כותרות TheMarker >
    ';

    עיתונאי אזרחי

    יומן אישי של ד"ר מיכאל מירו, עיתונאי אזרחי שחוקר את החברה האזרחית למעלה משלושים שנה.
    © כל הזכויות בבלוג הזה שמורות למחבר, מיכאל מירו.

    רוצים מלך, נבחר ציבור / ד"ר מיכאל מירו

    0 תגובות   יום שבת, 18/1/20, 08:41

    אנחנו עומדים בפתחה של מערכת הבחירות השלישית, משבר עמוק, שמעמיד את הדמוקרטיה הישראלית בפני שבר עמוק. הרעיון הדמוקרטי, נועד לתת קול ברור וצלול לרוב ולמיעוט בכלל ובחברה רב תרבותית ומגזרית בפרט.


    נכון להיום הכנסת וחברי הכנסת, איבדו כיוון, מערכת הבלמים שהיתה אמורה למנוע את התאונה לא תפקדה. ראש הממשלה מצא כל שבב של אות במערכת החוקים ונפרד לשלום מהאתיקה והמוסר. בדרך זו הוא הצליח למנוע את ממשלת האחדות, בסיוע מלא של רשימת כחול לבן. שכן לשני הצדדים לא היה ממש מתאים לחבור ולפעול למען האינטרס הציבורי. כדי להבהיר את עמדתי, לא היתה כל בעיה לפעול כממשלת הסכמה רחבה כשראשי הרשימות יעשו רוטציה ביניהם, רוטציה של הסכמה רחבה. בנימין נתניהו רצה להיות ראשון וטעמיו עמו כשעובדים מתוך הסכמה אין בבקשה הזאת ולא כלום. לגבי כתבי האישום, כי אז נתניהו יכול על פי חוק לשרת את הציבור כראש ממשלה עד לקבלת ההחלטה הסופית של מערכת המשפט. האם החוק הזה ראוי? בוודאי שלו, אך הוא רשום בספר החוקים ואין מנוס מלקיימו. הערכתי שבמקרה כזה ככל שיתקדם ההליך המשפטי כי אז ראש הממשלה יבין בעצמו שהמצב בלתי אפשרי, להתכונן לדיון משפטי ולהתכונן למהלכים ביטחונים או כלכליים. דמו לעצמכם שראש הממשלה נמצא בדיון משפטי ומתרחב האסון בכרמל, או לחלופין מבצע רחב היקף בעזה.


    הוא אשר אמרנו הפוליטיקאים שלנו איבדו את הדרך ובתוך כך לא אומרים די. כעת ראש הממשלה רוצה לרוץ בבחירות ובמקביל מבקש חסינות. בקשת החסינות שמעוררת את הוויכוח כן או לא בבית המחוקקים. המצדדים רוצים ראש ממשלה חזק שהמערכת המשפטית והציבור דוממים, מחרישים שיח על כתבי האישום. חסינות יכולה לעזור לו ולגבש את הגוש שבראשו הוא עומד. מצד אחד כולם יודעים שראש הממשלה נאשם בפלילים, במעשי שחיתות אישית ומן הצד האחר מעריצים אותו ב"עיניים עצומות לרווחה". הערצה עד אין קץ שמעוררת שאלות נוקבות על גם עלהתרבות הפוליטית וגם על בעיות חברתיות של חברת מהגרים משוסעת שמחפשת מלך שמבטיח להם יציבות שלטונית, גם על חשבון החירות האישית שלהם. הכוונה שהוא מבטיח להם "לטפל" באוייבים מבית ומחוץ אך הוא לא עושה דבר כדי למנוע את הקיצוץ בפנסיות לזקנים. הוא מבטיח להם להלחם בשמאל מבלי להבטיח שלכל אחד מהם תהיה תעסוקה עם שכר הולם. הוא מבטיח להם להלחם בכל מי שבוגד בו אישית, מבלי להבטיח להם שיפור משמעותי במערכת החינוך.


    זהו המודל של מלך בישראל, שהכל נסלח לו, העיקר שידע למנוע מהאוייבים האמיתיים והאחרים מלהגיע אל גדרות הבתים. חייבים לזכור שבישראל יש כמה מאבקי עומק בין אזרחיים, המאבק המזרחי, שמבעבע מדי שעה, מדי יום ובכלל מאז קום המדינה, לצידו המאבק של העולים מחבר המדינות שהגיעו לכאן עם מטען אדיר של חרדות מהמשטר הקומוניסטי. מאבק שמלווה את הקהילה האתיופית שעדיין חשה מנותקת מההוויה הישראלי וחווה את השיסוע ביום יום. אל אלה נוסיף את החברה הערבית שחיה בקרבנו עם זהות מורכבת בין החיים בישראל לבין היחס לפלשתינים ולאליהם, כמי שמהווים סיכון למדינה היהודית. 


    עד כאן חווינו את השסעים שמקורם במעמד החברתי ומארץ המוצא וכעת נכנס לרגע את הציונות הדתית שרבים מחבריה רוצים לגור וגרים ביהודה ושומרון, עם חרדת הגירוש מגוש קטיף וקבוצה מביניהם שרוצה מאבק אלים בפלשתינים. לצידם החרדים שחיים באוהלה של תורה, רוצים מדינת הלכה אבל מחפשים את הדרך לקיום אישי, שכן גם הקצבאות שהם מקבלים לא משביעות את המשפחות הגדולות.
    במדינה שבה רב השסע על האיחוד, כמעט ברור למה אזרחים מכל השסעים רוצים מנהל שינהל להם את החיים וישחרר אותם מקבלת ההחלטות על חזון של מדינה וערכיה. הם רוצים להתקיים, להביא אוכל למשפחה ולראות ילדים שבעים ומרוצים. אל דאגה גם העשירים רוצים את אותו הדבר כי הם רוצים להרוויח עוד ועוד ורק מלך שעובד בלי מוסר ואתיקה יכול לספק להם את הסחורה. לעשירים יש יתרון נוסף הם גם יכולים לפנק את המלך במילים טובות ואפילו בקוו אספקה של סיגרים ושמפניות.


    כפי שאמרנו אנחנו בפתחה של מערכת בחירות שלישית כשהמועמדים המרכזיים הם מלך שמבקש חסינות ומלוכה, גנרלים שהכירו את המלך מקרוב וכעת הם רוצים לשלוט ולא לקבל הוראות מהמלך.


    כן, כך נראית הדמוקרטיה בישראל 2020, מדינה שחלק גדול מהעם היהודי שילם בחייו כדי להגיע אליה, מליונים הושמדו בשואה. אך העובדות הללו לא מבלבלות את המנהיגים ואת תומכיהם. רטיית השנאה מובילה אותם למלך או לגנרלים. את חומרי השטנה מספקים המנהיגים והאחרים חוזרים אחריהם על כל מסר ודיבה. מדינה נפלאה שאזרחיה ומנהיגיה איבדו את הכיוון. מדינה נפלאה שבה אזרחים מוצלחים הם אלה שיודעים לעשות כסף בכל דרך שהיא, מדינת סטרטאפ ואקזיט שהם בעצם הדבש והעוקץ מהשיר הידוע. 


    לסיכום מובן שבמצב כזה הבחירה היא מורכבת מאוד, אבל דווקא במצב כזה כדאי לנו להגיע להסכמה על נבחרי ציבור שמוכנים לחרוג מהשגרה ולעבוד ביחד כדי שתהיה לנו מדינה מתפקדת.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      עיתונאי אזרחי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין