נוהרים לחוות שוב ושוב את ההרפתקה מאתמול.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (15)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/1/20 19:02:
      סרטים למחוסרי עבודה- את זה אני לא מכירה, אני כן מכירה עבודות דחק עצוב והציורים נהדרים
        3/1/20 17:37:

      הציורים של אבא עוצמתיים ומיוחדים!
      שנה טובה ומוצלחת!

        3/1/20 11:44:

      *

       

      עלי להודות שהחלק האחרון של הפוסט הפעם מצא חן בעיני יותר, אולי כי הוא שזור בהומור ישראלי "שחור" ציני כזה, אהבתי את איך שכתבת על דבר שהוא למעשה עצוב, אך כתבת בצורה משעשעת.

      הציורים דרך אגב, של אבא?

       

        30/12/19 15:02:

      צטט: תנועת כמוך 2019-12-28 17:31:18

      שולח כוכב תודה והערכה לפוסט

       

      שולח הזמנה לטעום מהקפה שלי 3 ביום

        30/12/19 07:46:

      צטט: דוקטורלאה 2019-12-28 11:06:03

      כואב מאד לקרוא את תופעות הזיקנה המתוארות כאן. אמא של בעלי נפטרה בגיל 94 ועד אז היתה פעילה וצלולה. האם לא היה טיפול נכון? האם היה סירוב לכל טיפול? אולי סבל אדם זה לשווא, ולו היה זוכה להשגחה ולטיפול, היו חייו באחריתם נעימים עבורו הרבה יותר?

      קשה לי לחשוב על תנאים טובים יותר ועל טיפול טוב יותר מזה שזכה לו אבי בקיבוץ לקראת סוף ימיו. מטפלים, מטפלות, הידרותרפיה, שיעורי נגינה, מקלידות של זכרונותיו, רופא שמגיע לבית, אישה שתמכה וטפלה בו עד הרגע האחרון. ועם זאת, הרוח הנושבת היא של סבל ושל מכאוב . 

        30/12/19 07:44:

      צטט: sbhsport 2019-12-28 17:51:17

      המשך קתרזיס נעים, היטהרות נעימה. שנה אזרחית טובה.

      שנה מוצלחת :-) 

        30/12/19 07:44:

      צטט: * חיוש * 2019-12-28 19:05:00

      אחאב חברי היקר נשיקה

      היה לי מאוד עצוב לקרוא על הימים בהם בריאותו של אביך

      מנוחתו עדן התרופפה יותר ויותר

      הזיכרונות שלו מל"ג בעומר בעבר העלו בי זיכרונות מל"ג בעומר בימי ילדותי

      כל תושבי השכונה נתנו יד בהקמת פירמידת העצים: מבוגרים וילדים

      וגם אצלנו איזו בובה "שונאת ישראל" הוצבה בראש הפירמידה וכולנו חגגנו 

      מסביב למדורה הענקית עד שהלכה ודעכה.

      תודה חברי על הזיכרונות, השירים בעברית הרהוטה של פעם ועל שהבאת

      לנו מציוריו של אביך היקר זכרו לברכה.

      שבוע טוב, חג אורים שמח ושנה אזרחית טובה יותר מקודמתה לך ולכל בני המשפחה

      * כוכב אהבה 

      תודה רבה חיוש :-) 

        30/12/19 07:43:

      צטט: ~ ~ 2019-12-29 14:45:09

      מעניין מאוד

      ציורים יפים 

      חג סוכות שמח

      שבוע טוב

      שנה אזרחית עם תקוות לבשורות טובות

      חנוכה לא? נבוך

        29/12/19 14:45:

      מעניין מאוד

      ציורים יפים 

      חג סוכות שמח

      שבוע טוב

      שנה אזרחית עם תקוות לבשורות טובות

        28/12/19 19:05:

      אחאב חברי היקר נשיקה

      היה לי מאוד עצוב לקרוא על הימים בהם בריאותו של אביך

      מנוחתו עדן התרופפה יותר ויותר

      הזיכרונות שלו מל"ג בעומר בעבר העלו בי זיכרונות מל"ג בעומר בימי ילדותי

      כל תושבי השכונה נתנו יד בהקמת פירמידת העצים: מבוגרים וילדים

      וגם אצלנו איזו בובה "שונאת ישראל" הוצבה בראש הפירמידה וכולנו חגגנו 

      מסביב למדורה הענקית עד שהלכה ודעכה.

      תודה חברי על הזיכרונות, השירים בעברית הרהוטה של פעם ועל שהבאת

      לנו מציוריו של אביך היקר זכרו לברכה.

      שבוע טוב, חג אורים שמח ושנה אזרחית טובה יותר מקודמתה לך ולכל בני המשפחה

      * כוכב אהבה 

       

        28/12/19 17:51:
      המשך קתרזיס נעים, היטהרות נעימה. שנה אזרחית טובה.
        28/12/19 17:31:

      שולח כוכב תודה והערכה לפוסט

        28/12/19 13:02:
      תענוג לקרוא... חנוכה שמח ושנה אזרחית טובה...
        28/12/19 12:12:
      שבת טובה וחודש טוב....
        28/12/19 11:06:
      כואב מאד לקרוא את תופעות הזיקנה המתוארות כאן. אמא של בעלי נפטרה בגיל 94 ועד אז היתה פעילה וצלולה. האם לא היה טיפול נכון? האם היה סירוב לכל טיפול? אולי סבל אדם זה לשווא, ולו היה זוכה להשגחה ולטיפול, היו חייו באחריתם נעימים עבורו הרבה יותר?

      ארכיון

      פרופיל

      א ח א ב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין