נְשִׁיפוֹת אָהֲבָה בְּלִבִּי
מַחֲזִירוֹת
נְשִׁימוֹת שֶׁל חַמְצָן אֶל תּוֹכִי,
וְהַיָּם נָסוֹג וְחוֹזֵר
נָסוֹג וְחוֹזֵר
בְּמַחֲזוֹרִיּוּת אֵינְסוֹפִית
שֶׁל אַהֲבָה,
כָּכָה רִפְרַפְתָּ מַבָּט,
כָּכָה הִשַּׁלְתָּ כְּאֵב,
כָּכָה נָגַעְתָּ עָמֹק.
כָּל רֶגַע עָמוּם
נִצְרָב אֶל תּוֹכִי,
וְאַתָּה שֶׁהָיִיתָ
לוֹקֵחַ מִמֶּנִּי אֶת חֵרוּתִי,
וַאֲנִי
עַכְשָׁו אַמִּיצָה,
יוֹצֵאת אֶל הַדֶּרֶךְ
מְשַׂרְטֶטֶת לְאַט
מָה טוֹב בִּשְׁבִילִי,
מְחַפֶּשֶׂת אֶת הַדֶּרֶךְ מִמֶּנָּה נִשְׁמַט
עָבָרִי,
נוֹתֶרֶת  בַּשְּׁבִיל
שֶׁהוּא רַק בִּשְׁבִילִי,
מַשִּׁילָה מֵעָלַי מִכְשׁוֹלַי ,
מַשִּׁילָה כְּאֵבַי,
מַשִּׁילָה אֶת הוֹרַי,
וְלוֹקַחַת אֶת הַחֹפֶשׁ שֶׁלִּי
לִהְיוֹת רַק אֲנִי.