כותרות TheMarker >
    ';

    ארכיון

    0

    מאיוד לתל אביב

    1 תגובות   יום שבת, 11/1/20, 11:43

     

    זה היה אחד מימי פברואר 1962 או 1963, בעיר איוד במרכז טרנסילבניה. עיר שכוחת אל שמאז 1918 רק הלכה והידרדרה. הקומוניסטים בשנות ה 50 של המאה הקודמת, כאשר רצו להעניש אדם שהיה מרקע "בורגני" , בין שתי המלחמות כמו דוד שלי, שכל חטאו היה, שהיה עושה מסמרטוטים בד הרי הוא הוגלה מאחת הערים הגדולות אל איוד. איזה מזל שאבא שלי לא היה כזה בורגני כי לאן יכלו להגלות אותו. הוא נולד באיוד כמו אביו ואני הייתי שם כבר דור רביעי בעירה זאת הרב אתנית ,רומנית, הונגרית. גרמנית, יהודית.
    אני לא הכרתי אפשרות אחרת .יצא לי לבקר בערים גדולות של החבל, אבל איוד נראתה לי כמעין בית שאי אפשר לברוח ממנו
    .
    גם לא ידעתי שפעם לפני 1918 , הייתה איוד עיר מחוז , ושהייתה מבחינת יודעי קרוא וכתוב. העיר המשכילה ביותר בתוך רומניה כולה ולא רק בטרנסילבניה. היו שורצים בה פקידי המונרכיה הדואלית,האוסטרו-הונגרית. ובית הספר התיכון ההונגרי שהיה בה היה המפורסם ביותר בטרנסילבניה. מעל 300 שנה היה קיים. בת'להן גאבור, הגיבור הטרנסילבני, ייסד אותו בראשית המאה. ה-18
    אבל בשבילי יום קר של פברואר נשאר יום קר ומקפיא את העצמות באותה שנה 1962 או . .1963 לא חשבתי באותם ימי כפור על ימי הזוהר של בית המלוכה, ולא על הגיבור בת'להן גאבור.
    באותו בוקר, נדמה בשבוע ראשון של חודש של מלאכי הכפור, כמו שאימי נהגה לכנות חודש זה, היה 23- מעלות צלזיוס, ובתוך החדר לפני הפעלת ההסקה 2+
    בחוץ הרחוב שלנו עד כמה שניתן היה לראות דרך החלונות המכוסות פרחי קרח, היה שומם. אפילו בתור עונש לא היה מגיע לתת למישהו לצאת
    רק יום לפני זה נמדד בחוץ 37- מעלות וסופר שכמה בעלי חיים שוטטים נמצאו מוטלים מתים ברחובות השוממים
    גם בית הספר שחרר אותנו באותם יומיים שלושה מלפקוד את שעריו

    *

    אבא כל בוקר של חורף קם ב5 והדליק את התנור שעבד על עצי הסקה. כפריים שבאו בימים קרים אלה מההרים אחרי שכרתו עץ או שניים והיו עוברים ברחובות השוממים של איוד הקפואה ולפעמים צילצלו באיזה פעמון כדי להודיע על עוברם במקום
    אבא היה נחפז לצאת לרחוב לקנות את העץ או שניים שהביא האיכר ,איש ההרים, בתשלום כ 50 ליי, ששווה בערך ל-5 ליטר שמן, או 12;קילו סוכר, והאיכר הפיל את העץ הכבד על המדרכה שליד הבית וכל הבתים נרעדו מהנחיתה של נעץ על הקרקע
    לא חלפו שעה או שעתיים ואפשר היה לראות את פניהם החמוצות של השכנים מתרעמים ממעשה הפלת העץ. שכנה בבית הסמוך גערה בנו שהבית שלה יכול היה להתמוטט על ראשה ועוד בשנתה
    אנחנו חזרנו על הסברים חוזרים ונשנים,שכל שנה עושים את המעשה הזה של הספקת עצי הסקה ומעולם לא קרס אף בית בסביבתנו
    ולאחרים ששאלו לא אמרנו דבר
    ידענו שתוך יומיים שלושה זה יישכח. איני זוכר איך השכנים האחרים הסיקו את בתיהם , אבל כמעט בטוח שכולם נזקקו לעצי הסקה

    ***

    זה רק התחלה של סיפור
    את היתר כשיהיה מוכן למתכנן להוציא בספר

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        21/3/20 14:10:
      אין להם מושג איזה טיול פנטסטי זה יכול להיות

      פרופיל

      Zvi Hartman
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      titulic