כותרות TheMarker >
    ';

    סיפורים קצרים

    0

    צלילה מתחת לפני הים הקפואים

    6 תגובות   יום שישי , 17/1/20, 00:57

    צלילה מתחת לפני הים הקפואים

    (המשך עלילותיו של אורן)

     

    אורן, שהתנסה והצליח בכריית זהב במימיו הקרים של ים ברינג, הוזמן לעשות זאת גם מתחת לפני הים הקפואים. השכם בבקר התייצב בפתח משרדו של דין פומרוי, מוכן ומזומן להתמודד עם המשימה החדשה. דין כבר חיכה במשרד, ודקות ספורות אחר כך הצטרף אליהם גם אלברט, הצוללן הוותיק של דין. הם יצאו ברכב המיוחד לנסיעה על קרח, לעבר תחנת הכרייה של דין, למרגלות סלדג', צוק וולקני ענק שמזדקר לגובה של כ-125 מטר מתוך הים הקפוא, ואורכו פחות משלושה קילומטרים.

    במשך שש עונות עשה דין פומרוי מאמצים עילאיים לגלות זהב בקרבת צוק סלדג', וזכה לקיתונות של לעג מצדם של עמיתיו הכורים וגם מצד אביו, נצר לשושלת כורי זהב באלסקה. רק בתום העונה הששית גילה דין בקרבת הצוק אתר של מצבור זהב, ועתה, בעונה הקפואה, החל בכרייתו. השמועה על הגילוי עשתה לה כנפיים. מרבית עמיתיו הכורים בירכו אותו על האינטואיציה המוצלחת ועל ההתמדה, ואיחלו לו הצלחה. כורה אחד, קפטן כריסטופר פליי, שריכז סביבו חבורת הרפתקנים נועזים וחסרי מעצורים, לא היה בין המברכים. הוא עקב אחרי דין והחליט לנצל את תגליתו ולהנות ממנה, והקים את מערך הכרייה שלו בסמוך אליו.

     

    מאז ה"בהלה לזהב" באמריקה במאה ה-19, הנורמה הבלתי כתובה בקרב מחפשי הזהב הייתה, שמי שמוצא מרבץ זהב, המרבץ שייך לו. קפטן פליי לא שיחק על פי החוקים והנורמות המסורתיות. הוא טען שהים פתוח לכל, ואין לדין חזקה על תגליתו. אם דין יכול לכרות באתר, גם הוא יכול. הדברים הגיעו לידי ויכוחים קולניים וכמעט לתגרת ידיים. דין, "מר זהב" הבלתי מעורער של נום, החליט שחבל לבזבז זמן ואנרגיה על ויכוחים, ולהפסיד רווח פוטנציאלי בכרייה. הוא אמר לקפטן כריסטופר פליי שעל מנת להימנע מעימותים ומפגיעות בגוף או בנפש, הוא יכול לעקוב אחרי נתיבו, אך לשמור מרחק של לפחות 250 מטר ממחנהו.

    כאשר הגיעו דין וצוותו אל ארבת הקידוח, ראו את הארבה של קפטן פליי במרחק סביר מהם. הם הורידו למים את צינור היניקה ודין ביקש מאורן לצלול ראשון. אורן לבש את חליפת הצוללן ואת המסכה, וידא שהמים החמים זורמים לחליפה כסדרם וירד במיומנות לקרקעית הים. הוא גילה במהירות את מקום החפירה וביקש בקשר להפעיל את המשאבה. כעבור כשעתיים, לאחר ניקוי יסודי של פני סלע גדול, הגיע אל קצהו. הוא חפר לעומק וגילה שבתחתית הסלע יש מצבור גדול של זהב, כולל גם גושי זהב (Nuggets), ולא רק פתיתים. הוא דיווח לדין בקשר והיה יכול לשמוע את קריאות השמחה של דין ואלברט.

    כעבור חמש שעות, כשתמה המשמרת שלו, אורן לא הרגיש כל עייפות בגלל ההתרגשות מכמותו ואיכותו של הזהב. אולם הוא נענה לקריאה לעלות, והותיר גם לאלברט את התענוג לגרוף את הזהב מהמצבור הנדיר הזה.

    כארבעה חודשים יותר מאוחר, שוב ירד אורן ראשון למים אך תוך חצי שעה דיווח לדין על זרמים חזקים בקרקעית הים. דין שאל אותו אם הוא מסוגל לעמוד ולהמשיך, ואורן ענה שאמנם קשה, אבל נראה לו שאפשר. בתום שעתיים ביקש להתחלף כי נגמרו לו הכוחות. אלברט ירד בעקבותיו, גם הוא לשעתיים, ואז גם דין ירד לכרות בעצמו. כאשר עלה דין, החלו סבב שני ובאותו יום המשמרת ארכה שתים עשרה שעות במקום עשר. הם אמנם היו מותשים, אך התפוקה הגדולה הסבה להם סיפוק רב. כעבור עוד יום של זרמים חזקים, כורים רבים פרשו וסיימו את העונה. קפטן פליי המשיך לכרות עוד שלושה ימים עד שפרש גם הוא. דין וצוותו הרגישו עליונות על פני הצוותים האחרים והתמידו שבוע נוסף עד שהחליט דין שהוא איננו מוכן לסכן עוד את נפשותיהם וגם הם סיימו את העונה.

     

    לדין היו שני יעדים בעונה הקפואה. האחד היה רף כרייה של 1300 אונקיות זהב והשני – לשמור על מקומו בראש טבלת הכורים של נום. כבר בשקילות הקודמות הגיע דין לרף שהציב לעצמו ובתום השקילה האחרונה הגיעה תפוקת הזהב העונתית של הצוות ל-1572.2 אונקיות – הרבה מעבר לכל הצוותים האחרים. דין הזמין את אלברט ואורן לחגוג עמו בשתייה, ונתן להם את שכרם – 250 אונקיות זהב, בשווי של כשלוש מאות וחמישים אלף דולר לכל אחד. מחירי הזהב היו בשיאם באותה עונה – 1400 דולר לאונקיה!

    דין היה מרוצה מכך שהשיג את שני היעדים שהציב לעצמו, ושני הצוללנים היו מרוצים מהתגמול שקיבלו. אורן הרגיש שמיצה את החוויה של ים ברינג וכריית הזהב והחליט לחזור ארצה. הוא הודיע לדין ולאלברט שסבב המשקאות האחרון הוא על חשבונו, כי זוהי גם מסיבת הסיום שלו בנום. הוא התחבק עם עמיתיו ודין אמר לו שהוא מוכן לצרף אותו לצוותו גם בעונה הבאה. אורן הודה לו, אך אמר שהוא נחוש בדעתו לחזור. אלברט רכש ממנו את הסוברו שלו, ושילם עבורו כמעט את מלוא הסכום שאורן שילם עבורו.

     

    כשעשה אורן את חשבון רווחיו, כולל שכר העבודה אצל ליזי (60 אונקיות זהב), הבין שהוא חוזר ארצה, כאשר לחשבון הבנק שלו נוספו למעלה ממיליון וחמש מאות אלף שקלים – סכום מכובד שהושג בעבודה קשה ובסיכונים לא מעטים. למחרת בבקר, ארז את תרמילו ואלברט הסיע אותו ברכבו לשעבר, לשדה התעופה הקטן של נום. בשדה מצא אורן בעל מטוס חד-מנועי קטן שהטיס אותו לאנקורג', ומאנקורג' טס לוונקובר.

    בוונקובר לקח לעצמו יומיים של הסתגלות מחדש לציוויליזציה. לאחר אמבטיה חמה בחדרו במלון, הלך למספרה והספר עיצב את שער ראשו ואת זקנו שצימחו פרא בשמונת החודשים שחלפו מאז שהגיע לאמריקה. הוא צפה בדמותו החדשה במראה והחליט שהזקן אכן מתאים לו.

    הוא גם קנה בגדים חדשים, בחנות של סחורה איכותית. למרות שירד במשקל מן העבודה המאומצת, עדיין נראה חסון ושרירי והבגדים החדשים הבליטו זאת. הוא הפקיד בבנק בוונקובר לחשבונו בבנק בישראל, את כל הכסף שקיבל תמורת הזהב. לעצמו השאיר כמזכרת רק את החרוט של שתי אונקיות הזהב שקיבל מליזי תמורת עבודתו ביום הראשון. את ההוצאות בוונקובר ואת הטיסות כיסה מן התמורה שקיבל מאלברט תמורת רכבו.

     

    אורן רכש בוונקובר כרטיס טיסה באיר-קנדה לטורונטו וכרטיס המשך ארצה באל-על במחלקה הראשונה. הוא החליט שאם השתכר למעלה ממיליון וחצי שקלים, הוא יכול להרשות לעצמו לנהוג כמיליונר. מנמל התעופה בטורונטו הוא התקשר אל עודד. הוא הודיע לו על חזרתו ושטח בפניו רעיון להקמת חברת הזנק חדשה, שהפעם תהיה בבעלות שניהם בלבד, ללא שותפים נוספים. הוא גם התקשר אל הוריו והודיע להם על מועד נחיתתו בארץ.

     

    במחלקה הראשונה השתרע במושבו הנוח וסקר את סביבותיו. מלבדו היה במחלקה רק עוד גבר צעיר אחד, קנדי או אמריקאי. כל היתר נראו לו אנשי עסקים מבוגרים, ואף לא ישראלי אחד מלבדו. הדיילת ששירתה אותו במטוס הייתה בלונדינית יפה וחטובה בשם ליה, שבקלות יכלה גם להיות דוגמנית. היא מצאה חן בעיני אורן, והוא נמשך אליה. הוא גם שמח על ההזדמנות לדבר עברית לאחר תקופה ארוכה שלא היו לו הזדמנויות כאלה. כשם שהוא נמשך אל ליה, גם היא לא הייתה אדישה כלפיו. הטיסה הארוכה הספיקה להם להתקרב מאד, אך הם התאפקו ולא מימשו את תשוקתם ההדדית בשירותי המטוס. כשירדו מהמטוס הם התחבקו והתנשקו וקבעו להיפגש למחרת בדירתה ברמת-השרון.

    "אני אכין פסטה", אמרה וחייכה.

    "זה מה שאני אוהב", ענה אורן בקריצה.

     

    באולם ההמתנה לנוסעים הנכנסים, בבקר יום שישי, חיכו לאורן שניים – אחיו וחברו עודד. לאחר שמחת הפגישה וחיבוקי קבלת הפנים אמר עודד שיש לו פגישות ועליו לסדר עניינים בתל-אביב, ואורן נסע עם אחיו לבית הוריו. כל הנסיעה דיברו והאח התפעל מסיפוריו של אורן. שמש אביבית באמצע החורף הפיצה חמימות נעימה ואורן התענג עליה מאד.

    בבית מצא את הוריו שכאילו הזקינו בעשר שנים בחמשת חודשי היעדרותו. התברר ששניהם לקו באירוע מוחי, אך חסכו ממנו את המידע בשהייתו בחו"ל, על מנת לא לקלקל לו את פסק הזמן שלקח. עול הטיפול בהם נפל על אחיו וגיסתו ועל הפיליפינית ששכרו לטפל בהם.

     

    לעת ערב, לפני שהלך אורן לישון, ערך לעצמו חשבון נפש. הוא הצטער מאד על מצבם הבריאותי של הוריו, אך הרגיש שבחייו נפתח דף חדש –חברה חדשה, חשבון בנק מלא וחברת הזנק חדשה בתכנון – דף זהב!

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        20/1/20 00:05:

      צטט: אהובהקליין 2020-01-19 17:00:52

       סיפור יפה עם הרבה מתח וממש כמו בחיים,

      לא  הכל מושלם -


      "כִּֽי־אָ֭דָם לְעָמָ֣ל יוּלָּ֑ד" [איוב, ה', ז]


      ויש לכל אחד התמודדויות .

       יישר כוח על הכתיבה היפה והמשובחת.


        בברכה

       אהובה

      תודה רבה על המשוב החיובי, אהובה.

      אכן, "האדם לעמל יולד" ואצל גיבור הסיפור התגמול על העמל היה יפה מאד.

      שבוע טוב, עמוס.

        19/1/20 17:00:

       סיפור יפה עם הרבה מתח וממש כמו בחיים,

      לא  הכל מושלם -


      "כִּֽי־אָ֭דָם לְעָמָ֣ל יוּלָּ֑ד" [איוב, ה', ז]


      ויש לכל אחד התמודדויות .

       יישר כוח על הכתיבה היפה והמשובחת.


        בברכה

       אהובה

        17/1/20 15:35:

      צטט: sari10 2020-01-17 10:49:07

      יפה.
      מהיכן כל המידע על כריית הזהב?

       

      שבת טובה עמוס.

      תודה רבה, שרי.

      שמח שאהבת.

      מה ז'תומרת מהיכן הידע? אורן סיפר לי!

      סתאאאם.

      כל הידע מן הסדרות הנפלאות על מחפשי הזהב באלסקה של ערוץ "דיסקברי" בטלוויזיה.

      שבת שלום,עמוס.

        17/1/20 15:32:

      צטט: באבא יאגה 2020-01-17 14:39:55

      החיים דבש, אין חשרת עבים בסיפור הגיבורים שלך

      תודה רבה, אסתר.

      הגיבור יצא למסעו בשל חשרת העבים שהאפילה את יומו. חשבתי שנחמד לסיים בנימה אופטימית.

      שבת שלום, עמוס.

        17/1/20 14:39:
      החיים דבש, אין חשרת עבים בסיפור הגיבורים שלך
        17/1/20 10:49:

      יפה.
      מהיכן כל המידע על כריית הזהב?

       

      שבת טובה עמוס.

      ארכיון

      פרופיל

      עמנב
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין