כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    צלילה בעקבות הזהב

    14 תגובות   יום שבת, 11/1/20, 07:40

    צלילה בעקבות הזהב

     

    הוריו של אורן אהבו מאד את האורנים שהקיפו את ביתם על הכרמל בחיפה וקראו לבנם על שמם. גם אורן אהב את עצי האורן ובמיוחד את השרף. לא את דביקותו, אלא את ריחו. אולם, יותר מאשר אהב את האורנים, אהב אורן את הים. מאז ילדותו הוא היה הולך בקיץ עם הוריו לחוף קייט, ושם לימד אותו אביו לשחות. בהיותו בן שש קיבל צנרן (שנורקל), ואתו היה אוהב לצפות בדגים במימי החוף. ככל שגדל הגדיל את טווח השחייה שלו עם הצנרן, ונשבה בקסמו של העולם התת-מימי.

    בגיל 15 השתתף בקורס ללימוד צלילה ספורטיבית וקיבל כוכב ראשון, ובגיל 16 קיבל את הכוכב השני. האזורים בהם נהג לצלול נפרשו מראש הנקרה בצפון ועד דהב ושרם-א-שיח' בסיני.

    לפני הגיוס, ניסה אורן להתקבל לשייטת 13, אך נופה בשלב הגיבוש. הוא שירת בצבא כקצין ביחידה מובחרת אחרת, ובחופשותיו המשיך לצלול כתחביב. אורן הקפיד על ביצוע הוראות הבטיחות בצלילה, והתמיד לצלול יחד חברו הטוב עודד, שהיה אף הוא בעל שני כוכבי צלילה. כאשר הכיר אורן את צוקית, הם היו צוללים בתחילה כשלישייה, עד שהבין עודד שהוא "פרימוס", "גלגל חמישי", וחדל להצטרף אליהם.

     

    בטכניון למד אורן הנדסת מחשבים, וכשסיים עבד מספר שנים בחברת טכנולוגיה עילית במתחם "מת"ם" בחיפה. בגיל שלושים ושתיים החליט לפרוש, והקים עם עודד ועם שני שותפים נוספים חברת הזנק בתחום התקשורת. בחופשות הקצרות שהיה לוקח מן העבודה היה נוסע עם רעייתו צוקית לאתרי צלילה ידועים בעולם – לאיים הקריביים, לריף הגדול באוסטרליה, לאינדונזיה, ועוד. הצלילה תמיד נתנה לו כוחות מחודשים לחזור לעבודה, שדרשה ממנו להיעדר ארוכות מן הבית, כולל בנסיעות עסקים לחו"ל.

     

    בשנים הראשונות הייתה לאורן ולשותפיו הצלחה בגיוס כספים ובעבודת הצוות המשותפת, אך בהדרגה נתגלעו חילקי דעות וקשיים בין השותפים, והחברה קרסה. גם בחייו האישיים של אורן חלה קריסה. הוא היה בן שלושים ותשע ועדיין לא נולדו לו ילדים. ייתכן שהיעדרויותיו הממושכות מן הבית הכשירו את הקרקע להתאהבותה של צוקית בגבר ממוצא אפריקני מבוגר ממנה בעשר שנים, שהגיע לנמל חיפה כמלח על אנייה ונשאר בארץ כמהגר בלתי חוקי. צוקית התוודתה על אהבתה החדשה בפני אורן והיה קשה לו, בלשון המעטה, לקבל את הבשורה. עוד בטרם הסתיימו הליכי הגירושין ילדה צוקית בן בצבע שוקולד.

     

    בגיל ארבעים מצא עצמו אורן בלי פרנסה, בלי חֶברה ובלי חברה לחיים. הוא החליט לקחת פסק זמן מחייו הקודמים, ארז תרמיל גב גדול וטס לאמריקה, והיעד − ים ברינג. הוא חלם להגיע אל ים ברינג מאז שלמד בבית הספר היסודי שהוא המיצר המפריד בין אסיה לאמריקה, וכאשר הוא קופא אפשר לעבור ברגל בין היבשות. בטיוליו בצפון אמריקה עם צוקית, הם התקרבו לאלסקה, אך הגיעו עד הרי הרוקי הקנדיים בלבד, ולא המשיכו הלאה צפונה. עתה, כשהיה משוחרר מכל מחויבות, החליט לממש את חלומו ולנסוע לראות במו עיניו את ים ברינג.

     

    הוא נחת בוונקובר, קנה רכב סוברו 4X4 גדול וחזק, ועשה את כל הדרך צפונה, מתענג שוב על יופיים של הרי הרוקי הקנדיים. בדרכו לאנקורג' בירת אלסקה, התעכב מעט בעמק דנאלי והתפעל מנופיו. הוא לא התעכב באנקורג' והמשיך צפונה אל העיירה נום, עיירה קטנה למדי במערב אלסקה, השוכנת לחופו של ים ברינג. מערוץ "דיסקברי" בטלוויזיה, למד אורן שנום היא גם מרכז למחפשי זהב במימי המפרץ, וחשב שזו עשויה להיות חוויה מיוחדת לצלול במימי ים ברינג בחיפוש אחר זהב, למרות שידע על הקשיים שבעבודה שעות ארוכות מתחת למים. הוא העריך שיקשה עליו להצטרף ככורה, כשהוא חסר כל ידע וניסיון בכריית זהב.

     

    בהגיעו לנום, הוא החנה את רכבו ליד מה שנראה ככנסייה, ומיד הוקף בילדים ובמבוגרים ילידים, אסקימואים, או כפי שהם קוראים לעצמם – אינואיט. מהמבוגרים וגם מהילדים עלה ריח חריף של אלכוהול, ואורן נזכר במה שקרא על אסון השתייה של הילידים באמריקה, ילדי הטבע, לאחר המפגש עם הלבנים.

    אורן שאל היכן נמצא המחנה של כורי הזהב ואחד הילדים "התנדב" תמורת דולר לנסוע אתו ולכוונו אל המקום. הוא ירד מן המכונית והסתכל סביבו. המבנים הנמוכים היו קרובים אל נמל של סירות קטנות, והוא תהה לאן עליו לפנות.

    בחורה לבנה צעירה (התגלמות של אלת המזל?), בעלת שיער בהיר, לבושה בסרבל ג'ינס, שיצאה מאחת הדלתות, הבחינה בו והתקרבה לעברו.

    "שלום, זר (Hello stranger)" פנתה אליו בחיוך, "אפשר לעזור לך?"

    "תודה לך", החזיר לה חיוך. "כרגע הגעתי ועדיין לא ברור לי בדיוק למה לצפות מהמקום הזה".

    "אני ליזי", הושיטה לו את ידה, "בוא ניכנס אליי ואכין לך כוס תה, נראה לי שאתה זקוק לכך".

    "אני אורן", אמר ולחץ את ידה. "אני ממש אסיר תודה לך".

    הוא התיישב ליד שולחן קטן, במה שנראה כמו מטבח, וליזי שפתה קומקום.

    בעוד הם מחכים למים שירתחו, סיפר לה אורן שהוא צולל, והיה מרוצה אילו הזדמן לו לצלול ולכרות זהב.

    "אני צוללן של שני כוכבים, אך אין לי כל ניסיון וידע בכריית זהב", אמר. "את חושבת שיש סיכוי שמישהו יעסיק אותי? אני מוכן אפילו לעבוד בחינם בימים הראשונים של לימוד הנושא".

    "שיחק לך המזל. תראה איך מזלו הרע של האחד עשוי להיות מזלו הטוב של האחר. אני בעלת מחפר ימי, והבקר עזב הצוללן שלי לסן-פרנסיסקו, ולכן לא יצאתי היום לכרות זהב בים. אביו נפטר והוא אמר לי שבמשפחתו היהודית נהוג להתאבל שבעה ימים והוא יחזור תוך שמונה-תשעה ימים".

    "אם תשכרי אותי לתקופת היעדרותו, באמת שיחק לי המזל. אגב, גם אני יהודי, אני מכיר את המנהג ואני משתתף בצערו".

    הם ישבו במטבח הצר, שתו תה והמשיכו לשוחח. ליזי הסבירה לאורן את פרוצדורת הכרייה וכיצד מגלים מהו המקום שראוי לחפור בו, והוא סיפר לה מעט על עצמו. השעות נקפו והשמש של שלהי הקיץ עמדה לשקוע. אורן וליזי יצאו לצפות בשקיעה והתעטפו היטב במעיליהם, מכיוון שבבת אחת צנחו הטמפרטורות. בסיועה של ליזי שכר אורן חדר בקרבת החדר שלה, והם קבעו שהיא תאסוף אותו למחרת בבקר להפלגה.

     

    כאשר הגיעו לנקודה בה ליזי כבר החלה לכרות בשבועות הקודמים, הם הטילו עוגן, ושחררו למים את צינור היניקה. אורן לבש את חליפת הצלילה וחבש את המסכה. ליזי בדקה שהכל כשורה והורתה לו לצלול. הוא ירד בכבדות מטה, נאחז בצינור היניקה, עד שהגיע לאדמה. פנס הראש האיר את הסביבה והוא דיווח בקשר לליזי שהראות טובה למדי. כעבור כשתי דקות אמר לה שלא מגיעים מים חמים לחליפה ושהוא מתקרר לגמרי.

    "עלה מיד בחזרה", אמרה לו, "לפני שתחטוף היפותרמיה".

    ליזי הלכה לבדוק וגילתה שהכלב שלה הפיל את אחת הקופסאות על ווסת המים החמים והצינור יצא ממקומו. אורן עלה לספינה ויחד הם חיברו מחדש את הצינור, ואבטחו אותו, שלא ייפגע בשנית.

    אורן צלל שוב והפעם לא סבל מקור. הוא סקר את השטח שלפניו ואז דיווח לליזי שמצא סלע גדול ועליו וסביבו חצץ וערמות חרסית, שצבעה מרמז על הימצאות זהב.

    "יש!" הודיע לליזי כעבור דקות מספר, "אני רואה פתיתים, שנראים כמו זהב. נראה לי שעלינו על מרבץ רציני, ממש אוצר".

    ליזי הפעילה את המשאבה ואורן הפנה את "נחיר" הצינור אל מרבץ הזהב והחל לכרות. הוא ניקה את כל מה שראה, ובתחתית הסלע שנוקה מהעפר גילה שביל של פתיתי זהב, ועקב אחריו. כך עבד במשך מספר שעות, מתעלם מן הכאב בכתפיים ובידיים. הוא היה בחור חסון, אך גופו לא התנסה במאמץ דומה לזה מעולם. ליזי כל הזמן דיווחה לו שאכן פעילותו נושאת פרי ופתיתי זהב מגיעים אל המסננים.

    כעבור חמש שעות הורתה לו ליזי לעלות.

    "אני דואגת לזהב שלי, לא לך", צחקה אתו בקשר.

     

    כשפשט את חליפת הצלילה לקחה אותו ליזי אל מערכת המסננים.

    "אתה רואה את הצטברות הזהב?" שאלה. "תדע לך שהממוצע בכרייה בים הוא בדרך כלל אונקיית זהב אחת בכל שעה. אני מוכנה להתערב אתך שאתה כרית כבר ביומך הראשון כמות כפולה, לפחות עשר אונקיות – שתי אונקיות בממוצע לשעה".

    "אני לא מתערב אתך", אמר וזכר מה שאביו היה אומר לו בצעירותו, שבהתערבות יש שני צדדים – האחד רמאי והשני טיפש.

     

    ליזי לימדה אותו את תהליכי השטיפה, הניפוי והניקוי. בסוף תהליך הניקוי, צרפה במבער את הזהב שהצטבר, על מנת לבער ממנו את כל הסיגים והלכלוך שעוד נותרו, ואז הגיעה שעת השקילה. ליזי הוציאה משקל מאד עדין שבראשו מֽכָל בעל דפנות מוגבהות. היא שפכה בזהירות את פתיתי הזהב למכל המשקל מכריזה תוך כדי הפעולה על מספר האונקיות, עד התוצאה הסופית – 12.3 אונקיות.

    "מזל של מתחילים", אמרה לאורן, "ואני עומדת לתגמל אותך".

    ליזי הייתה אחת הבודדות מבין הכורים, שהיה לה גם כבשן התכה קטן, והייתה לה גם תבנית, שנראתה כמו תבנית אפייה מסיליקון, מחולקת לשקערוריות במידות שונות: בשורה אחת חורים חרוטיים (קונוסים) מאונקיה אחת ועד עשר, בשורה השנייה – חורים מלבניים מעשרים אונקיות עד חמישים, ובשורה השלישית שלושה חורים מלבניים יותר גדולים – למאה, למאתיים ולשלוש מאות אונקיות. לאחר שהתיכה את הזהב יצקה אותו לתבנית. את החרוט במשקל 2.3 אונקיות נתנה לאורן.

    "זה גמולך להיום. השווי של הקונוס הוא למעלה מאלפיים וחמש מאות דולר. היית מעלה בדעתך שזה יהיה שכרך ביום הראשון?"

     

    ליזי סיכמה עם אורן שעד חזרתו של הצוללן הקבוע שלה הוא ימשיך לעבוד אצלה, ושכרו יהיה 20% מן התפוקה. אורן כמובן הסכים. העבודה, למרות הקושי, מצאה חן בעיניו, ומראה הזהב הנוצץ על קרקעית הים ממש ריגש אותו.

    כעבור שמונה ימי עבודה נוספים הגיע הצוללן הקבוע של ליזי, ואורן פינה לו את מקומו. ליזי שיבחה אותו על עבודתו הפורייה והמסורה ושילמה לו את שכרו בזהב. בערב הלכו שלושתם לחגוג בפאב המקומי.

     

    היו לאורן מגעים רבים עם ליזי במסגרת העבודה, ושיחות ארוכות לאחר העבודה. דבר אחד הפליא אותו. ליזי הייתה הבחורה היחידה בין כל הכורים הגברים, גבוהה, נאה למדי, בעלת עיניים בהירות ושיער בהיר, אך נעדרת כל גינוני נשיות או חושניות. הוא תהה אם יש לה חבר/בעל במקום אחר, אך לא העז להעלות את הנושא בשיחותיהם.

     

    ליזי סיפרה לעמיתיה הכורים על חריצותו של אורן, ועל הצלחתו המיוחדת ביום העבודה הראשון שלו, והמליצה להם לשכור אותו, אם יהיה להם צורך בצוללן. בימים הראשונים לאחר הפסקת עבודתו עם ליזי, הסתובב אורן בטל. הוא בילה שעות רבות על החוף ונהנה מחילופי האור על ים ברינג שבשבילו הגיע לנום.

    הקיץ הגיע לקיצו, האדמה כוסתה במעטה שלג ופני הים החלו לקפוא. תוך שבוע אחד קפאו מימי המפרץ לחלוטין. רק כורים מעטים, וליזי ביניהם, המשיכו לכרות זהב מתחת לפני המים הקפואים.

    אחרי כעשרה ימי "חופשה", פנה אל אורן דין פומרוי, "מר זהב", כפי שכונה בעיירה, משום שהיה הכורה שהצליח לדלות ממעמקי הים את כמויות הזהב הגדולות ביותר.

    "תשמע אורן, ליזי מאד המליצה עליך ואני זקוק לצוללן נוסף בעונה הקפואה. אחד משני הצוללנים הוותיקים שלי החליט לחזור לביתו למספר חודשים לקראת הולדת בנו. אתה מוכן לבוא לעבוד אתי במקומו?"

    "לכבוד הוא לי, מר פומרוי. כמה אתה משלם?"

    "אני לוקח לי 60% מהתפוקה לאחר ניכוי הוצאות, ואת היתרה אני מחלק בין שני הצוללנים שלי. 20% מספקים אותך?"

    "בוודאי, אני אשמח".

     

    (חוויותיו של אורן מתחת למים הקפואים של מיצר ברינג – ברשומה נפרדת). 

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (14)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/1/20 10:43:

      צטט: אהובהקליין 2020-01-16 00:30:41

       כתיבה יפה ומעניינת כתמיד. השם אורן הוא בעיניי שם מאד יפה.

       בברכה

       וכל טוב.

       אהובה.

      תודה רבה, אהובה.

      גם בעיני הוריו של גיבור הסיפורחיוך.

      סופ"ש נעים, עמוס.

        16/1/20 00:30:

       כתיבה יפה ומעניינת כתמיד. השם אורן הוא בעיניי שם מאד יפה.

       בברכה

       וכל טוב.

       אהובה.

        12/1/20 16:10:

      צטט: sari10 2020-01-12 12:12:54

      נהנתי לקרוא עמוס.
      מצפה להמשך.
      אכן הרפתקאות ודברים לא שגרתיים.
      אז אולי התפנית בחיים של אורן היא דווקא לטובה.

      תודה רבה, שרי.

      תצטרכי להמתין להמשך כדי להחליט אם כן, או לא.

      שבוע טוב, עמוס.

        12/1/20 12:12:

      נהנתי לקרוא עמוס.
      מצפה להמשך.
      אכן הרפתקאות ודברים לא שגרתיים.
      אז אולי התפנית בחיים של אורן היא דווקא לטובה.

        12/1/20 00:10:

      צטט: יורם.אל-קמינו 2020-01-11 14:48:27

      אכן סיפור מרתק. ממתין להמשך

      תודה רבה, יורם.

      ההמשך יבוא... הוא כבר כתוב, אך לא חתום.

      שבוע טוב, עמוס.

        12/1/20 00:08:

      צטט: HagitFriedlander 2020-01-11 16:28:47

      מרתק מעניין באיזו בקיאות כתבת את פרטי כריית הזהב...גם אני ממתינה להמשך :)

      תודה רבה, חגית.

      אני שמח שחזרת לפעילות בקפה ושמצאת עניין בסיפור שלי. מבטיח לפרסם גם את ההמשך..

      שבוע טוב, עמוס.

        12/1/20 00:06:

      צטט: תכשיט 2020-01-11 17:52:03

      מרתק וכתוב יפה...

      תודה רבה, רחלי.

      שמח שאהבת.

      שבוע טוב, עמוס.

        12/1/20 00:03:

      צטט: תנועת כמוך 2020-01-11 19:12:56

      שולח כוכב תודה והערכה לפוסט 

      תודה רבה ושבוע טוב, עמוס.

        11/1/20 19:12:

      שולח כוכב תודה והערכה לפוסט 

        11/1/20 17:52:
      מרתק וכתוב יפה...
        11/1/20 16:28:
      מרתק מעניין באיזו בקיאות כתבת את פרטי כריית הזהב...גם אני ממתינה להמשך :)
        11/1/20 14:48:
      אכן סיפור מרתק. ממתין להמשך
        11/1/20 11:44:

      צטט: א ח א ב 2020-01-11 08:36:05

      סיפור מרתק. המושג "פרימוס" שכוח ולא ידוע. שולמית אלוני הייתה הפרימוס של סוניה ושמעון.....פרס!!

      תודה רבה, אחאב.

      "פרימוס" הוא מושג מהדור שלי, ובוודאי שהיה גם חלק מעולם המושגים של אביך ז"ל. הוא נפוץ בעבר בעיקר בקיבוצים, למיטב זיכרוני.

      שבת שלום, עמוס.

        11/1/20 08:36:
      סיפור מרתק. המושג "פרימוס" שכוח ולא ידוע. שולמית אלוני הייתה הפרימוס של סוניה ושמעון.....פרס!!

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין