כותרות TheMarker >
    ';
    0

    אלעד לוטן - "כל האמת"

    0 תגובות   יום שבת, 18/1/20, 22:01

     

    אלעד לוטן - "כל האמת"

     

    אפרופו השם של ספרה האוטוביוגרפי

    של ג'ואן קולינס

     

    שבוע טוב,

    במאמר שבנדון, השני בסדרה,

     

    לאחר תיאור חיי, מן הלידה,

    גניי הילדים, והשנים הראשונות בבית הספר;

     

    כעת אתאר ,

    את השנים האחרונות בביה"ס היסודי,

    ושנותיי הקשות בביה"ס התיכון.

     

    במהלך שנות לימודיי

    בביה"ס היסודי רמת אפעל,

    החלפתי מורה לפסנתר.

    מפליאה העובדה, שלפי מיטב זיכרוני,

    במשך שנות לימודיי

    אצל המורה לפסנתר,

    לא שיתפתי אותה בהערצה / התמכרות שלי,

    לסדרה "שושלת", אשר שודרה אז בארץ,

    בערוץ ה1 הבלעדי; 

     

    בכל אופן, 

    נהניתי אז ... מהסטטוס שלי,

    בתור הפסנתרן של הכיתה !

    היה לי מעמד. 

    אפילו מעבר להזדהות שלי

    עם אופרת הסבון הפופולרית דאז.

     

    לגביי טיב יחסיי, עם בנים 

    ודווקא בנות, בעיקר, באותן שנים,

    תחת החממה של ביה"ס,

    והערכה שקיבלתי מצד המורה למוסיקה

    וכן מנהל בית הספר;

    בתמצות, במסיבות ימיי שישי,

    וכולי, היו לי, לראשונה,

    יחסים שונים, למשל :

    אני מחבב את ...

    אני מאוהב ב ...

    אני אהוב של ...

    וכמובן, אני אוהב את ...

     

    בקצרה, שאננות ...

     

    המעבר לתיכון,

    שהיה כרוך בשיפור הישגיי 

     במתמטיקה, למשל, 

    היה לביה"ס התיכון הארצי , לאמנויות,

    ע"ש תלמה ילין.

     

    סבלתי מהלם תרבות,

    של היכרות עם אוכלוסייה

    מכלל ישובי הארץ,

    מה שבוגר רגיל,

    חווה רק בצבא.

     

    אך בעיקר,

    הסטטוס/מעמד שהיה שמור לי,

    בביה"ס היסודי,

    של הפסנתרן של הכתה,

    אבד לי, בכיתה של עד 40 תלמידים,

    מוזיקאים, נגנים,

    לרבות עד 10 פסנתרנים מוכשרים .

     

    בהפוך על הפוך, 

    מה שהבדיל אותי ואפיין אותי,

    במפנה של שלהי שנות ה80

    ראשית שנות ה90,

    בואכה העלייה הגדולה 

    מברית המועצות

    { מועצה אזורית/מקומית (-; } 


    היה הזדהות פוליטית שלי, 

    עם הליכוד /

    הצד הימני של המפה הפוליטית.

    בנוסף החלפתי שוב מורה לפסנתר.

    שניי המורים הללו, 

    היו בעליי אוריינטציה פוליטית ימנית. 

    בנוסף לנטייה הפוליטית הרווחת

    במשפחתי אז.

     

    ואולם, בגיל ההתבגרות,

    המאוחר יחסית שלי,

    ההורמונים החלו לשטוף אותי,

    והתלבטתי/התחבטתי קשות,

    אם אני הומו או לא.

    הייתי יושב ליד הפסנתר, מנגן,

    וחושב תוך כדי על הצד

    של המשיכה המינית שלי.

     

    עלעלתי בגיליונות "מעריב לנוער",

    עליו היינו מנויים,

    ועיינתי בתמונות של בנים/בנות,

    וניסיתי לחשוב למי אני נמשך;


    אך הכול נעשה לבד,

    כמעט ללא שיתוף יעיל

    של חברים / יועצת חינוכית ;


    בנוסף הדעות הפוליטיות הימניות שלי, 

    מהבית, באותה העת, 

    כללו תמיכה

    בראש הממשלה הצנוע יצחק שמיר ז"ל, 

    התנערות מהתרגיל המסריח

    של שמעון פרס ז"ל, 

    הערכה של מדיניות ההבלגה בה נקט שמיר,

    בזמן מלחמת המפרץ הראשונה -

    בה גם ישבתי במקלט שבשיכון הבנים,

    כפר אז"ר,

    עם עוד שתי בנות המחזור שלי, 

    אף הן תלמידות בתיכון תלמה ילין.

     

    כל האידאה פיקס של ההשתייכות הפוליטית,

    מנעה ממני

    אינטראקציות עם תלמידים/תלמידות

    בעליי משיכה מינית הומוסקסואלית,

    מתוך בושה, ואפילו תסלחו לי, התנשאות, 

    היבדלות, הומופוביה מעמדית.

     

    אמנם, היו ניסיונות לרסק את האטימות שלי,

    אבל אני הייתי שמרן.

     

    ואז ...

    התקרבה השנה האחרונה, הגורלית,

    כיתה י"ב, עליה, במאמר הבא.

     

    אלעד  

     


     

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה