כותרות TheMarker >
    ';

    אברהם אלישע מאמרים

    אברהם אלישע
    יצירה בתכשיטים

    חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות
    מרצה, כותב ספרים ומאמרים
    זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

    על כתר הקיסר רודולף ה-2 הנאור ולהבדיל על אחד מתכשיטי הכתר של הצאר הרוסי מיכאיל ה-1 לבית רומנוב ובמה זה קשור ליהודים

    0 תגובות   יום חמישי, 9/1/20, 18:24

    הכתרה מלכותית נוצרית חיקתה משיחתו של דוד המלך. בשם "דוד" מובנית האידאה של מלך אשר נבחר על ידי האל עצמו. זהו טקס מעבר שבעקבותיו אמורה רוח הקודש לצלוח על המשוח ולהפכו לאדם אחר. ממקור זה הוא יונק את סמכותו שאין לערער עליה.

     

     

    לקריאת המאמר ברצף, או לבעלי טלפונים ניידים מומלץ ללחוץ פה

    אברהם אלישע

     

    לשתות מבאר החיים וגם לירוק לתוכה

     על כתר הקיסר רודולף ה-2 הנאור ולהבדיל, על אחד מתכשיטי הכתר של הצאר הרוסי מיכאיל ה-1 לבית רומנוב ובמה זה קשור ליהודים


    ''

     

    רודולף ה-2 וכתר הקיסרות הרומית הקדושה

    כתר זה הנחשב לאחד מכתרי המלכות היפים בעולם עוצב בידי צורפי החצר של הקיסר רודולף ה-2 בפראג, הוא עצמו הוכתר בכתר אחר. אבן הספיר, המיוחסת לה חשיבות מיסטית רבה וכוח מתווך, משובצת בקודקוד הכתר כ"אנטנה מטאפיזית". בתור שכזאת היא מורה על המשמעות הסמלית החשובה ביותר - הקשר האחדותי בין הקיסר לשמיים מהם יונק הקיסר, כבחיר האל הנמשח בחסד, את סמכותו זאת ואת תוקפה שאין לערער עליה. בצל סמליות קדושה זו חוסים כל תושבי ארצו.

    הבחירה באבן ספיר לכתרו של רודולף גם לשרביט וגם לאוׂרְבּ (Orb) הכדורי - שהוא מעין גלובוס עתיק ומעליו צלב - וכן הריקועים הממלאים ומפארים בתוכן מקודש - בתארם ארבעה אירועים מחיי דוד המלך - אינה מקרית. אבן זו ותוכן דומה כבר פיארו בזמנו את כתרו המפורסם של שרלמן1, הוא קרל הגדול. רודולף עצמו היה אחד האספנים ואוהבי האמנות הגדולים של כל הזמנים. יצירות אמנות, שכיות חמדה ואבני-חן המעשירים את מוזיאוני וינה היו בלתי אפשריים ללא תרומתו המכרעת. בעוד שכשליט פקדוהו דמדומי שקיעה, הנה קנה שמו בשדה האמנות. טעמו התרבותי היה כה דומיננטי עד שדיברו בשעתו על "הסגנון הרודולפי". אישיותו מזכירה את זו של בן תקופתו פרנצ'סקו דה מדיצ'י, דוכס פירנצה הגדול, שבחל בשררה והקדיש עיקר מעייניו למחקר מדעי ולאוספיו האמנותיים.

    __________

    1. ר' מאמרנו: למה גדול הקיסרים הנוצרים שרלמן נקרא דוד, אינטרנט.

     

    ''

     

    רודולף נודע ביחסו הנדיב ומהיותו מושפע מ"לוחות אלפונסו" - הלוחות האסטרונומיים של מלך קסטיליה אלפונסו החכם מהמאה ה-13 - נתן לקפלר, הראשון אשר אישש את תורת קופרניקוס ההליוצנטרית על בסיס מתמטי, לחבר את ה"לוחות הרודולפיניים" הנושאים את שמו. גם האסטרונום, האלכימאי והאסטרולוג טיכו ברהה היה חלק בלתי נפרד מהחצר הקיסרית שלו. כאדם שנמשך בעבותות אל המופלא היה רודולף מרותק לנושא הזמן ובחצרו עסקו בין השאר בפיתוח שעונים מורכבים. פעילות זאת ששילבה את ריתמוס החיים ואת יסודות הדומם שיקפה את יחסו לכוחות השמימיים שתמיד חש קרבה אליהם. הערצה מיוחדת הוא גילה כלפי אבני חן. רודולף האמין בכל לב בסגולות המרפא של אבנים יקרות ובכוחותיהן המאגיים והמופלאים. בסדנה שהקים בפראג הועסקו טובי לוטשי האבנים בשיתוף הצורפים, והם הביאו לידי ביטוי את אשר הגה בדמיונו היוצר ובאמונתו הנלהבת. עבודות האמנות והצורפות ואבני החן שהנחיל לדורות הבאים הן אוצרות יופי שההתבוננות בהם היא חוויה מעשירת נפש, שיש בה יותר מנחמת-מעט נוכח קרקורי מיקרופונים וארובותיה העשנות של תרבות זמננו.

     

    הקיסר רודולף ה-2

    ותור הזהב של יהדות פראג

    רודולף ה-2 הוכתר כקיסר האימפריה הרומית הקדושה בשנת 1576. קודמו, אביו הקיסר מקסימיליאן ה-2 נודע בשיפור מצבם של היהודים ברחבי האימפריה, אך עם עלייתו של רודולף ה-2 - שהיה צמא דעת וליברל בגישתו - פיתח יחסי ידידות עם חכמי היהודים וראשי הקהילה, ולא מעטים מהם היו אורחים בחצרו במצודת פראג על סדנאותיה. הפריבילגיות וחופש הפעולה שהעניק לקהילה הפיחו אווירה של רוממות רוח ותקווה לעתיד, ולא מקרי הוא שעידן שלטונו של הקיסר רודולף ה-2 נודע כ"תור הזהב של יהדות פראג". המקורות מציינים שמעמדה של הקהילה התפתח והגיע לשלב שמעולם לא קרה עד אותם ימים.

    אך לא כל קיסר כפי שנראה איש חסד הוא עם היהודים. המוטו שלמעלה נאמר על ידי אחד מגדולי השונאים של ישראל, מרטין לותר. הוא אבי הפרוטסטנטים שידע עברית וגם תרגם את התנ"ך ואת הברית החדשה לגרמנית. במקורה מתייחסת אמירתו זו לשפת הקודש העברית המקראית, אך נראה שבדומה ניתן לראותה כמתייחסת למוטיבים עבריים ולדמויות מופלאות שהנוצרים נטלו ונִכסוּ לעצמם מבאר החיים התנ"כית. שכן הנצרות שוללת את הכתוב המקראי כפשוטו ומפרשת אותו כאלגוריות המיתרגמות לפרה-פיגורציות - כלומר תמונות מקדימות בזמן שיתגלמו בלבוש נוצרי עתידי בברית החדשה. בהזדמנות זו אני מבקש להביע את הדעה שהרבה מהתעמקות הנוצרים בשפה העברית ובלימודה הושקעו במטרה לשאוב ולנכס לעצמם באמינות מן הקדושה המקראית מה שיותר פרה-פיגורציות לצורכיהם התאולוגיים, בכך הם הופכים את המקרא לסיפור נוצרי. קל וחומר כשהמדובר באישיותו הנערצת של דוד.

    מעשה מסופר שהיה:

    אותו קיסר רודולף ה-2 מוקירנו, העניק במתנה לצאר הרוסי בוריס גודונוב ב-1604 תכשיטי רֶגָלְיָה (Regalia) - תכשיטי מלכות - אוׂרְבּ כדורי ושרביט מלוכה.


    ''

    מבחינה עיצובית מחולק האוׂרְבּ לארבע סצנות המתארות ארבעה פרקים מחייו של המלך דוד, והן:

    1. משיחת דוד ע"י שמואל הנביא.

    2. ניצחונו של דוד על גוליית.

    3. שיבתו של דוד עטור הניצחון.

    4. רדיפת דוד ע"י המלך שאול.

    סצנות-תמונות אלה המעובדות ומצופות באמייל מעוטרות במוטיבים סימבוליים של הרלדיקת מלכוּת: נשר, אריה והחיות המיתולוגיות חד-קרן וגריפון.

    האוׂרְבּ כולו משובץ באבני-יקר המיוחסות להן סגולה קמעתית המושכת שפיעה אסטראלית. נתינה זו במתנה של הקיסר רודולף הוטלה בספק. היו כאלה שניסו להרחיק את הספק בנימוק שעבודות האמייל, כמו אלו שבתמונות אשר על גבי האוׂרְבּ ושנעשו בעידן הרנסנס המאוחר, טרם נודעו לאומנים הרוסיים, ואילו חצרו של רודולף שפעה אומנים אשפים בתחום.

    שאלה זו, שיש לה השלכה לנושא ענייננו, עניינה אותי וכשהייתי בפראג ובווינה הייתה לי הזדמנות לבחון את הסיפור, את הכתר ואת המצויר עליו. לימים יכולתי ללמוד זאת מקרוב מעוד ספרים, מפי מומחים וגם מתוך האינטרנט. מכל מקום, נראה לי שהנתונים שאני מציג כאן יכולים להבהיר את התמונה. שכן, התוכן והטכניקה המובעים בארבע הסצנות שעל האוׂרְבּ דומות עקרונית לאלה שעל כתר רודולף ה-2 עצמו. לגבי התבנית הצורנית-חיצונית על פיה מחולק האוׂרְבּ לארבע סצנות - כך גם כתר רודולף מחולק לארבע סצנות. גם סוגת הריקוע האמנותי-הפיגורטיבי ודקורטיבי בזהב ועבודות האמייל הנלוות אליה דומים.

    למניעת טעויות עיינתי שוב ושוב בספרות הענפה של הרֶגָלְיָה - תכשיטי ההכתרה - ולא מצאתי שום כתר ושום אוׂרְבּ נוסף אשר מופיעה עליו עבודת ריקוע עם תיאורים פיגורטיביים כלשהם. לקראת סוף חיפושי נתקלתי באוׂרְבּ אחד ויחיד (Royal orb of Bohemia) עם עבודת ריקוע פיגורטיבית. אך מה רבה הייתה ההפתעה שאותו אוׂרְבּ לא היה אלא אוׂרְבּ שהוזמן על ידי הקיסר רודולף ה-12, בהיותו גם מלך בוהמיה, מסדנת האמן בנוונוטו צ'ליני. רודולף ביקש להחליף את תכשיטי הכתר העתיקים של ממלכתו, שהיו פגומים ומיושנים, בכאלה הראויים לשלטונו הזוהר של קיסר שהיה בעצמו פטרון אומנויות נודע של תקופתו.

    אוׂרְבּ זה מחולק לשני חצאי כדור: בעליון, תבליטים מעשה ריקוע המתארים סצנות הממחישות לא פחות מאשר סיפור משיחתו של דוד המלך ואת הקרב בינו לבין גוליית. על חצי הכדור התחתון תיאורים מספר בראשית על אדם וחוה בגן העדן וכיו"ב.

    __________

    1. Prince Michael of Greece, Crown Jewels, Crescent Books, New York, 1983, p126.

    *

    לשם השוואה בין האוׂרְבּ של הצאר מיכאיל ה-1 לבית רומנוב לבין כתר רודולף ה-2 סומנו חלקי הכתר במספרים, ואלה תיאורי התמונות שעליו:

    ''

    1. הכתרת רודולף ה-2 כקיסר האימפריה הרומית הקדושה.

    2. רודולף ה-2 רוכב על סוסו לאחר הכתרתו כמלך הונגריה.

    3. רודולף ה-2 בתהלוכת הכתרה חגיגית כמלך בוהמיה.

    4. האלגוריה של ניצחון רודולף ה-2 על האימפריה העות'מאנית.

    כמובן, שכל הכתרה מלכותית קוּדמה במשיחה כשהמגמה הייתה לחקות משיחתו של דוד המלך על ידי הנביא שמואל. זו אינה אמירה אינפורמטיבית בעלמא, אלא זהו חלק מהתוכן הטקסטואלי של ההכתרה כאשר המכתיר, המושח, משתמש במילים בעלות ההשפעה האנלוגית: "אני מושח אותך כמו ששמואל משח את דוד". לאמירה טקסית זו משמעות מיסטית ומאגית ומעל לכל מקדשת. בשם דוד מובנית האידיאה של מלך אשר נבחר ונמשח לא על ידי אנשים ואפילו בניגוד להשגתו של כהן ונביא כמו שמואל. דוד נבחר על ידי האל עצמו (קוּם מְשָׁחֵהוּ כִּי זֶה הוּא, שמואל א' ט"ז/12). זהו טקס מעבר שבעקבותיו אמורה רוח הקודש לצלוח על המשוח ובעקבותיה נהפך הוא לאדם אחר בעל כוחות שיפוט על-אנושיים. ולא בכדי נקרא טקס ההכתרה בשם התקדשות (Sacre) בצרפתית, וגם תכשיטי הרֶגָלְיָה נחשבו לאיקונות מקודשים. לסגולות אלה שבמשיחה יש להוסיף על דמותו של דוד: וַיְהִי דָוִד לְכָל-דְּרָכָו מַשְׂכִּיל וַי-הוָה עִמּוֹ (שמואל א, י"ח/14).

    מסקנות מן ההשוואה: כל שלושת התמונות הראשונות זהות בתוכנן ובמשמעותן עם התמונות 1 ו-3 המופיעות באוׂרְבּ, ואילו הרביעית זהה למספר 3 באוׂרְבּ המתארת את דוד שב עטור ניצחון.

    המסקנה שאירועים אלה שאירעו לדוד המלך כמסופר במקרא מהוות עתה מעין פרה-פיגורציות המתקיימות בו, ברודולף. בדומה לשרלמן שקרא לעצמו "דוד" ושאת כתרו מפארות דמויות דוד ושלמה.

    דומני שאלה נתונים המדברים בעד עצמם. אך בעיקרון אני שואל: מה זה משנה, אדרבא נניח שזו יצירה רוסית שבאה לחקות את תכשיטי הקיסרות הרומית בתכניה, אז לאן זה מוביל?

    * 

    האוׂרְבּ והשרביט היו שמורים באוצר השלטון ברוסיה. רק בשנת 1613 שימשו בהכתרתו של מיכאיל הראשון פיודורוביץ' כצאר הראשון לבית רומנוב.

    סצנות אלה שבאוׂרְבּ באו כמובן להקרין מהודן ותפארתן על הכתרתו של הצאר ולתת ערך סגולי שבקדושה על שלטונו, זאת אף מבלי קשר אם ניתנו על ידי רודולף הנדיב.

    אך דווקא בעוד רודולף ה-2 היטיב עם היהודים ותרם לחייהם עשה מיכאיל אחרת. עם עלייתו לשלטון שלל מהם זכויות, ובמיוחד שלל כניסתם לחיות בארצו.

    הוא שנאמר: להתקשט בנוצות הנותנות תוכן ומשמעות להכתרה- כן! לאפשר ליהודים להיכנס לארצך - לא!

     

    ראו מאמרי המשך:

    * למה גדול הקיסרים הנוצריים שרלמן נקרא דוד? למה מופיעה בכתר ממלכתו צורת החושן של הכהן הגדול העברי ומה משמעות תמונות דוד, שלמה, חזקיהו וישעיהו אשר עליו

     

    * מסע בעקבות הכתר הקדוש - מדוע נפוליאון הוגלה פעמיים ולא הוצא להורג?  האם יש לכך קשר להכתרתו בכתר הברזל המקודש של מונזה? האומנם שינה הכתר את גורל נפוליאון ובכך את פני ההיסטוריה


    * דוד המלך, הקיסר שרלמן, יוליוס קיסר ואלכסנדר מוקדון כארבעת המלכים (הקינגים) בקלפי המשחק

     

    * ברצלונה - אוונגרד אמנותי בסגרדה פמיליה - אלפא (A) ואומגה (Ω) הן ההתחלה והסוף חידת עיצובן הסמלי כשני משולשים

    __________

    מקורות:

    אברהם אלישע, אבן הספיר כמקור לעצמה רוחנית, מודעות 26, 1987, ע' 118-50.  

    Lord Edward Twining, A History of the Crown Jewels of Europe, B. T. Batsford Ltd, London, 1960 

    Prince Michael of Greece, Crown Jewels, Crescent Books, New York, 1983

    Arnaud Chaffanjon, La Merveilleuse histoire des couronnes du monde, Fernand Nathan, Paris, 1980

    Danielle Gaborit-Chopin, Regalia : Les instruments du sacre des rois de France, les honneurs de Charlemagne, Réunion des musées nationaux, Paris, 1987.

     

    התמונות באדיבות:

    כתר רודולף ה-2: Graf von Habsburg (Own work) [CC BY-SA 4.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/4.0)], via Wikimedia Commons.

    האוׂרְבּ:

    Stan Shebs [GFDL (http://www.gnu.org/copyleft/fdl.html), CC BY-SA 3.0 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/3.0) or CC BY-SA 2.5 (http://creativecommons.org/licenses/by-sa/2.5)], via Wikimedia

    Commons

     


     

    כל הזכויות שמורות ©

    אברהם אלישע הוא חוקר אוצרות, פולחנים ותרבויות 

    תכשיטן ומעצב מדליות חיפאי, זוכה פרס ראשון בעיצוב תכשיטים בישראל

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      פרופיל

      אברהם אלישע
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין