כותרות TheMarker >
    ';

    על הכל וכדורגל

    חומרים אישיים, תרבות ישראלית, הייטק וכדורגל.
    המציאות ומה שהיא יכולה היתה ליהיות.

    ארכיון

    0

    לקח פסק זמן עם כדורגל אנגלי

    6 תגובות   יום ראשון, 12/1/20, 20:11

    כשרוב חבריו מתמסדים , לאחדים יש כבר ילדים, אבי הרגיש שדווקא אצלו הענינים יגעים. בדיוק הסתיימה מערכת יחסים של שלש שנים.

    אתם יודעים הייתה שיחה מסוג של "יחסינו לאן?", הוא דווקא ניסה לרצות, אבל הרגיש שההתלהבות נגמרה והחברות לא העמיקה והכול עומד במקום.

    בסוף החליטו להיפרד, התחבקו ונפרדו.

    הרגיש קצת פספוס.

     

    בדיוק דוד הגיע.

    דוד, ניסה לעודד ואמר: "חג המולד ואחר כך ה Boxing Day  ומשחקי הכדורגל של חג המולד, אפשר לעשות יופי של חופשה בלונדון."

    אבי התלבט , הוא לא כל במצב רוח לבילוי.

    דוד לא מרפה: "אני מארגן הכול, וכדורגל עושה מצב רוח טוב , בכלל הליגה האנגלית זה לא ה"פועל", שם גם נהנים ממשחקים"

    דוד ניסה: "טיול גברים, אין תרמיל על הגב עם כלי איפור, סוודר, תפוח  ושתיה. לא מתחלקים במנות. וכל יום מסעדה אחרת מפאר המטבח העולמי"

    ואז אבי שאל: "יהיה גם פיש  & ציפס ?"

    דוד הבין שהצליח לשכנע.

    דוד ארגן הכול: כרטיסים לשני משחקים, מוזיאון אחד, מחזמר אחד, סיורים בעיר עם טעימות של קניות, וסיור בעברית ברובע שורדיץ' ובסיטי של לונדון.

    מצאו את עצמם על טיסת בריטיש ללונדון.

    מהסתכלות שטחית במטוס,  מזהים בעיקר שני סוגים של נוסעים, אוהדי כדורגל וחוגגי קניות.

    הוא מנסה גם למצוא אנשים כמוהו עם לב קצת שבור...

     

    דוד יושב משמאלו של אבי ומימינו צעירה ישראלית מלאת אנרגיה.

    דיברו קצת, צחקו קצת. ראו יחד את אותו סרט מהמבחר במטוס.

     

    לקראת הירידה מהמטוס הצעירה זיהתה שני אנגלים שצריכים להגיע לטיסת המשך.

    היא התגייסה ובמלוא המרץ וצעקה בעברית: "יש כאן שני אנגלים בישנים שמאחרים לטיסת המשך, פנו להם דרך". הנוסעים משתפים פעולה והצעירה הישראלית פונה אל האנגלים: "Go ! Go! Go!" ואל הישראלים היא צועקת: "שמישהו יוביל את החנונים לפתח המטוס"

    אבי לא ידע אם בסוף הם הגיעו לטיסת ההמשך אך לבו התמלא בכבוד לגברת הצעירה.

    אחר כך היא נעלמה לו.

    וכדברי השיר: "הוא לא ידע את שמה"

    אבי ודוד לא שלחו מזוודות למטען ויצאו משדה התעופה במהירות.

    אבי שאל את דוד: "יצא לך לדבר את הבחורה שישבה לידי ?"

    דוד הסתכל וענה: "לצערי לא" הבין והוסיף: "אני רואה שאתה מתאושש, יותר מהר משציפיתי"

    דוד בכל אופן מנסה לעזור: "מתאים לה שם כמו ישראלה ?"

     

    אבי נהנה מאוד בלונדון אבל במקביל כל הזמן חיפש את הצעירה מהמטוס.

     

    לאבי אחיינית צעירה, בת שמונה, איתה יש לאבי קשר מצויין.

    כשהאחיינית שמעה על החופשה, שאלה: "אתה לא חושב שהגיע זמן לשדרג את האייפון 8 הישן שלך ?"

    אבי התמם: "מה הקשר לחופשה ?"

    האחיינית בשלה: "אתה לא שמעת על החנות של אפל בקובנט גרדן ?"

    אבי: "מאיפה את יודעת את כל זה ?" והמשיך: "אם אקנה איפון חדש את מקבלת את הישן!"

    האחיינית ראתה בזה הבטחה.

    אבי אמר שזאת ההבטחה הכי כיפית שעשה בחיים. האחיינית התקשרה כל יום ב WhatsUp ושאלה לשלומו. עניין האייפון כמובן לא עלה בשיחות. אבי התמוגג מהשיחות ומהקשר הרציף למשפחה ולארץ.

     

    בסוף הוא הגיע לקובנט גרדן לחנות של אפל וקנה איפון 11.

    אבי דיווח לאחינית.

    הוא החליט להשאיר את האיפון בקופסא עד שדה התעופה שם הוא אמור לקבל החזר מע"מ.

     

    היום האחרון הגיע.

    הטיסה בערב, לפני הצהריים סיור בשכונת שורדיץ'.

    מפנים את החדר אחרי ארוחת הבוקר ומאכסנים את המזוודה במלון.

    אבי קצת חושש להשאיר את האיפון במזוודה הוא לוקח את האיפון, והניירת המלווה, מכניס לתרמיל גב קטן ולוקח את התרמיל לסיור.

    הסיור בשורדיץ' ובסיטי מעניין מאוד. הם מתעכבים על הפסל  "טרנספורט הילדים" של פרנק מייזלר ביציאה מתחנת הרכבת של "ליברפול  סטריט". אחר כך מסתובבים בסיטי של לונדון, עושים הפסקת קפה במקום של שוקולטה, מסיירים בשורדיץ' ונהנים. לקראת הצהריים הסיור נגמר.

    אבי לא שוכח לשאל את המדריכה אם הדריכה צעירות ישראליות השבוע ?

    התשובה של המדריכה לתיאור שלו: "צעירה, יפה, נמרצת, שיער ארוך וכו'"  לא מקדמת אותו בהרבה.

     

    מקבלים הסבר מהמדריכה, הוראות הגעה ל "פיש & צ'יפס" מומלץ.

     

    הבחורים כבר רעבים מספיק.

    פתאום אבי פולט צעקה: "התרמיל נעלם !"

    באמת נפקד מקומו של התרמיל מהגב של אבי.

    מנסים להיזכר מתי ראו פעם אחרונה את התרמיל.

    בסוף הם מחליטים לחזור למקום של הפסקת קפה, המקום של השוקולטה. שם אבי בטוח הוריד את התרמיל.

    הם מרוחקים רק כמה מאות מטרים מהמקום, מתקדמים בהליכה מהירה , ספק ריצה.

    אבי כבר מחליט שאם הוא לא מוצא את התרמיל הוא קונה איפון חדש ומתעלם מהגניבה. הוא לא יכנס למרה שחורה.

    הוא נכנס בסערה למקום של השוקולטה, הולך במהירות למקום בו ישבו.

    תדהמה !!!

    אבי נאלם דום.

    התרמיל שלו מונח על הרגליים של "ישראלה" הצעירה מהמטוס.

    הצעירה מעיינת בניירת ומחייכת לאבי.


    "אז קוראים לך אבי !"

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/1/20 13:37:
      סיפור נחמד ונעים לקריאה
        17/1/20 13:34:
      רוצה המשך..
        13/1/20 17:09:
      תודה שרי. החיים ומה שהם יכלו להיות. המרכיבים מהחיים והסיפור דמיוני.
        13/1/20 11:31:

      איזה סיפור יפה!
      זה אמיתי?? {#emotions_dlg.smile}

        12/1/20 20:30:

      שולח כוכב הערכה לפוסט

      והזמנה לטעום מהקפה שלי