כותרות TheMarker >
    ';

    על חורבנם של בעלי החיים

    ארכיון

    זה בסדר להרוג חזירים, רק לא ככה

    0 תגובות   יום שלישי, 21/1/20, 19:56

    זה בסדר להרוג חזירים, רק לא ככה

     

     

    פארק שעשועים סיני פרסם את עצמו על ידי השלכת חזיר אומלל בכבל באנג'י מגובה של כמעט שבעים מטרים. החזיר היה עטוי גלימה סגולה, וזעק זעקות אימה, אימה אמיתית, כאשר הופל מטה. לאחר מכן נלקח החזיר למשחטה. אנשים שונים בוודאי כבר אכלו מבשרו. (זעם בסין: חזיר אולץ לקפוץ בנג'י)


    את דה סאד קראתי לראשונה בתיכון, אני חושב. הדבר הכי נורא שנכתב שם, או אולי - הדבר היחיד שנצרב בזכרוני עד היום, היה אמירה של אחת הדמויות, לפיה זה בסדר לעולל לאישה כל מה שאנחנו, הגברים, נרצה, כל עוד הורגים אותה אחר כך.

    זו אימרה איומה, נכון. אבל הנה דוגמא לכך - לחזיר כבר לא אכפת שכך התעללו בו, נכון?


    אני כותב טענה קשה זו לא על מנת להגן על ההתעללות בחזיר (או באישה!), כמובן, אלא כדי לטעון שהזעם הכללי כלפי המעשה הוא לא זעם בגלל הפגיעה בחזיר, שמיליונים ומיליארדים מבני מינו סובלים מי פחות, אבל גם מי יותר, לפני שהם הופכים לארוחה עבור אלו שזועמים על מעזה ההתעללות בסין.

    הזעם הוא על *התנהגותם של בני האדם*.

    במילים אחרות, לא על כך שחזירים לא צריכים לסבול (כך), אלא על כך שבני אדם לא צריכים להתעלל כך, לפני שהם אוכלים את קורבנותיהם. דרך ארץ קדמה לתורת העליונות האנושית.


    החזיר עבר מסכת התעללות איומה, ואז נלקח למשחטה. אנשים שונים כבר אכלו מבשרו.

    אולי סיפורו הוא סיפורו של ישו - מי שסבל על מנוף הבנג'י כדי שלקוחות סיניים זועמים לא יעשו זאת, כאות מחאה. כך או כך, חשוב להבין, שהחזיר עצמו הוא שקוף לחלוטין בסיפור הזה.

     

    ההזדהות הרבה עם הקורבן (ומה נגיד, המבורכת? כן! זה חשוב!) נגועה בסופו של דבר גם היא בסוגנות, על פיה זה בסדר להרוג חזירים, רק לא ככה. לא בראוותנות כזו, אלא בהיחבא ובמחשכים.

     

    איננו רוצים לראות את מי שאנו אוכלים ואיננו רוצים לראות אותו סובל.

    זה לא אומר, אבל, שאסור לו לסבול. פשוט לא מול עינינו. אינספור חזירים הסובלים יום יום יעידו על כך, לו יהיו מי שיקשיבו להם.


    בשנת 2012 התגלה קוף שנשמר אצל וטרינרית אחרי שקטעה את שתי רגליו ויד אחת שלו, כך גיליתי בצילום שראיתי היום ומי יודע אם אי פעם אשכח.

    אני נזכר עכשיו בספרם של אדורנו והורקהיימר, על הדיאלקטיקה של הנאורות, בו הם כותבים (סלחו לי על התרגום המהיר והפזיז) שעל ידי פגיעה בבעלי החיים במעבדות, החוקרים מכריזים שרק הם עצמם, מבין כל הבריאה, פועלים באופן רצוני באותו אופן מכאני ועיוור בו חיות המעבדה מתעוותות על שולחן המעבדה.

     

    בני האדם מתייחסים לעצמם, כותבים אדורנו והורקהיימר, כאילו התבונה שייכת רק להם, בעוד בעלי החיים מלאים רק באימה צרופה וחסרת בינה ובדחף לברוח.


    אז כן. בואו נדבר על האסון שבשחיטת החזיר, ורק לאחר מכן על כך שהופל ממנוף כפעולת ראווה. כמה שפעולת ראווה זו בזה לרצונו של החזיר, שחיטתו בזה לו הרבה יותר.

     

     

     


    Image result for pack animal
    "רק ניסוי". החזיר צווח כשנפל
    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה