כותרות TheMarker >
    ';

    פוסטים אחרונים

    כוחה של האחדות

    8 תגובות   יום חמישי, 23/1/20, 16:52

    את מוכנה לצעד הבא? שאלתי את וולרינה

    כן, היא אמרה, אבל הפעם... לא לבד!

    היא הסתכלה עלי בעיניה התמימות והגדולות ושאלה

    טאו... אם אני לבד, מדברת לעצמי וכותבת לעצמי, חושבת בקול רם לעצמי ואף אחד לא שומע אותי, אז המילים שאמרתי... אם לא שמעו אותם ... זה משנה ביכלל שאמרתי אותם, ז"א.. . היא התחילה לגמגם.. הם ביכלל קיימות?

    עמדתי נבוך והתבוננתי בה. לא רציתי ליפול לבור העקום של המבוגרים שמנסים לטשטש אמיתות כשהם מדברים עם ילד.

    היא המשיכה, אם אני מדברת ואף אחד לא שומע ... זה כאילו לא דיברתי.. כי זה קצת כמו שברים ודבק.. אתה לא חושב כך?

    לא לגמרי הבנתי למה את מתכוונת,עניתי בכנות.

    היא התישבה על הדשא מסמנת לי בידה שאבוא לשבת לידה. התיישבתי והיבטתי בה, היא לקחה אוויר והחלה להסביר באיטיות, בקול שקט ומתנגן, לא ממהרת, מעט מהורהרת.. כמו חושבת היטב לפני כל מילה ומילה.

    אם המילים שלי נאמרות ואף אחד לא שומע אותן, הן קצת כמו חלקים שעומדים כל אחד לבד, לעצמו, אתה לא חושב?

    אבל כשאתה מקשיב לי... ושומע אותן הם כאילו מקבלות חיים... אתה מבין...?

    כמו שמישהו ייקח דבק ויחבר את החלקים של הכד, אז כולם יכולים לראות את הכד

    אבל אם זה רק חלקים חלקים, חתיכות חתיכות, אז זה כמו כלום..

    את מתכוונת שההקשבה שלי מחברת את המילים שלך וכך נוצרת מהם תמונה? 

    כן... היא אמרה, ככה אני חושבת.

    כמו... מה הטעם בגשם אם אין פרחים או צמחים או מעיין של מים שיתמלאו מימנו. 

    כמו ... אם לא היה כדור הארץ, מה היה הטעם בשמש?

     

    מילים חשובות את אומרת...

     

    למשל טאו,  אני לא יכולתי להיות ממש וולרינה, אם אתה לא היית טאו , נכון?

    אני מתכוונת.. רק אם אתה - טאו ,אני יכולה להיות אני - וולרינה... כי ההקשבה שלך... היא הופכת את המילים שלי ל - רעיון, אחרת הם היו סתם ... מילים, צלילים של הרוח, שעכשיו היא פה ואח"כ חולפת, ואי אפשר לתפוס אותה...

    אבל כשאתה מקשיב ההקשבה שלך היא כמו דבק שמחבר את המילים ופתאום הם רעיון שמימנו נולד עוד רעיון ועוד אחד... קצת כמו אדמה וגשם שבחיבור נוצר צמח, פרי, זרעים וכך הלאה... אתה מבין?

    כן אמרתי... אני חושב... את מתכוונת שההקשבה שלי היא גשם והמילים שלך אדמה ושני הדברים כשהם ניפגשים יוצרים משהו חדש.. צמח.. פרי.. סיפור.. .

    כן, היא מחאה כפיים והתחילה לרקוד, כן , כך בדיוק...!

    כמו שהשמש צריכה את האדמה והאדמה את השמש כי לשניהם לבד אין משמעות... 

    למילים שלי אין חיים בלי ההקשבה שלך, ההקשבה שלך מפסלת אותם לצורה..

    אחרת.. הם סתם מילים... כמו גרגירי אדמה שהרוח סוחפת... כמו החול..

     

    החלקים והדבק.. היא הסתכלה עלי וחייכה, 

    ביחד. לא לבד. 

    דרג את התוכן:

      תגובות (8)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/1/20 20:45:

      צטט: * חיוש * 2020-01-28 00:58:07

      צטט: יעל.. 2020-01-25 17:05:43

      צטט: * חיוש * 2020-01-25 10:5

       

      כשהמילים לא מדוברות, האם יש להם כוח להרוס? לגרום לנו לגדול?

      טבעות בעץ?

        28/1/20 00:58:

      צטט: יעל.. 2020-01-25 17:05:43

      צטט: * חיוש * 2020-01-25 10:55:18

      חיה אהובה

       

      צודקת כל כך חיה יקרה, השאלה כשאף אחד לא שומע אותנו מה קורה למחשבות שלנו אז? מה עולה בגורלן?

       

      יעל יקירתינשיקה

      אני אוהבת לחזור ולקרוא את תגובותייך לתגובות החברים /ות

      שאלת שאלה מאוד מאתגרת ומעוררת למחשבה

      כשאנחנו מדברים לעצמנו על מחשבות, תחושות ועוד ירקות...........

      ואין לנו למי להשמיע אותם או שאנחנו בוחרים לא לשתף -

      בדרך כלל או שהן מתעצמות או שהן שוככות עד שמרגיש לנו שהן סתם מחשבות

      או הרהורי נפש שלא צריך לתת עליהן את הדעת

        25/1/20 17:07:

      צטט: sari10 2020-01-23 17:34:21

      תודה שרי יקרה!!

      ומה את חושבת שקורא למחשבות שלנו כשאף אחד לא שומע אותן...? מתפוגגות, נעלמות, האם הם ביכלל קיימות?

        25/1/20 17:06:

      צטט: א ח א ב 2020-01-25 00:51:37

      ככה לא אחרת..
      יד ביד נוסיף לצעוד 

        25/1/20 17:05:

      צטט: * חיוש * 2020-01-25 10:55:18

      חיה אהובה

       

      צודקת כל כך חיה יקרה, השאלה כשאף אחד לא שומע אותנו מה קורה למחשבות שלנו אז? מה עולה בגורלן?

        25/1/20 10:55:

      יעל יקירתי נשיקה

      אני מאוד אוהבת את הצגת התובנות שאת רוצה להעביר לנו

      דרך  שתי הדמויות אחד ילד ואחד מבוגר

      ושתיהן למרות פער הגילאים יש בם אותן התובנות, אותן רגשות, אותן שאלות על החיים....

      כולנו היינו רוצים שיקשיבו למה שאנחנו אומרים

      אך יחד עם זאת חשוב לנו לדעת להקשיב לאחרים

      * כוכב אהבה וחיבוק אוהב

      שבת נעימה וחמים בלב

        25/1/20 00:51:
      ביחד. לא לבד.
        23/1/20 17:34:

      יעל....
      איזו זווית התבוננות מעניינת!!!
      נהניתי לקרוא.
      הייתי רוצה ולרינה כזו לעצמי חיוך

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      יעל..
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין